audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

ברכת אל חי תבואך

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר ברכת אל חי תבואך
מעגל החיים חתונה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • בִּרְכַּת אֵל חַי תְּבוֹאֶךָ חָתָן לֵךְ עֲלֵה לְבֵיתֶךָ – המלווים את החתן בצאתו מבית הכנסת אל ביתו, מאחלים לו שיזכה לברכת-אל בדרכו החדשה. הצירוף 'בִּרְכַּת... תְּבוֹאֶךָ' מבוסס על לשון המקרא – ראו למשל דברים (כח, ב): וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ.
    • בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ – טורי הפתיחה המשמשים כפזמון חוזר נחתמים בשיבוץ פסוק שלם מפרשת הברכה בספר דברים (כח, ו): בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.
    • אַשְׁרֵי תְּמִימֵי אַנְשֵׁי בֵיתֶךָ בְּרוּכִים אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ גִּבּוֹרִים כָּל עֲדָתֶךָ – המחרוזת הראשונה מברכת את המעגלים החברתיים שסובבים את החתן, ונעה מן הפְּנים אל החוץ – מאנשי ביתך, השלמים, , דרך הקרבה החברתית ההדוקה, ועד לקהל כולו. הפתיחה ב'אַשְׁרֵי תְּמִימֵי אַנְשֵׁי בֵיתֶךָ' כורכת יחדיו שני פסוקי 'אשרי' מתהלים – (פד, ה): אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה, וכן – (קיט, א): אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'. אלא שבעוד 'יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ' המקראיים הם האנשים היושבים בבית ה', בפיוטנו אלו הם אנשי בית החתן, הזוכים מכוחו לברכה. הצירוף 'אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ' – מיוסד על עובדיה (א, ז): עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ...
    • דְּרֹשׁ טוֹב לְעַמֶּךָ – לא רק הקהילה מתברכת בזכות החתן, אלא החתן עצמו מצופה להיות מי שישפיע על הקהילה מטובו, כמרדכי היהודי שדאג לעמו בזמנו, על פי המסופר במגלת אסתר (י, ג): כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.
    • הוֹגֵי תוֹרָה בִּימִינֶךָ וְגַם עוֹשֶׁר בִּשְׂמֹאלֶךָ זְכוּת אָבוֹת מְסַיְּעֶךָ – אתה מוקף בלומדי תורה, נהנה מרווחה כלכלית, ונמנה על משפחה מיוחסת שזכותה עומדת לך. הצירוף 'הוֹגֵי תוֹרָה' על פי תהלים (א, ב): כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. הדימויים במחרוזת מתוארים במונחים של מרחב, האופף את החתן מכל צדדיו – תורה מימין, עושר משמאל, וזכות אבות המגיעה כביכול מלמעלה.
    • חֲזַק אַתָּה וְכָל עֲדָתֶךָ – התחזק והיה ראוי לברכה, אתה וכל הקהל.
    • טוֹב לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנֶךָ – התמד בקיום המצוות וייטיב לך ה'. הצירוף 'רְצוֹן קוֹנֶךָ' מבוסס על דבריו הפלאיים של נהר בשם גינאי לרבי פנחס בן יאיר, על פי סיפור אגדה המובא בתלמוד הבבלי (חולין ז, ע"א): "אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני".
    • יֵיטִיב שֵׁם לְאַחֲרִיתֶךָ – אם תעשה כן, הקדוש ברוך הוא עתיד לעשות לך שם טוב ברבות השנים. מיוסד על דברים (ח, טז): הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ.
    • כֹּהֲנִים מְבַרְכִים בִּשְׁמֶךָ לְוִיִּם מְשָׁרְתִים לְפָנֶיךָ מְלָכִים שְׂמֵחִים עַל שֻׁלְחָנֶךָ – כעת מברך הפייטן את החתן בלשון הפרזה, היאה לכבוד הרב שמעניק לו הקהל ביום חתונתו; החתן מוצג כעת כמי שכהנים מברכים אותו, לויים משרתים אותו, ומלכים סועדים בשמחה על שולחנו, כאילו היה מלך בכבודו ובעצמו. במקורם מתייחסים הביטויים הרמוזים במחרוזת לא לחתן, כי אם לקדוש ברוך הוא – ראו דברים (כא, ה): וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע.
    • נֶאֱמָנִים כָּל עֲדָתֶךָ סוֹדְרִים שְׁבָחֶיךָ עוֹסְקֵי תוֹרָה לְמִצְוֹתֶיךָ – העדה כולה נאמנה בקיום תורה ומצוות, והיא מספרת בשבחך. הצירוף 'סוֹדְרִים שְׁבָחֶיךָ' מקורו בלשון חז"ל – אשר בדומה למקורות המחרוזת הקודמת, מוסב אף הוא לא על חתן אלא על הקדוש ברוך הוא – וראו למשל תלמוד בבלי (ברכות לב, ע"א): "לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל".
    • פּוֹדֶה וּמַצִּיל יַצִּילֶךָ – הקדוש ברוך הוא, שדרכו לפדות ולהציל את מאמיניו, יציל גם אותך מכל צרה.
    • צֶדֶק בְּאוֹרְחוֹתֶיךָ – דרכך תהא דרך ישרה וראויה, מעין האמור במשלי (יב, כח): בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת.
    • קוֹל מְבַשֵּׂר לְשׁוֹמְעֶיךָ – יזכו הקרובים אליך לשמוע את קול מבשר הגאולה. הצירוף 'קוֹל מְבַשֵּׂר' מצוי בתפילות ובפיוטים ליום הושענא-רבה החותם את חג הסוכות, והוא מבוסס על נבואת ישעיהו (נב, ז): מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. הפייטן כורך כאן את ברכת החתן עם ייחולי הגאולה של הכלל.
    • רֶוַח רְוָחָה לְבֵיתֶךָ – הענק רווחה לאשתך, כלתך. בארמית מכונה אשתו של אדם 'דביתהו', כלומר, 'של ביתו', בהתאם לקביעה כי "'ביתו' זו אשתו" (משנה, מסכת יומא, פ"א מ"א).
    • שֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיךָ – בביתך מחכה לך שולחן ערוך ומלא בכל טוב; ולפי ההקשר במחרוזת נראה שאף כאן רומז הפייטן לאשתו, בהתאם לדימוי חז"לי רווח (וראו בבלי נדרים, כ ע"ב).
    • תְמִימִים סוֹבְבִים לְשֻׁלְחָנֶךָ – הפיוט נחתם בברכה לזוג שיזכו בבנים סביב לשולחנם, כמאמר משורר התהלים (קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. פסוק זה, והמזמור שבתוכו הוא מובא, מצוטטים הרבה בפיוטי חתונה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?