ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יהלל לאל נורא / ר' רפאל ענתבי טבוש יְהַלֵּל לָאֵל נוֹרָא בְּקוֹל זִמְרָה עַם חֲסִין יָהּ הַלְלוּהוּ גַּדְּלוּהוּ בְּתִשְׁבָּחוֹת בָּם אוֹדֶה יָהּ כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ צֵא כְגִבּוֹר מֶלֶךְ שׁוֹכֵן רָם וּזְכוֹר בְּרִית יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם שֶׂה פְזוּרָה חִישׁ בִּמְהֵרָה קַבֵּץ נָא לְעִיר קִרְיַת חָנָה נָגִילָה וּנְהַלֵּל לוֹ יָהּ בְּתוֹךְ קְהַל עַם שִׁבְטֵי יָהּ חַיִּים חֵן וָחֶסֶד תֵּן לָנוּ וְחָנֵּנוּ וְתוֹסִיף שֵׁנִית יָדְךָ בִּמְהֵרָה וְתִגְאָלֵנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת הַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת גַּם קֵץ הַפְּלָאוֹת כִּימֵי מֹשֶׁה נְבִיאֵנוּ חִישׁ פְּדֵנוּ מַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ בּוֹא יָבוֹא בִמְהֵרָה לִבְנֵי הַגְּבִירָה אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ בֵּית יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ קַבֵּל תְּפִלַּת עַמֶּךָ מָגִנֵּנוּ צוּר יִשְׁעֵנוּ הוֹשִׁיעֵנוּ מִצָּרֵינוּ בְּאוֹיְבֵינוּ עֲשֵׂה בָהֶם נְקָמָה יוֹצְרִי צוּרִי רְפָא צִירִי חֲמוֹל עַל עֲדַת יְשׁוּרוּן וּנְהַלֵּל בְּפִינוּ שִׁיר חָדָשׁ עֵת כֹּהֵן יִגַּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ נִרְאֶה בְטוּב יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה |
|
פיוט לכל עת במסורת ספרד ירושלים, שמחברו הוא ר' רפאל ענתבי טבוש, שכתב כ-400 פיוטים, ונחשב לגדול משוררי ארם צובה. נושאי הפיוט רחבים ובלתי מובהקים – שבח לאל ומשאלות גאולה. באקרוסטיכון של בתי הפיוט מופיע השם יצחק. השם יצחק נזכר גם בתוך הפיוט, בשורה וּזְכוֹר בְּרִית יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם. שורה זו כמובן עשויה להתפרש במשמעות רחבה וכללית. איננו יודעים למי הוקדש פיוט זה בסביבתו של הפייטן. ובכל זאת, ידוע כי שם בן אחיו, שהגיה את ספר פיוטיו 'שיר ושבחה', היה יצחק בן אברהם, וייתכן כי הפיוט הוקדש לו. ניתן להעלות השערה נוספת על גבי השערה זו, אף שגם לה לא נמצאו לה סימוכין – שאולי נכתב הפיוט לכניסתו אחיינו לבריתו של אברהם אבינו. אם כך אירע, תיטען השורה המצוטטת שבה השם יצחק גם במשמעות ספציפית. |
| • יְהַלֵּל לָאֵל נוֹרָא בְּקוֹל זִמְרָה עַם חֲסִין יָהּ – עם ה' ישבח בשירה את ה', שמפניו הוא ירא. הביטוי חֲסִין יָהּ, שמשמעו ה' החזק, שאוב מן הפסוק בתהלים פט, ט: ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ. • גַּדְּלוּהוּ בְּתִשְׁבָּחוֹת בָּם אוֹדֶה יָהּ – רוממו את ה' בשבחים שבהם אודה אותו. נשען על פסוק ההלל שבתהלים קיח, יט: פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. • כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ – זהו הפסוק החותם את ספר תהלים. • צֵא כְגִבּוֹר מֶלֶךְ שׁוֹכֵן רָם – ה' השוכן בעליונים, צא כגיבור לטובת עמך, כפי שנאמר בישעיהו מב, יג ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר. • וּזְכוֹר בְּרִית יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם – וזכור את הברית שכרתת עם יצחק אבינו, לפי המסופר בבראשית כא, ד וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים. ייתכן שמכיוון שיצחק היה הראשון שנימול לשמונה ימים, קבע הפיטן ר' רפאל ענתבי, את שמו גם בראשי הבתים. השערה נוספת היא שהפיוט במקורו יועד לכניסתו של אחיינו של הפייטן, ששמו היה יצחק בן אברהם לבריתו של אברהם, או לרגל כניסתו של תינוק אחר בשם זה לברית. • שֶׂה פְזוּרָה חִישׁ בִּמְהֵרָה קַבֵּץ נָא לְעִיר קִרְיַת חָנָה – קבץ את עם ישראל מהר לירושלים. • שֶׂה פְזוּרָה – זהו כינויו של עם ישראל הנפוץ בגלויותיו בירמיהו נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיֹות הִדִּיחוּ... • לְעִיר קִרְיַת חָנָה – לפי ישעיהו כט, א: הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד... • נָגִילָה וּנְהַלֵּל לוֹ יָהּ בְּתוֹךְ קְהַל עַם שִׁבְטֵי יָהּ – נשמח ונהלל את ה' בקרב עם ישראל. • שִׁבְטֵי יָהּ – שבטי ה', עם ישראל, לפי דברי דוד על ירושלים במזמור קכב, ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'. • חַיִּים חֵן וָחֶסֶד תֵּן לָנוּ – על פי פתיחת ברכת השלום בתפילת עמידה: שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה חַיִּים חֵן וָחֶסֶד צְדָקָה וְרַחֲמִים... • וְחָנֵּנוּ – ותתן לנו בחסדך. • וְתוֹסִיף שֵׁנִית יָדְךָ בִּמְהֵרָה וְתִגְאָלֵנוּ – תחזור להושיע אותנו בקרוב. ברקע מהדהדים דברי ישעיהו (יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם. • עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת – עשה אתנו סימן לטובה, לפי תהלים פו, יז עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ... • הַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת... כִּימֵי מֹשֶׁה נְבִיאֵנוּ – כמו הנסים שנעשו לאבותינו תחת הנהגתו של משה, ייעשו לנו נסים גם בעתיד, לפי האמור במיכה ז, טו: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. • קֵץ הַפְּלָאוֹת – אחרית הימים המופלאה, לפי האמור לאיש לבוש הבדים בדניאל (יב, ו): עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת. • חִישׁ פְּדֵנוּ – הושיענו במהרה. • מַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ בּוֹא יָבוֹא בִמְהֵרָה לִבְנֵי הַגְּבִירָה – מלך המשיח יבוא בקרוב לעם ישראל. ייתכן שמהדהד כאן הפסוק החותם את המזמור של שיבת ציון, תהלים קכו, ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו. • לִבְנֵי הַגְּבִירָה – עם ישראל, בניה של שרה אמנו, שהיתה גבירתה של הגר. • אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ – פסוק הוא מתהלים קמד טו: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁה' אֱלֹהָיו. • בֵּית יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ – עם ישראל שה' בחר לעצמו, לפי תהלים (קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. • מָגִנֵּנוּ צוּר יִשְׁעֵנוּ – כינויים לה', על שום עוצמתו, הגנתו עלינו ובטחוננו בישועתו, לפי שני פסוקים משירת דוד (שמואל ב כב, ג): אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי, (ומקבילתה בתהלים יח, ג) וכן שמואל ב כב, מז: חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי. • מִצָּרֵינוּ – מאויבינו. • צוּרִי – סלעי, מבטחי. • רְפָא צִירִי – רפא את כאבי. • חֲמוֹל עַל עֲדַת יְשׁוּרוּן – רחם על עם ישראל. • וּנְהַלֵּל בְּפִינוּ שִׁיר חָדָשׁ – שיר הגאולה נקרא 'שיר חדש', כפי שנאמר במדרש שמות רבה כג, יא "כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות, לומר: מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת - כך הן הצרות באות עליהן והיו אומרים שירות בלשון נקבות... אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו... באותה שעה אומרים שיר לשון זכר, שנאמר (תהלים צח) 'שירו לה' שיר חדש'". • עֵת כֹּהֵן יִגַּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ – כאשר יגשו הכהנים לעבודת המקדש. • נִרְאֶה בְטוּב יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה – לפי הפסוק מתהלים קכח, ה: יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. |
| כותר |
יהלל לאל נורא |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
