ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
ציון קחי כל צרי / ר' אברהם החוזה צִיּוֹן קְחִי כָּל צֳרִי גִלְעָד לְצִירַיִךְ אֵין דַּי לְמַעַן כְּיָם גָּדְלוּ שְׁבָרָיִךְ אֶרֶץ צְבִי אַתְּ בְּתוֹךְ גּוֹיִם נְתוּנָה וּמִן עֵדֶן מְקוֹם כָּל יְקָר יָצְאוּ נְהָרָיִךְ וַיְהִי לְאוֹת נַעֲמָן רָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמֵי יַרְדֵּן אֲזַי נֶאֱסַף אַף כִּי טְהוֹרָיִךְ אַף לֹא יְסֻלֶּה עֲפַר אַרְצֵךְ בְּזָהָב וּפָז יָקָר כְּמוֹ יַהֲלוֹם מַחְצַב הֲרָרָיִךְ כָּל תַּעֲנוּגִים בְּבֹא בָּסְרֵךְ וְלֹא קָהֲתָה הַשֵּׁן וְאוּלָם כְּצוּף מָתְקוּ מְרוֹרָיִךְ פִּרְיֵךְ לְמַרְפֵּא וְכָל עָלֶה תְּעָלָה הֲלֹא וּכְיַעֲרַת הַדְּבַשׁ הָיוּ יְעָרָיִךְ עִם הַפְּתָנִים בְּרִית כָּרְתוּ מְתַיִךְ וְאֵין שָׂטָן אֲבָל הָשְׁלְמוּ לָהֶם כְּפִירָיִךְ בָּךְ כָּל בְּהֵמָה וְעוֹף חָכְמוּ עֲדֵי כַּחֲמוֹר הָיָה לְפָנִים לְבֶן יָאִיר חֲמוֹרָיִךְ בָּךְ אֵל לְבַדּוֹ וְאֵין בִּלְתּוֹ וְיָצָא שְׁמֵךְ כִּי שֵׁם אֱלֹהֵי אֱמֶת נוֹדַע בְּשִׁירָיִךְ מַה טּוֹב וְנָעִים בְּבֹא שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכָל שָׁנָה שְׁעָרָיִךְ בָּךְ סוֹד תְּעוּדָה וְסוֹד חָכְמוֹת וּבָאוּ בְנֵי קֶדֶם וְחַכְמֵי שְׁבָא לִכְתּוֹב סְפָרָיִךְ מֶלֶךְ בְּקִרְבֵּךְ וּבָךְ שָׂרֵי חֲיָלִים בְּכָל נֶשֶׁק וְעַל כָּל לְאֹם גָּבְרוּ גְבִירָיִךְ שׁוֹטְרִים בְּכָל הַגְּבוּל שׁוֹפְטִים בְּכָל עִיר וְעִיר זִקְנֵי אֱמֶת הֵם וְאֵין מוֹרֶה כְּמוֹרָיִךְ בִּימֵי בְחוּרוֹת הֱיוֹת קֹדֶשׁ לְאֵל נִבְחֲרוּ וּבְנֵי נְבִיאִים בְּנֵי אֵל חַי נְעָרָיִךְ בָּךְ הַתְּקוּפָה עֲלֵי קַו הָאֱמֶת נִשְׁקְלָה תֹּכֶן שְׁנוֹת דּוֹר וְדוֹר בִּשְׁנֵי אֲדָרָיִךְ מוֹלַד לְבָנָה כְּפִי אָרְכֵּךְ וְהַמַּחֲזֶה שׁוּמָה לְרָחְבֵּךְ וּבָהּ הֶרְאֵית סְתָרָיִךְ נִרְאָה בְּתַמּוּז כְּסִיל בָּךְ יַעֲלֶה כִּי שְׁאָר כָּל הֶחֳדָשִׁים לְבַד זֶה בַּחֲדָרָיִךְ אַיֵּה דְבִירֵךְ מְקוֹם אָרוֹן וְאַיֵּה הֲדַר הֵיכָל וְהַמִּזְבְּחוֹת אַיֵּה חֲצֵרָיִךְ אַיֵּה מְשִׁיחֵךְ בְּעַד עַמֵּךְ יְכַפֵּר וּמֶה הָיָה לְיַלְדֵי קְהָת אַיֵּה נְזִירָיִךְ אֵיפֹה נְבִיאִים בְּנֵי עֶלְיוֹן וְכָל יוֹעֲצֵךְ אָבַד וְהָלְכוּ שְׁבִי מַלְכֵּךְ וְשָׂרָיִךְ הָיִית יְפֵה נוֹף לְרֹאשׁ תֵּבֵל בְּרוֹשֵׁךְ לְנֵס חֶטְאֵךְ בְּאַף סֵעֲפֵךְ קָצַר קְצִירָיִךְ אֶרֶץ מְאָסֵךְ וּמֵי זָרִים שְׁטָפוּךְ וְכָל רוּחַ הֱפִיצֵךְ וְאֵשׁ בָּעֲרָה בְּעָרָיִךְ מָרִית בְּצוּרֵךְ אֲשֶׁר מִצַּר נְצָרֵךְ וְאָז זָרִים עֲכָרוּךְ וְאַתְּ הָיִית בְּעוֹכְרָיִךְ אֵל הֶאֱמִירָךְ עֲדֵי נִקְרֵאת אֲרִיאֵל וְאֵיךְ עָבַר בְּנָוֵךְ אֲרִי טוֹרֵף עֲדָרָיִךְ שׁוּבִי לְאֵל בּוֹעֲלֵךְ אַל תִּתְּנִי לוֹ דֳמִי עַד שׁוּב כְּבוֹדוֹ וְעַד יִבְנֶה גְּדֵרָיִךְ נַפְשִׁי מְאֹד נִכְסְפָה לִרְאוֹת בְּזִיו זָהֳרֵךְ שָׁלוֹם יְהִי לָךְ וְרֹב שָׁלוֹם לְעוֹזְרָיִךְ |
|
קינה לתשעה באב במנהג קהילות אשכנז, המופיעה מיד לאחר קינתו הנודעת של ר' יהודה הלוי, 'ציון הלא תשאלי', אשר שימשה לה כדגם-יסוד בתבנית השיר, בחריזתו, במשקלו ובנושאיו. מחבר הקינה מזוהה כר' אברהם החוזה, אשר חי כנראה זמן לא רב אחר ריה"ל. המעיין בקינתו של ר' אברהם החוזה עשוי לתהות האם אמנם קינה לפניו; לאחר טור הפתיחה, שודאי רוח מועקה ועצבות שורה עליו – "צִיּוֹן קְחִי כָּל צֳרִי גִלְעָד לְצִירַיִךְ / אֵין דַּי לְמַעַן כְּיָם גָּדְלוּ שְׁבָרָיִךְ" – עובר הפייטן לתאר את ארץ ישראל באופן אידילי לגמרי: זו היא ארץ נפלאה, יוצאת דופן; נהרותיה מגיעים מגן-עדן, פירותיה מתוקים ואינם מקהים את השיניים אפילו בהיותם בוסר, בה מקור כל חכמה ודעת, מערכות הממשל והמשטר בה מתוקנות ופועלות היטב, ולבסוף – הישג שהפייטן מדגישו ביותר – בארץ זו נוסדו, לדעת הפייטן, שיטות חישוב השנים והתקופות. לכל אורך תיאורו מקפיד הפייטן על שימוש בלשון הווה, כביכול כך עומדת הארץ כיום; רק לקראת סופו מתפרצת ה'קינה' שבפיוט, בסדרה של זעקות שבר: "אַיֵּה דְבִירֵךְ מְקוֹם אָרוֹן? וְאַיֵּה הֲדַר הֵיכָל וְהַמִּזְבְּחוֹת? אַיֵּה חֲצֵרָיִךְ? / אַיֵּה מְשִׁיחֵךְ בְּעַד עַמֵּךְ יְכַפֵּר? וּמֶה הָיָה לְיַלְדֵי קְהָת? אַיֵּה נְזִירָיִךְ? / אֵיפֹה נְבִיאִים בְּנֵי עֶלְיוֹן? וְכָל יוֹעֲצֵךְ אָבַד, וְהָלְכוּ שְׁבִי מַלְכֵּךְ וְשָׂרָיִךְ...". דומה, כי דווקא בשל הטון המאופק שנקט בחלקו הראשון של הפיוט, מתעצם כוחו של חלקו השני; דווקא ההכרה העמוקה בסגולותיה של הארץ טרם החורבן, מעניקה לו לפייטן את הפרספקטיבה הראויה לבכי ולמספד, ואף לתקוות נחמה: "נַפְשִׁי מְאֹד נִכְסְפָה לִרְאוֹת בְּזִיו זָהֳרֵךְ / שָׁלוֹם יְהִי לָךְ וְרֹב שָׁלוֹם לְעוֹזְרָיִךְ". |
| • צִיּוֹן קְחִי כָּל צֳרִי גִלְעָד לְצִירַיִךְ – ציון, קחי כל מרפא שישנו בארץ הגלעד למכאובייך. הצירוף 'צֳרִי גִלְעָד' מבוסס על ירמיהו (ח, כב): הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי. • אֵין דַּי לְמַעַן כְּיָם גָּדְלוּ שְׁבָרָיִךְ – אין כל מרפא שיספיק לך, שכן מכותייך כה קשות; מיוסד על איכה (ב, יג): מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ הַבַּת יְרוּשָׁלִַם מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ. • אֶרֶץ צְבִי אַתְּ בְּתוֹךְ גּוֹיִם נְתוּנָה וּמִן עֵדֶן מְקוֹם כָּל יְקָר יָצְאוּ נְהָרָיִךְ – ארץ מובחרת את מכל הארצות (ככתוב ביחזקאל כ, ו: בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת), ונהרותייך שופעים מגן עדן. • וַיְהִי לְאוֹת נַעֲמָן רָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמֵי יַרְדֵּן אֲזַי נֶאֱסַף אַף כִּי טְהוֹרָיִךְ – אות לכך שנהרותייך מקורם בגן עדן, הוא סיפורו של נעמן, שר צבא ארם המקראי, שכאשר רחץ במי הירדן נרפא מצרעתו, ונהיה כשאר כל הטהורים ('כִּי' משמש כאן במשמעות 'כְּמוֹ') – וזאת חרף העובדה שמלכתחילה זלזל בעצת אלישע שיעצו לעשות כן; הסיפור כולו מופיע בפרק ה במלכים ב, ובתוכו גם רגע ההיטהרות המתואר בפיוט (שם, יד): וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר. • אַף לֹא יְסֻלֶּה עֲפַר אַרְצֵךְ בְּזָהָב וּפָז יָקָר כְּמוֹ יַהֲלוֹם מַחְצַב הֲרָרָיִךְ – לא רק לנהרותייך סגולות יוצאות דופן, אלא אף לעפרך ולכל הנחצב מהררייך – שערכם כזהב יקר. 'לֹא יְסֻלֶּה' – לא יישקל, על פי איוב (כח, טז): לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר. • כָּל תַּעֲנוּגִים בְּבֹא בָּסְרֵךְ וְלֹא קָהֲתָה הַשֵּׁן וְאוּלָם כְּצוּף מָתְקוּ מְרוֹרָיִךְ – כל העונג המזומן בפירותייך – ואפילו כשהם בוסר – אינו מקהה את השיניים, אלא אדרבא, הטעמים המרים לכאורה המזומנים בהם, ערבים ומתוקים לחך כצוף. לשון הטור נשענת על יחזקאל (יח, ב): מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה. • פִּרְיֵךְ לְמַרְפֵּא וְכָל עָלֶה תְּעָלָה הֲלֹא – הלא כל פירותייך מרפאים, ואף העלים שבך משמשים רפואה. תְּעָלָה במשמעות של רפואה – על פי ירמיהו ל, יג, ועוד: אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ). • וּכְיַעֲרַת הַדְּבַשׁ הָיוּ יְעָרָיִךְ – כל יערותייך מאירי עיניים כיערת הדבש שאכל יונתן בן שאול, כמסופר בספר שמואל א (יד, כז): וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל פִּיו וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו. הפייטן מרבה במשחקי מלים ובלשון–נופל–על–לשון: 'עָלֶה/תְּעָלָה', 'יַעֲרַת/יְעָרָיִךְ'. • עִם הַפְּתָנִים בְּרִית כָּרְתוּ מְתַיִךְ וְאֵין שָׂטָן – אנשייך כרתו כביכול ברית עם הנחשים שלא יזיקו להם, כפי שמעידה המשנה במסכת אבות (פ"ה, מ"ה): "ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם". מְתים (מ"ם בשווא) – אנשים חיים, להבדיל ממֵתים (מ"ם בצירה), שאינם בחיים. • אֲבָל הָשְׁלְמוּ לָהֶם כְּפִירָיִךְ – אפילו האריות היו חיות בשלום עם העם היושב בארץ; מיוסד על איוב (ה, כג): כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ. • בָּךְ כָּל בְּהֵמָה וְעוֹף חָכְמוּ עֲדֵי כַּחֲמוֹר הָיָה לְפָנִים לְבֶן יָאִיר חֲמוֹרָיִךְ – אווירך כה מחכים (כדברי התלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא, קנח ע"ב: "אוירא דארץ ישראל מחכים"), עד שאפילו בהמות ועופות שחיו בך היו חכמות כחמורו של פנחס בן יאיר, עליה מסופר שלא אכלה שעורים שאינן מעושרות (וראו בבלי חולין, ז ע"א-ע"ב). • בָּךְ אֵל לְבַדּוֹ וְאֵין בִּלְתּוֹ וְיָצָא שְׁמֵךְ כִּי שֵׁם אֱלֹהֵי אֱמֶת נוֹדַע בְּשִׁירָיִךְ – רק אלוהייך בקרבך, ואין עמו כל אל אחר, ובזה תפארתך – שבשירייך, ציון, נוכח כל העת אלוהייך. הטור מנוסח כפרפראזה חלקית על יחזקאל (טז, יד): וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עָלַיִךְ נְאֻם אֲ-דֹנָי ה'. • מַה טּוֹב וְנָעִים בְּבֹא שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכָל שָׁנָה שְׁעָרָיִךְ – כמה טובה ונעימה היא עלייתם לרגל של שבטי ישראל לירושלים, בשלושת הרגלים (על פי הציווי בשמות כג, יז: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'), ברוח האמור בתהלים (קלג, א): שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. • בָּךְ סוֹד תְּעוּדָה וְסוֹד חָכְמוֹת וּבָאוּ בְנֵי קֶדֶם וְחַכְמֵי שְׁבָא לִכְתּוֹב סְפָרָיִךְ – בך, ציון, מצוי סוד התורה וסוד החכמות כולן, ועל כן באים אליך חכמי אומות העולם לכתוב את ספרי חכמתך. תעודה הוא כינוי לתורה, ישעיהו ח, טז: צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. ברקע הטור עומד כנראה תיאורה של חכמת שלמה, ככתוב במלכים א (ה, ט-יד): וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם... וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ. • מֶלֶךְ בְּקִרְבֵּךְ וּבָךְ שָׂרֵי חֲיָלִים בְּכָל נֶשֶׁק וְעַל כָּל לְאֹם גָּבְרוּ גְבִירָיִךְ – בעת מלוך מלך בך, בשעה שעמדו צבאות ישראל בתוכך, כוחם היה כל עז עד שעלה בידם לגבור על כל אומה אחרת. הצירוף 'שָׂרֵי חֲיָלִים' רווח במקרא (ראו למשל ירמיהו מב, ח). • שׁוֹטְרִים בְּכָל הַגְּבוּל שׁוֹפְטִים בְּכָל עִיר וְעִיר זִקְנֵי אֱמֶת הֵם וְאֵין מוֹרֶה כְּמוֹרָיִךְ – היית למופת גם במערכת המשפט, הממשל (שוטרים) והוראת התורה ככתוב בדברים (טז, יח): שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. • בִּימֵי בְחוּרוֹת הֱיוֹת קֹדֶשׁ לְאֵל נִבְחֲרוּ – השוטרים, השופטים והמורים נבחרו לתפקידם כמשרתים בקודש כבר בצעירותם. הצירוף 'בִּימֵי בְחוּרוֹת' על פי קהלת יא, ט: שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ... • וּבְנֵי נְבִיאִים בְּנֵי אֵל חַי נְעָרָיִךְ – וכל נערי ישראל הם בגדר נביאים וכבניו של הקדוש ברוך הוא. הצירוף 'בְּנֵי אֵל חַי' מיוסד על אחת מנבואות הנחמה של הושע (ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי. • בָּךְ הַתְּקוּפָה עֲלֵי קַו הָאֱמֶת נִשְׁקְלָה תֹּכֶן שְׁנוֹת דּוֹר וְדוֹר בִּשְׁנֵי אֲדָרָיִךְ – בך הומצא חשבון השנים והתקופות, ובך נוסדה חכמת העיבור, המאזנת בין שנת הירח ושנת השמש באמצעות הוספת חודש אדר שני במחזוריות קבועה. הצירוף 'שְׁנוֹת דּוֹר וְדוֹר' מיוסד על דברים (לב, ז): זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. • מוֹלַד לְבָנָה כְּפִי אָרְכֵּךְ וְהַמַּחֲזֶה שׁוּמָה לְרָחְבֵּךְ וּבָהּ הֶרְאֵית סְתָרָיִךְ – טור קשה. פרשני הפיוט ביארו כי על פי השכלתו האסטרונומית של הפייטן, מולד הלבנה נקבע בהתאם לאורך ארץ ישראל, והזמן בו נראה אור הלבנה לעין נראה לכל רוחב הארץ ('וְהַמַּחֲזֶה שׁוּמָה לְרָחְבֵּךְ'). • נִרְאָה בְּתַמּוּז כְּסִיל בָּךְ יַעֲלֶה כִּי שְׁאָר כָּל הֶחֳדָשִׁים לְבַד זֶה בַּחֲדָרָיִךְ – בחודש תמוז נראה בך המזל הדרומי המכונה 'כְּסִיל', והוא הגורם למזג אוויר מתון לאורך השנה כולה, בכל החדשים, גם באלו שאינם בתקופתו. הטור מבוסס על דברי התלמוד הבבלי במסכת ברכות (נח ע"ב), המתארים את המזלות כמאזנים זה את זה: "אלמלא חמה של כסיל [=המזל השולט בקיץ] – לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה [=המזל השולט בחורף], ואלמלא צינה של כימה – לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל". • אַיֵּה דְבִירֵךְ מְקוֹם אָרוֹן וְאַיֵּה הֲדַר הֵיכָל וְהַמִּזְבְּחוֹת אַיֵּה חֲצֵרָיִךְ – כעת עובר הפייטן לתנות את חורבנה של ירושלים: היכן הוא בית המקדש היפה? היכן ארון הברית? היכן הם מזבח הזהב ומזבח הקטורת, והיכן היא העזרה? דביר הוא כינוי למקדש, על פי תהלים (כח, ב, ועוד) שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ. • אַיֵּה מְשִׁיחֵךְ בְּעַד עַמֵּךְ יְכַפֵּר וּמֶה הָיָה לְיַלְדֵי קְהָת אַיֵּה נְזִירָיִךְ – היכן הוא הכהן הגדול שנמשח בשמן המשחה, המכפר על עוונות ישראל בקודש הקדשים ביום הכיפורים, היכן הם הנזירים לה' ומה אירע ללוויים? קהת היה מבני לוי, ועבודת צאצאיו במשכן מפורטת בספר במדבר, פרק ד. • אֵיפֹה נְבִיאִים בְּנֵי עֶלְיוֹן וְכָל יוֹעֲצֵךְ אָבַד וְהָלְכוּ שְׁבִי מַלְכֵּךְ וְשָׂרָיִךְ – היכן הם הנביאים, היכן יועצייך, כיצד זה נפלו בשבי המלך והשרים? ברקע הטור עומדים דברי עזרא (ט, ז): מִימֵי אֲבֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ בְּאַשְׁמָה גְדֹלָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבַעֲוֹנֹתֵינוּ נִתַּנוּ אֲנַחְנוּ מְלָכֵינוּ כֹהֲנֵינוּ בְּיַד מַלְכֵי הָאֲרָצוֹת בַּחֶרֶב בַּשְּׁבִי וּבַבִּזָּה וּבְבֹשֶׁת פָּנִים כְּהַיּוֹם הַזֶּה. • הָיִית יְפֵה נוֹף לְרֹאשׁ תֵּבֵל בְּרוֹשֵׁךְ לְנֵס חֶטְאֵךְ בְּאַף סֵעֲפֵךְ קָצַר קְצִירָיִךְ – היית יפהפיה מכל הארצות, ככתוב בתהלים (מח, ג): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב, והברושים שלך היו מרשימים והתנוססו למרחוק, אולם חטאך קלקל הכל, וגדע את כל הטוב שבך, את פירות מעלותייך. המונח סֵעֲפֵךְ במשמעות של קצירה על פי ישעיהו (י, לג): הִנֵּה הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ. • אֶרֶץ מְאָסֵךְ וּמֵי זָרִים שְׁטָפוּךְ וְכָל רוּחַ הֱפִיצֵךְ וְאֵשׁ בָּעֲרָה בְּעָרָיִךְ – נעשית ארץ מאוסה, זרים השתלטו עלייך, כל רוח מניעה אותך ממקום למקום, וכולך שרופה ועולה באש; דימוי האויבים ל'מֵי זָרִים' נשען על האמור בתהלים (קכד, ה): אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים. • מָרִית בְּצוּרֵךְ אֲשֶׁר מִצַּר נְצָרֵךְ וְאָז זָרִים עֲכָרוּךְ וְאַתְּ הָיִית בְּעוֹכְרָיִךְ – מרדת באלוהייך אשר שמר אותך מצר ומאויב, ואו אז זרים פגעו בך, ובעצם את היא זו שהזיקה לעצמה. הצירוף וְאַתְּ הָיִית בְּעוֹכְרָיִךְ על פי דברי יפתח לבתו: וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב (שופטים יא, לה). • אֵל הֶאֱמִירָךְ עֲדֵי נִקְרֵאת אֲרִיאֵל וְאֵיךְ עָבַר בְּנָוֵךְ אֲרִי טוֹרֵף עֲדָרָיִךְ – הקדוש ברוך הוא הגדיל ורומם אותך, ושיכן בך את אריאל, (כינוי לבית המקדש על פי ישעיהו כט, א); ושמא רואה הפייטן מעלה יתרה בעקבות מסורת מדרשית המזהה את השם 'אֲרִיאֵל' גם עם הקדוש ברוך הוא עצמו (ראו פסיקתא רבתי, פר' כז, ועוד). וכיצד אירע לך שלבסוף עבר בך אויב אכזר, אשר טרף בנייך כאריה הטורף את הצאן? 'אֵל הֶאֱמִירָךְ' – על פי דברים (כו, יז-יח): אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו. דימוי האויב לאריה מבוסס על מסורת מדרשית המופיעה בין השאר במדרש האמוראי המוקדם פסיקתא דרב כהנא (פרשה יג): "'עלה אריה' – זה נבוכדנאצר הרשע, דכתיב ביה: 'עלה אריה מסובכו' (ירמיהו ד, ז)". • שׁוּבִי לְאֵל בּוֹעֲלֵךְ אַל תִּתְּנִי לוֹ דֳמִי עַד שׁוּב כְּבוֹדוֹ וְעַד יִבְנֶה גְּדֵרָיִךְ – חזרי בתשובה אל האל, אישך (בּוֹעֲלֵךְ – על פי ישעיהו נד,ה: כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ...), ואל תשקטי ואל תחדלי מלקרוא לו, עד שישוב לשכון בך ולהגן עלייך מחדש. הטור מיוסד על דברי ישעיהו (סב, ז): וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ, וכן על דברי מיכה (ז, יא): יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ יוֹם הַהוּא יִרְחַק חֹק. • נַפְשִׁי מְאֹד נִכְסְפָה לִרְאוֹת בְּזִיו זָהֳרֵךְ שָׁלוֹם יְהִי לָךְ וְרֹב שָׁלוֹם לְעוֹזְרָיִךְ – הפיוט נחתם בציפיית הדובר לשובה של הארץ האהובה לקדמותה: נפשי כה משתוקקת לראות ביופייך; לוּ יהי שלום בך ושלום למסייעים בעדך. הטור בנוי כפרפראזה על שני פסוקים מתהלים – (פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי, וכן (קכב, ז): יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ, כמו גם על פסוק מישעיהו (נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. |
| כותר |
ציון קחי כל צרי |
|---|---|
| מעגל השנה |
תשעה באב |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
