ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מה טוב מה נעים / סימן מרדכי חזק מַה טּוֹב מַה נָּעִים דָּבָר בְּעִתּוֹ כָּל אִישׁ יָשִׂישׂ עַל אִמְרָתוֹ כִּי תִּגָּלֶה תֵּרָאֶה מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת עוֹלָם לְכָל בָּאֵי בְּרִית אֵלִיָּהוּ מְבַשֵּׂר הוּא נִקְרָאֵהוּ בָּעֵת הַהוּא לִהְיוֹת עוֹמֵד עַל הַבְּרִית יוֹם הַמִּילָה נְהַלְּלָה הִיא שְׁקוּלָה כְּקַבָּלַת לוּחוֹת בְּרִית רֹנּוּ גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי יוֹם הַמִּילָה אֵלָיו פִּי קָרָאתִי עֵת בְּחֶסֶד כִּסֵּא הֲכִינוֹתִי לְאֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית דִּרְשׁוּ אֵל חַי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם יִשְׂמְחוּ קְטַנָּם עִם גְּדוֹלָם יַחַד יִשְׂאוּ כַּנְּהָרוֹת קוֹלָם בְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אוֹת הַבְּרִית כִּי בָא מוֹעֵד בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת יַיִן יִתְאַדָּם בְּכוֹס הַיְּשׁוּעוֹת יִשְׁתּוּ וִיבָרְכוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת עַל הַמִּילָה וְכוֹרֵת הַבְּרִית חִזְקוּ אִמְצוּ סַעֲדוּ לִבְּכֶם וְלָאֵל דִּרְשׁוּ יָבוֹא וְיוֹשִׁיעֲכֶם כִּימֵי מָרְדֳכַי מִיַּד צָרֵיכֶם כַּאֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם בְּרִית עַבְדֵּי הָאֵל תִּזְכּוּ לְגַן עֲדָנָיו וְשָׁם תֹּאכְלוּ מִטּוּב מַעֲדָנָיו כִּי תָּבוֹאוּ לֵרָאוֹת אֶת פָּנָיו בִּהְיוֹתְכֶם תָּמִיד שׁוֹמְרֵי בְּרִית |
| פיוט לברית מילה במנהג יהודי לבנון בשפע שיבוצים ממגוון פסוקי תנ"ך – חלקם מפתיעים, עובר הפייטן על השלבים השונים באירוע ברית המילה – הנחת התינוק על 'כיסא אליהו', פריעה, ברכת 'על המילה' וברכת 'כורת הברית', שתיית היין וסעודת המצווה. שמו של הפיטן, מרדכי, נזכר הן באקרוסטיכון, הן במסגרת ההבטחה שהפייטן מבטיח למשתתפים בסעודת הברית שייוושעו מאויביהם כבימי מרדכי היהודי. |
| • מַה טּוֹב מַה נָּעִים דָּבָר בְּעִתּוֹ – המשורר מצמיד שני שיבוצי פסוקים – מתהלים (קלג, א) - שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, וממשלי (טו, כג) - שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב, ומייחס את האמירה החיובית לברית המתקיימת בזמנה, הנחשבת למצווה לכתחילה, לפי הפסוק מויקרא (יב, ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. ועל כך נאמר בברייתא שבתלמוד הבבלי (פסחים ד, ע"א): "כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצוות". • כָּל אִישׁ יָשִׂישׂ עַל אִמְרָתוֹ – כל אדם ישמח לקיים את דבר ה'. הפסוק המשובץ כאן רומז על המילה, שכן כך נדרש בבבלי (מגילה טז, ע"ב): "'ששון' - זו מילה, וכן הוא אומר (תהלים קיט, קסב) 'שש אנכי על אמרתך'". • כִּי תִּגָּלֶה תֵּרָאֶה מַלְכוּתוֹ – על ידי מעשה חתימת הברית בבשרו של הנימול באה מלכות ה' בעולם לידי גילוי. הלשון לקוחה מהבקשה שבהכנסת ספר תורה בחגים ובימים הנוראים לפי הנוסח הספרדי תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּמְהֵרָה... • מַלְכוּת עוֹלָם לְכָל בָּאֵי בְּרִית – לנצח, עבור כל בני ישראל. • אֵלִיָּהוּ מְבַשֵּׂר הוּא נִקְרָאֵהוּ... לִהְיוֹת עוֹמֵד עַל הַבְּרִית – אליהו, הנחשב למבשר הגאולה, לפי הפסוק ממלאכי (ג, כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, נחשב גם כמלאך הברית. כך נלמד כנראה מהקישור בין הפסוק הפותח את אותו פרק במלאכי הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר ה' צְבָאוֹת. בפרקי דר' אליעזר כח נאמר לאליהו, שקינא לה' על כך שישראל עברו את בריתו "...חייך שאין עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך. מכאן התקינו חכמים לעשות כסא אחד מכובד למלאך הברית, שנקרא אליהו ז"ל". • יוֹם הַמִּילָה נְהַלְּלָה – נשבח את יום המילה. • הִיא שְׁקוּלָה כְּקַבָּלַת לוּחוֹת בְּרִית – לפי האמור בבבלי (נדרים לב, ע"א) "גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה". מכאן מסיק המשורר שיום הברית שקול כיום קבלת לוחות הברית. • רֹנּוּ – שמחו, שירו. • גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי יוֹם הַמִּילָה – הללו את ה' אתי ביום המילה. לפי הפסוק מתהלים לד, ד גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. • אֵלָיו פִּי קָרָאתִי – שאליו קראתי בפי. • עֵת בְּחֶסֶד כִּסֵּא הֲכִינוֹתִי לְאֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית – כאשר הכנתי את הכיסא המוכן לאליהו, שעליו מניחים את התינוק קודם המילה, לפי האמור לעיל מפרקי דר' אליעזר. הביטוי בְּחֶסֶד כִּסֵּא הֲכִינוֹתִי לקוח מדברי ישעיהו (טז, ה): וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק. • דִּרְשׁוּ אֵל חַי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם – חפשו ובקשו את ה'. • צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם – שיבוץ ממשלי י, כה: כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. פסוק זה נדרש בקבלה לגבי המידה האלוקית 'יסוד', וכאן הוא משמש כינוי לאלוקות בכלל. • יִשְׂמְחוּ קְטַנָּם עִם גְּדוֹלָם – הכול ישמחו. • יַחַד יִשְׂאוּ כַּנְּהָרוֹת קוֹלָם – ישמיעו את שמחתם בקול גדול, לפי תהלים צג, ג-ד נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה' נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. • בְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אוֹת הַבְּרִית – כאשר מתגלה אות הברית עם ה' בבשרו של הנימול. הביטוי לקוח מדברי מיכל כשבזה לדוד (שמואל ב ו, כ): מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים. • כִּי בָא מוֹעֵד – כי הגיעה השעה, לפי האמור על הגאולה בתהלים (קב, יד): אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. • בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת – כאשר נעשית הפריעה במהלך הברית. הפריעה היא הזזת העור הנותר לאחר החיתוך אל מאחורי העטרה. השיבוץ, בשינוי משמעות, לקוח משירת דבורה (שופטים ה, ב): בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרְכוּ ה'. • יַיִן יִתְאַדָּם בְּכוֹס הַיְּשׁוּעוֹת – הביטוי על פי משלי (כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. בברית המילה נאמרות הברכות על כוס יין. • בְּכוֹס הַיְּשׁוּעוֹת – לפי תהלים קטז, יג: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. • יִשְׁתּוּ וִיבָרְכוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת – לאחר הברכה שותים את היין. הביטוי אֵל לְמוֹשָׁעוֹת מופיע בהקשר של ברכה בתהלים (סח, כ-כא): בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה. הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת... • עַל הַמִּילָה וְכוֹרֵת הַבְּרִית – ברכת 'על המילה' נאמרת לפני המילה, וברכת 'כורת הברית' נאמרת תיכף לאחריה. • חִזְקוּ אִמְצוּ סַעֲדוּ לִבְּכֶם – התחזקו בסעודת המצווה הנלווית לברית. אף כאן שיבוצי שני פסוקים – דברי משה בדברים (לא, ו): חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ (ובפסוקים נוספים בספר יהושע), ודברי אברהם לאורחיו בבראשית (יח, ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ... • וְלָאֵל דִּרְשׁוּ – בקשו את ה'. • יָבוֹא וְיוֹשִׁיעֲכֶם כִּימֵי מָרְדֳּכַי מִיַּד צָרֵיכֶם – והוא יבוא לגאול אתכם מאויביכם כפי שהושיע את יהודי פרס בימי מרדכי. נראה כי הפייטן הזכיר דווקא את מרדכי, שכן זהו שמו, החתום באקרוסטיכון, בראשי הבתים. • כַּאֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם בְּרִית – לפי האמור בתהלים (קה, ט): אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק, וראו מקבילה גם בדברי הימים א טז, טז. • עַבְדֵּי הָאֵל תִּזְכּוּ לְגַן עֲדָנָיו וְשָׁם תֹּאכְלוּ מִטּוּב מַעֲדָנָיו – המשורר מבטיח למשתתפים בסעודת המצווה של הברית שיזכו לגן עדן ויאכלו שם מטוב מעדניו. • כִּי תָּבוֹאוּ לֵרָאוֹת אֶת פָּנָיו – לפי הפסוק מישעיהו (א, יב): כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי. המשורר מחלץ מפסוק זה את זכר העלייה לרגל, אך מהפך את האווירה שמתוכה נלקח. ניתן לראות זאת כהסבר לגמול של סעודת גן העדן - כיוון שבאתם להשתתף בסעודה זו, שיש בה מעין עלייה לרגל. אפשרות הבנה אחרת: תזכו לעלות לרגל. • בִּהְיוֹתְכֶם תָּמִיד שׁוֹמְרֵי בְּרִית – שכן אתם, הקרואים, שומרים את הברית עם ה'. |
| כותר |
מה טוב מה נעים |
|---|---|
| מעגל החיים |
ברית מילה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
