ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אל מלא רחמים אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְרוֹמִים הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים לְנִשְׁמוֹת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵי הָרוֹצְחִים וְנִשְׁפַּךְ דָּמָם בְּאַווּשְׁוִיץ מַיְידַנֶק טְרֶבְּלִינְקָה וּבִשְׁאָר מַחֲנוֹת הַשְּׁמָד בְּאֵירוֹפָּה שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים בְּכֹל מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיוֹת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בַּעֲבוּר שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אַחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם נוֹדְרִים צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם ה' הוּא נַחֲלָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם וְנֹאמַר אָמֵן |
|
תפילה לזכרון קדושי השואה ולעילוי נשמתם הנאמרת בטקסי זיכרון ובתפילות ביום השואה (כ"ז בניסן), ביום הקדיש הכללי (י' בטבת), ובמנהג חלק מעדות אשכנז גם במסגרת טקסי 'יזכור' הנערכים בתפילות יום הכיפורים, שביעי של פסח, שבועות ושמיני עצרת. נוסח התפילה משתנה לעיתים מקהילה לקהילה, אך הנוסחים כולם מבוססים על המבנה היסודי של תפילת 'אל מלא רחמים' הראשונה שחוברה ככל הנראה בפולין במאה השבע-עשרה לאחר פרעות ת"ח-ת"ט (1648-1649) על ידי ר' יום טוב ליפמאן הלוי העליר; נוסחים נוספים של תפילה זו הותאמו על ידי קהילות אשכנז לדורותיהן לא רק לזכר קדושי השואה, אלא אף לזכר קרובי משפחה שהלכו לעולמם, לזכר צדיקים שמתו על קדושת השם, לזכר חללי צה"ל, ועוד. יצוין כי מנהגי תפילה למנוחת נשמות הנפטרים התקיימו בתולדות ישראל אף זמן רב לפני פרעות ת"ח-ות"ט, ומתועדים לראשונה בספרות הגאונים (בבל, המאות השמינית עד העשירית). בעיקרה מבטאת תפילה זו את האמונה היהודית בהישארות הנשמה לאחר המוות; המוות הוא כליונו של הגוף, בעוד הנשמה ממשיכה להתקיים. המתפללים מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיגן על נשמות קדושי השואה ויסוכך עליהן בכנפיו, תחת כסא כבודו – במידת האינטימיות העמוקה והקרובה ביותר השמורה לצדיקי ישראל שבכל הדורות. כדברי רבי אליעזר בתלמוד הבבלי (שבת קנב, ע"ב): "נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד, שנאמר 'וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים' (שמואל א כה, כט)". בימינו מוכרת תפילת 'אל מלא רחמים' לציבור הרחב בישראל בניגון החזני, שאחת הדוגמאות לו היא זו הנשמעת כאן באתר. |
| • אֵל מָלֵא רַחֲמִים – האל הוא בעל רחמים. הצירוף 'מָלֵא רַחֲמִים' מופיע לראשונה בספרות חז"ל בכמה מקומות, למשל ביחס להתגלות הקדוש ברוך הוא על הר סיני כפי שהיא מתוארת במדרש התנאי לספר שמות, מכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דשירה, פרשה ד): "נגלה בסיני כזקן מלא רחמים". • הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה – הענק מנוחה שלווה וראויה תחת כנפיך המגוננות; מטבע הלשון 'תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה' ציין במקורו בספרות חז"ל את צירופם של גרים לקהל ישראל (ולעיתים גם מעשים של חזרה בתשובה) – ראו למשל את דברי אחד הגרים שנתגיירו לפני הלל הזקן על פי המסופר בתלמוד הבבלי (שבת לא, ע"א): "ענוותן הלל, ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה". יצוין כי בחלק מנוסחי התפילה כתוב "עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה", ברוח הפסוק משירת 'האזינו' בספר דברים (לב, ט-יא): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ... כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. • בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים – המנוחה הנכונה המיוחלת לנשמות הנפטרים צריכה להיות כמנוחתם של הקדושים והטהורים שעתידים לקום לתחייה בתחיית המתים ולהאיר בצדקותם לעולם כולו, ככתוב בנבואת דניאל (יב, ב-ג): וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. • לְנִשְׁמוֹת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵי הָרוֹצְחִים... – ציון הנפטרים שעל נשמותיהם נישאת תפילה זו. בכל אחד מנוסחי תפילת אל מלא רחמים מוזכרים בשלב זה הנפטרים הרלוונטיים – קדושי השואה, קרובים שהלכו לעולמם, חללי צה"ל, וכו'. • על קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם – נפטרי השואה מתו על קידוש השם, כלומר, מיתתם באה להם מחמת היותם יהודים הנושאים את האמונה באלוהי ישראל, כפי שכתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה, ט): "והמצוה התשיעית היא שצונו לקדש השם והוא אמרו (ויקרא כב, לב) 'ונקדשתי בתוך בני ישראל'. וענין זאת המצוה אשר אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמתית בעולם ושלא נפחד בהיזק שום מזיק. ואף על פי שבא עלינו מכריח גובר יבקש ממנו לכפור בו יתעלה, לא נשמע ממנו, אבל [= אלא] נמסור עצמנו למיתה, ולא נתעהו לחשוב שכפרנו... וזאת היא מצות קידוש השם המצווים בה בני ישראל בכללם, רוצה לומר: מסירת נפשנו למות ביד האונס על אהבתו יתברך ואמונת יחודו". • בַּעֲבוּר שֶׁאֲנַחְנוּ... נוֹדְרִים צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם – מנהג רווח הוא לתת צדקה להזכרת נשמות הנפטרים, וכאן המתפללים מתחייבים בנדר לעשות כך; בחלק מנוסחי התפילה מוזכרת התחייבות זו ללא נדר. • בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם – נשמות קדושי השואה יזכו למנוחה בגן עדן, בדומה לאמור בראשית התפילה. • לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים – המתפללים מייחלים לכך שהקדוש ברוך הוא יגונן וישמור את נשמות הקדושים בסתר כנפיו לנצח. מיוסד על דברי דוד המלך בספר תהלים (סא, ה): אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה. • וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם – הקדוש ברוך הוא יגנוז את נשמות קדושי השואה תחת כסא כבודו יחד עם נשמות שאר הצדיקים שנפטרו מאז ומעולם, על פי האמור בתלמוד הבבלי ( שבת קנב, ע"ב): "אף הקדוש ברוך הוא על גופן של צדיקים אומר 'יבוא שלום ינוחו על משכבותם' (ישעיהו נז, ב) ועל נשמתן הוא אומר 'והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים' (שמואל א כה, כט)... רבי אליעזר אומר: נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד, שנאמר 'והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים' (שם)". • ה' הוּא נַחֲלָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם – כעת, משנתעלו נשמות הנפטרים הקדושים ונעשו מוגנות תחת כנפיו, מקווים המתפללים כי מעתה יהיה האל נחלתם – בדומה לנאמר על הלוויים, שבמקום נחלה פיזית בקרקע זכו בקרבת אלוהים (יהושע, יג, לג): וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם – וכי גם גופם יזכה לנוח בשלום בקברם (על פי דברי חז"ל שצוטטו בפירוש הטור הקודם). אחת ממשמעויות השורש ש.כ.ב בלשון המקרא היא קבורה (ראו למשל מלכים א, ב, י: וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד); יצוין כי בכמה מקורות בספרות הגאונים (המאות השמינית-עשירית), מכונות תפילות לנשמות המתים 'השכבה' או 'אשכבה', בדומה למקובל בחלק מקהילות ישראל עד ימינו. • וְנֹאמַר אָמֵן – כתפילות רבות, מסתיימת גם תפילת 'אֵל מָלֵא רַחֲמִים' באמירת 'אָמֵן', המציינת את שותפות הציבור עם שליח הציבור האומר את התפילה בקול. |
| כותר |
אל מלא רחמים לקדושי השואה |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום הזיכרון ויום העצמאות;יום הזיכרון לשואה ולגבורה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
