ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אל בידו אֵל בְּיָדוֹ יָדוֹ יָדוֹ יִגְאַל יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ וּבִקַּשְׁתִּי מֵחַסְדוֹ אָנָה פָּנָה דּוֹדִי לְבַדּוֹ אֲהַבְתִּיךָ צוּר יְדִידִי בְּכָל נַפְשִׁי וּמְאֹדִי שִׁוִּיתִי שִׁמְךָ לְנֶגְדִּי לְיַחֲדוֹ וּלְעָבְדוֹ לָעַד שִׂמְחוּ קְדוֹשִׁים בְּנִיסָן רֹאשׁ חֳדָשִׁים כִּי בוֹ יָצָאנוּ חָפְשִׁים מִיַּד פַּרְעֹה בְּמָרְדוֹ יָהּ חֲבִיבִי וּגְאוֹנִי לָעַד הַרְבֵּה שְׂשׂוֹנִי מָתַי תִּבְנֶה אַרְמוֹנִי וּתְיַסֵּד אֶת יְסוֹדוֹ הַלֵּל יֹאמְרוּ קֳדָמָךְ יִשְׂרָאֵל עַם תְּמִימָךְ מָתַי יַקְרִיבוּ עַמָּךְ הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְכוּת לֵיל שִׁמּוּרִים יִגְאַל עַם הַנִּבְחָרִים וְעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים יְבִיאֵם עִיר כְּבוֹדוֹ חִזְקוּ בָנִים וְאָבוֹת תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת שִׂמְחוּ בְּכַמָּה טוֹבוֹת הוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ |
|
פיוט לחודש ניסן במנהג כמה מהקהילות הספרדיות. המחבר, אליהו לניאדו, שיקע שמו בראשי המחרוזת; יתכן גם שבחירתו לפתוח את הפיוט במילים "אֵל בְּיָדוֹ יָדוֹ יָדוֹ" – כפי שעשה גם בפיוט אחר שלו, פיוט שנועד לשבת – מזכירה בצליל וברמז את שמו. הפיוט מצטרף למסורת עשירה של פיוטים הנסמכים על דרשתו הידועה של התנא ר' יהושע: "רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (בבלי ראש השנה, יא ע"ב); גאולת ישראל ממצרים משמשת לפייטן כאב טיפוס לגאולתם של ישראל, וכדוגמה שיש עימה נחמה לעתיד לבוא. כוחו וחינו של פיוטנו טמונים בפשטותו; הפייטן פונה לאל ומפציר בו לגאול את עמו באותה שפה ישירה, טבעית וכנה בה הוא פונה לקהלו ומפציר בו לשמוח על הטוב אשר נפל בחלקו: אֲהַבְתִּיךָ צוּר יְדִידִי / בְּכָל נַפְשִׁי וּמְאֹדִי / שִׁוִּיתִי שִׁמְךָ לְנֶגְדִּי / לְיַחֲדוֹ וּלְעָבְדוֹ לָעַד שִׂמְחוּ קְדוֹשִׁים / בְּנִיסָן רֹאשׁ חֳדָשִׁים / כִּי בוֹ יָצָאנוּ חָפְשִׁים / מִיַּד פַּרְעֹה בְּמָרְדוֹ יָהּ חֲבִיבִי וּגְאוֹנִי / לָעַד הַרְבֵּה שְׂשׂוֹנִי / מָתַי תִּבְנֶה אַרְמוֹנִי / וּתְיַסֵּד אֶת יְסוֹדוֹ? |
| • אֵל בְּיָדוֹ יָדוֹ יָדוֹ יִגְאַל יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ – האל עתיד לגאול את ישראל עמו בידיו ממש. הפייטן חוזר על המילה 'יָדוֹ' כהד כתעלול צורני, ואולי גם כדי להשיג קרבה צלילית לסיומת שמו – לניאדו – כפי שעשה גם בפתיחת פיוט אחר המיוחס לו, פיוט לשבת – 'אֵל בְּיָדוֹ יָדוֹ יָדוֹ / רוּחִי רוּחִי אַפְקִיד בְּיָדוֹ'. • וּבִקַּשְׁתִּי מֵחַסְדוֹ אָנָה פָּנָה דּוֹדִי לְבַדּוֹ – שאלתי אותו, את האל ('וּבִקַּשְׁתִּי מֵחַסְדוֹ' – שאלה דרך נימוס), לאן נעלמת לבדך, בלי עַמך? 'אָנָה פָּנָה דּוֹדִי לְבַדּוֹ' – על פי האמור בשיר השירים (ו, א): אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ, בהתאם לפרשנות האלגורית המסורתית של המגילה, המזהה את הדוד עם הקדוש ברוך הוא ואת הרעיה עם כנסת ישראל. • אֲהַבְתִּיךָ צוּר יְדִידִי בְּכָל נַפְשִׁי וּמְאֹדִי – אוהב אני אותך, אלוהי, בכל לבבי. 'צוּר' ו'יְדִידִי' – כינויים לקדוש ברוך הוא, על פי שמואל ב (כב, לב): כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ, וישעיהו (ה, א): אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן (וראו תלמוד בבלי, מסכת מנחות, נג ע"ב). 'בְּכָל נַפְשִׁי וּמְאֹדִי' – על פי האמור בקריאת שמע (דברים ו, ה): וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. • שִׁוִּיתִי שִׁמְךָ לְנֶגְדִּי לְיַחֲדוֹ וּלְעָבְדוֹ – דימיתי את שמך הקדוש לפני תמיד, כדי ליחד ולעבוד אותך. מיוסד על תהלים (טז, ח): שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. • לָעַד שִׂמְחוּ קְדוֹשִׁים בְּנִיסָן רֹאשׁ חֳדָשִׁים – כעת פונה הדובר לקהילתו, לעם ישראל, ומפציר בהם לשמוח בניסן, החודש הראשון לחדשי השנה העברית על פי המקרא, כנאמר בשמות (יב, ב): הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. • כִּי בוֹ יָצָאנוּ חָפְשִׁים מִיַּד פַּרְעֹה בְּמָרְדוֹ – בחודש ניסן יצאנו מעבדות לחירות, וניצלנו משעבודו של פרעה, אשר מרד בקדוש ברוך הוא ונענש. תיאור פרעה כמורד מופיע בספרות המדרש, למשל בפרקי דרבי אליעזר (פרק מב): "ר' נחוניא בן הקנה אומר: ... בא וראה מפרעה מלך מצרים שמרד בצור עליון הרבה מאד, שנאמר 'מי ה' אשר אשמע בקולו' (שמות ה, ב)". • יָהּ חֲבִיבִי וּגְאוֹנִי לָעַד הַרְבֵּה שְׂשׂוֹנִי – הדובר שב ופונה לאל בכינויי חיבה והערצה ומבקש ממנו – הגדל והתמד את שמחתי; המקור לשמחה העתידית מבואר בטור הבא. • מָתַי תִּבְנֶה אַרְמוֹנִי וּתְיַסֵּד אֶת יְסוֹדוֹ – מתי תבנה את בית המקדש, ותקים אותו מחדש? • הַלֵּל יֹאמְרוּ קֳדָמָךְ יִשְׂרָאֵל עַם תְּמִימָךְ – או אז, כאשר תבנה מחדש את בית המקדש בירושלים, ישירו לפניך ('קֳדָמָךְ' – 'לפניך' בארמית) ישראל, התמימים באמונתם בך (ברוח האמור במשלי ב, כא: כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ). • מָתַי יַקְרִיבוּ עַמָּךְ הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ – מתי כבר יזכה עמך לשוב ולהקריב קרבן פסח? לשון הטור נשענת על תיאור חג הפסח הראשון שחגגו בני ישראל שנה לאחר צאתם ממצרים, ככתוב בספר במדבר (ט, ב): וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ. • וּבִזְכוּת לֵיל שִׁמּוּרִים יִגְאַל עַם הַנִּבְחָרִים – בזכות ליל פסח יגאל הקדוש ברוך הוא את עם ישראל הנבחר. 'לֵיל שִׁמּוּרִים' – על פי שמות (יב, מב): לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם. לצירוף זה נודעה משמעות בדרשת ר' יהושע על הגאולה העתידה, כפי שהובאה למשל בתלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה (יא ע"ב): "רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל. מנלן? [=מנין לנו?] – אמר קרא [=אמר הכתוב:] 'ליל שימורים' (שמות יב, מב) – ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית". • וְעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים יְבִיאֵם עִיר כְּבוֹדוֹ – בבוא הגאולה, יקבץ האל את עם ישראל מן הגלויות בהם הוא נתון, וישא אותם כעל כנפי נשרים לירושלים. פרפראזה על דברי האל למשה במעמד הר סיני (שמות יט, ג-ד): וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי... • חִזְקוּ בָנִים וְאָבוֹת תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת – הפייטן חותם שירו בדברי עידוד לקהלו על פי נוסחה נפוצה, המופיעה כבר אצל ר' משה אבן-עזרא בפיוטו הנודע 'אל נורא עלילה': "תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת / הַבָּנִים וְהָאָבוֹת / בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה / בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה". • שִׂמְחוּ בְּכַמָּה טוֹבוֹת הוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ – שמחו בכל הטובות שגמל עמנו האל, והודו לפניו על חסדו, ברוח דברי משורר התהלים בכמה מקומות (קז, א, ועוד): הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. |
| כותר |
אל בידו |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
