ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אערוך שיר תהלה / ר' דוד חסין אֶעֱרֹך שִׁיר תְּהִלָּה לְצוּר אֲשֶׁר אֵין בִּלְתּוֹ בָּחַר בְּעַם סְגֻלָּה קְרָאָם נַחֲלָתוֹ חָתַם אוֹתָם חוֹתָם בִּבְשָׂרָם אוֹת בְּרִיתוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ נֶחְמָד יָפֶה אַף נָעִים לִפְנֵי אֵל גְּדוֹל דֵּעָה עֵת עוֹשִׂים עַם יְדוּעִים מִצְוַת מִילָה וּפְרִיעָה כַּמָּה רָמָה קָדְמָה עֲלֵי שֵׁם יָהּ אִמְרָתוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ יָחִיד שׁוֹכֵן שָׁמַיִם רָצָה לְהַבְדִּילֵנוּ מִכָּל שְׁאָר הַגּוֹיִים בְּמִילַת עָרְלָתֵנוּ גָּדְלָה מִילָה מַעְלָה מִשְּׁמִירַת שַׁבַּתוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ דָּמָהּ נֶחְשָׁב כְּעוֹלָה לִפְנֵי צוּר עוֹטֶה אוֹרָה וּפְנֵי שׁוֹמְרָהּ בְּגִילָה יָאִירוּ מֵאוֹר תּוֹרָה יָאִיר יַזְהִיר יַנְהִיר כַּשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וּבִזְכוּתָהּ יְקַבֵּץ יִשְׂרָאֵל צוּר מִשְׂגַּבִּי יַעֲלֶה לִנְוֵה מַרְבֵּץ אֶת עַמִּי מִבֵּית שֶׁבִי יוֹצִיא חוֹפְשִׁי יִפְצֶה מִנִּי שַׁחַת עֲדָתוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ דּוֹדִי חַזֵּק אֶת בִּדְקִי וּבְנֵה מַהֵר זְבוּלִי ה' מְנַת חֶלְקִי אַתָּה תּוֹמִךְ גּוֹרָלִי חֲמֹל גְּמוּל אָמוּל הֲשִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ אֲזַי שִׁמְךָ יִתְגַּדַּל וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ |
| פיוט זה, העשיר במצלוליו, מושר על ידי יהודי מרוקו בשמחת ברית המילה. בפיוט נמנים עניינים שונים בשבחה של מצוות המילה, הנשענים על דברי המדרשים והזוהר – ערכה הסגולי כמייחדת את ישראל משאר העמים, כדוחה את השבת ואף השוואתה לקרבן, שלמעשה הוא היחיד שניתן להעלות גם בתקופות שבהם אין המקדש והמזבח עומדים על תילם. לקראת סופו של הפיוט נזכרים גם דברי המדרש כי אף השיבה לציון תבוא בזכות המילה. כך מובל הפיוט אל הבקשה החותמת אותו לבניין המקדש ולהשבת שם ה' ומלכותו לקדמותם. |
| • שִׁיר תְּהִלָּה – לפי נחמיה יב, מו: כִּי בִימֵי דָּוִיד וְאָסָף מִקֶּדֶם רָאשֵׁי הַמְשֹׁרְרִים וְשִׁיר תְּהִלָּה וְהֹדוֹת לֵאלֹהִים. • לְצוּר – לה', המדומה לסלע, על שם עוצמתו והביטחון שהוא נוסך. • אֲשֶׁר אֵין בִּלְתּוֹ – שאין עוד מלבדו וכמותו, לפי שירתה של חנה (שמואל א ב, ב): אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ. • בָּחַר בְּעַם סְגֻלָּה – ה' בחר בישראל, העם המיוחד לו, לפי דברי ה' לישראל לפני מעמד הר סיני: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ... (שמות יט, ה-ו). • קְרָאָם נַחֲלָתוֹ – עם ישראל הם כביכול נחלתו וחלקו של ה', כפי שנאמר בשירת האזינו, דברים לב, ח-ט): בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם... כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. • חָתַם אוֹתָם חוֹתָם בִּבְשָׂרָם אוֹת בְּרִיתוֹ – מילת הבשר היא חותם של הברית המסומן בבשרו של כל אחד מהבנים בעם ישראל. מקור הביטוי בברכה הנאמרת באירוע זה, המופיעה בתוספתא ברכות ו, יז "אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשארו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש..." אף בברכת המזון אומרים "ועל בריתך שחתמת בבשרנו". • אוֹת בְּרִיתוֹ – סימן הברית עם ה', לפי דברי ה' לאברהם בבראשית יז, יא וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. • וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ – פסוק הוא מויקרא יג, ב-ג ...אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. • יָפֶה אַף נָעִים – לפי שיר השירים א, טז הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה. • לִפְנֵי אֵל גְּדוֹל דֵּעָה – לפני ה' שדעתו רחבה, הביטוי מופיע ב'יוצר' של שחרית ליום חול אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה. • עַם יְדוּעִים – עם ישראל, העם הידוע והמפורסם. פירוש אחר: העם היודעים לקיים את ה' או את מצוותיו (על משקל הפסוקים מדניאל יא, לב ...וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ ותהלים פט, טז אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה). פירוש אחר: העם המחובר לה' (על דרך הפסוק מבראשית ד, א וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ). • עֵת עוֹשִׂים עַם יְדוּעִים מִצְוַת מִילָה... – כאשר עם ישראל מקיימים את מצוות המילה. • וּפְרִיעָה – הפיכת עור הערלה, הפעולה שנעשית לאחר המילה. • כַּמָּה רָמָה קָדְמָה עֲלֵי שֵׁם יָהּ אִמְרָתוֹ – דבר ה' ומצוותו כה גבוה וקדום. יש כאן רמז לאמור במדרש שהתורה היא אחד מן הדברים שקדמו לבריאת העולם. ראו למשל בראשית רבה א, ד. • יָחִיד שׁוֹכֵן שָׁמַיִם – כינויים לה'. • רָצָה לְהַבְדִּילֵנוּ... בְּמִילַת עָרְלָתֵנוּ – לפי האמור בזוהר ח"א צג ע"א, הברית היא אות לכך שה' בחר בישראל מכל העמים. • גָּדְלָה מִילָה מַעְלָה מִשְּׁמִירַת שַׁבָּתוֹ – ערכה של מילה נעלה מערך השבת, ועל כן היא דוחה את השבת, כפי שנאמר בבבלי נדרים לא ע"ב. • דָּמָהּ נֶחְשָׁב כְּעוֹלָה לִפְנֵי צוּר – ה' מחשיב את דם המילה כקרבן, לפי האמור בזהר ח"א צג ע"א "אשרי ישראל שעושים קרבן לרצונו של ה', המקריבים בניהם לשמונה ימים לקרבן". • עוֹטֶה אוֹרָה – ה' לבוש באור, לפי תהלים קד, ב: עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. • וּפְנֵי שׁוֹמְרָהּ בְּגִילָה יָאִירוּ – שומרי הברית יאירו בשמחה. • יָאִיר יַזְהִיר יַנְהִיר כַּשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ – שומר הברית יאיר כשמש, לפי האמור על אוהבי ה' בסוף שירת דבורה (שופטים ה, לא): כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה' וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ... • וּבִזְכוּתָהּ יְקַבֵּץ יִשְׂרָאֵל צוּר מִשְׂגַּבִּי – בזכות המילה ה' יאסוף את ישראל לארצם, לפי דברי ה' לאברהם, כפי שהם מופיעים במדרש בראשית רבה (מו, ט): "אם מקיימין בניך את המילה - הן נכנסים לארץ, ואם לאו - אין נכנסים לארץ". • צוּר מִשְׂגַּבִּי – כינוי לה', שבו אני בוטח, לפי תהלים סב, ג: אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט רַבָּה. • יַעֲלֶה לִנְוֵה מַרְבֵּץ אֶת עַמִּי מִבֵּית שֶׁבִי – ה' יעלה את ישראל מגלויותיהם, שבהן הם שבויים, לארץ ישראל, הדומה למקום מרעה טוב עבור הצאן. ראו ירמיהו לג יב-יג ...עוֹד יִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֶחָרֵב מֵאֵין אָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל עָרָיו נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן... עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה וכן ישעיהו סה, י. • יוֹצִיא חוֹפְשִׁי יִפְצֶה מִנִּי שַׁחַת עֲדָתוֹ – ה' ישחרר את עמו, ויציל אותו מצרותיו הקשות כשאול. המשורר משלב בטור זה שני ביטויים מקראיים: האחד - יוֹצִיא חוֹפְשִׁי, לפי האמור על עבד עברי בשמות כא, ב ...שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם; השני - מִנִּי שַׁחַת – ביטוי המופיע למשל באיוב לג, יח יַחְשׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח, ובעוד מקומות. • דּוֹדִי – אהובי, כינוי לה', לפי הדרך שבה נדרש הדוד בשיר השירים. • חַזֵּק אֶת בִּדְקִי – חזק את חולשתי. גם מתוך המשך ההקבלה מהדהד כאן חיזוק בדק בית המקדש, שנערך על ידי יהואש, כפי שמסופר במלכים ב יב. • זְבוּלִי – ביתי, כינוי למקדש, לפי תפילת שלמה לאחר בניינו (מלכים א ח, יג) בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. • ה' מְנַת חֶלְקִי אַתָּה תּוֹמִךְ גּוֹרָלִי – ה' הוא נחלתי והוא התומך ואוחז בגורלי, גורלי הוא מידיו. שיבוץ הוא של הפסוק מתהלים טז, ה: ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. • חֲמֹל גְּמוּל אָמוּל הֲשִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ – רחם על גורלו של האומלל, החלוש – העשוי להתייחס כאן הן לתינוק הנימול הן למקדש, ולפי השורה החותמת את הפיוט – גם לשם ה', וחזק אותו כפי שהיה בעבר. • אָמוּל – אומלל, חלש, לפי יחזקאל טז, ל, מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ... • שִׁמְךָ יִתְגַּדַּל – ביטוי זה שאוב מפתיחת הקדיש (יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא) והוא מופיע גם בתפילה על הגשם הנזכרת בתלמוד הירושלמי (ברכות סה ע"ב) בשם ר' יהודה בר יחזקאל: "יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו..." • וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ – ביטוי זה מופיע גם בתפילה, שיש הנוהגים לאמרה במועדים מיוחדים בהוצאת ספר תורה וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב... הפירוש על פי אפרים חזן, 'תהלה לדוד' |
| כותר |
אערוך שיר תהלה |
|---|---|
| מעגל החיים |
ברית מילה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
