טקס ברית המילה - נוסח ספרד ירושלים

סדר הטקס:
כשמביאים את התינוק, עומדים כל הקהל ואומרים:
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה'
כשלוקח אבי הבן את התינוק בידיו, נוהגים לומר את הפסוקים הבאים:
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ,
ועונים הקהל:
נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ:

אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי
תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד: (והקהל עונה)
(שתי פעמים) ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: (והקהל עונה)
(שתי פעמים) אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא (והקהל עונה)
(שתי פעמים) אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא (והקהל עונה)
ויברך אבי הבן בכוונה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו
וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ
והקהל והמוהל אומרים:
כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית,
כָּךְ תִּזְכֶּה וְתַכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים
ושמים את הילד על ברכי הסנדק
אומר כאן המוהל:
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב

וקודם שימול יברך המוהל ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה
אחרי שימול, יברך אבי הבן ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
מוזגים כוס יין, ואבי הבן מכבד אחד מהקהל לברך ברכת "הגפן", וּבְשָׂמִים ו"אשר קדש".
ולא יטעם מהיין אחרי ברכת "בורא פרי הגפן", אלא רק לאחר ברכת "כורת הברית".

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי/ מִינֵי/ עִשְׂבֵּי/ בְשָׂמִים
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן,
וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ.
עַל כֵּן בִּשְׂכַר זוֹ, אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ
צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת,
לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', כּוֹרֵת הַבְּרִית. (ויטעם מעט מהיין)
ואחר כך יאמרו נוסח ברכה לילד המהול, וקוראים לו שֵׁם:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ,
וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פלוני בן פלוני),
יִשְׂמַח הָאִישׁ בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל הָאִשָּׁה בִּפְרִי בִטְנָהּ.
כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ:
וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ,
(כשאומר "ואומר לך" יטבול אצבעו ביין ויתן בפי התינוק, וכן בפעם השנייה כשחוזר לומר "ואומר לך")
וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי
וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם
הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ
(פלוני בן פלוני) זֶה הַקָּטָן — אֱלֹהִים יְגַדְּלֵהוּ,
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כָּךְ יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים,
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן. (וישתה המברך שיעור).
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא ה', הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו
יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ
אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ
הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'
יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ
וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל
ואחר כך אומרים עלינו לשבח (האשכנזים) וקדיש "יהא שלמא".

טקס ברית המילה

טקס ברית המילה - נוסח ספרד ירושלים

סדר הטקס:
כשמביאים את התינוק, עומדים כל הקהל ואומרים:
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה'
כשלוקח אבי הבן את התינוק בידיו, נוהגים לומר את הפסוקים הבאים:
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ,
ועונים הקהל:
נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ:

אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי
תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד: (והקהל עונה)
(שתי פעמים) ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: (והקהל עונה)
(שתי פעמים) אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא (והקהל עונה)
(שתי פעמים) אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא (והקהל עונה)
ויברך אבי הבן בכוונה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו
וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ
והקהל והמוהל אומרים:
כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית,
כָּךְ תִּזְכֶּה וְתַכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים
ושמים את הילד על ברכי הסנדק
אומר כאן המוהל:
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב

וקודם שימול יברך המוהל ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה
אחרי שימול, יברך אבי הבן ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
מוזגים כוס יין, ואבי הבן מכבד אחד מהקהל לברך ברכת "הגפן", וּבְשָׂמִים ו"אשר קדש".
ולא יטעם מהיין אחרי ברכת "בורא פרי הגפן", אלא רק לאחר ברכת "כורת הברית".

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי/ מִינֵי/ עִשְׂבֵּי/ בְשָׂמִים
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן,
וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ.
עַל כֵּן בִּשְׂכַר זוֹ, אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ
צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת,
לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', כּוֹרֵת הַבְּרִית. (ויטעם מעט מהיין)
ואחר כך יאמרו נוסח ברכה לילד המהול, וקוראים לו שֵׁם:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ,
וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פלוני בן פלוני),
יִשְׂמַח הָאִישׁ בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל הָאִשָּׁה בִּפְרִי בִטְנָהּ.
כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ:
וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ,
(כשאומר "ואומר לך" יטבול אצבעו ביין ויתן בפי התינוק, וכן בפעם השנייה כשחוזר לומר "ואומר לך")
וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי
וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם
הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ
(פלוני בן פלוני) זֶה הַקָּטָן — אֱלֹהִים יְגַדְּלֵהוּ,
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כָּךְ יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים,
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן. (וישתה המברך שיעור).
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא ה', הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו
יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ
אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ
הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'
יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ
וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל
ואחר כך אומרים עלינו לשבח (האשכנזים) וקדיש "יהא שלמא".

פרטים נוספים

חומרים נוספים קשורים