• (א) רַנְּנוּ, צַדִּיקִים, בַּה'; לַיְשָׁרִים נָאוָה, נאה להם התְהִלָּה לה'. (ב) הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר, בעל עשרה מיתרים, זַמְּרוּ לוֹ. (ג) שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ. כבוד ה' רב ככל שהאנשים גם מתעוררים לביטוי חדש. הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה, נגינה בשופרות או בחצוצרות. וזוהי התהילה שתשירו: (ד) כִּי יָשָׁר דְּבַר ה', וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה, (ה) אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, וחֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ. העולם הוא ביטוי של יושרו ואמינותו, צדקו וחסדיו של הקדוש ברוך הוא, ועל כן אלו הם הדברים שהוא רוצה. (ו) בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו נוצָר כָּל צְבָאָם של השמים. (ז) ואף בארץ - כֹּנֵס כַּנֵּד, כעפר הכנוס בתל, את מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת, מקומות מיוחדים לאיסוף, את מי התְּהוֹמוֹת מתחת לארץ. (ח) יִירְאוּ מֵה' כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ, יפחדו כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל, כאשר יחשבו על כוחו, (ט) כִּי בבריאת העולם הוּא אָמַר - וַיֶּהִי, הוּא רק צִוָּה - וַיַּעֲמֹד. העולם נברא במאמר ה', ובדברו הוא ממשיך להתקיים. ומן הבריאה בכללה אל המציאות האנושית: (י) ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא, ביטל מַחְשְׁבוֹת עַמִּים, שלא יתגשמו. (יא) ולעומת זאת, עֲצַת ה' היא לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, ומַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ יתקיימו לְדֹר וָדֹר, עד סוף כל הדורות. ה' לא רק ברא את העולם בכללותו, אלא גם בחר לעצמו עם. (יב) ולפיכך, אַשְׁרֵי הַגּוֹי, העם אֲשֶׁר ה' אֱלֹֹהָיו; אשרי הָעָם שה' בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. (יג) מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה', רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. (יד) מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ, ממקומו הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, (טו) שהרי הוא הַיֹּצֵר יַחַד את לִבָּם, ולכן הוא גם הַמֵּבִין, מתבונן אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם ומכיר את פנימיותם. הכול מנוהל לפי רצונו של ה'. (טז) על כן, אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, מפני שיש לו צבא גדול יותר, והגִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל במלחמה בְּרָב כֹּחַ. לא אלה קובעים את תוצאות הדברים. (יז) הסוס והמרכבה היו כלי המלחמה החזקים של אותם הדורות, ואנשים סמכו על הרכב והפרשים ככוח התקפה והגנה, אך לאמתו של דבר שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, אין לסמוך עליו שיביא תשועה לרוכבו. האמונה בכוח הסוס בלבד כוזבת, וּבְרֹב חֵילוֹ, בכל כוחו של הסוס הוא לֹא יְמַלֵּט, יציל את רוכבו. אלו הם הדברים שיוכלו להושיע: (יח) הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים, למקווים לְחַסְדּוֹ, (יט) לְהַצִּיל מִמָּוֶת את נַפְשָׁם במלחמה, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. (כ) על כן נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה, מצפה ומייחלת לַה', אשר עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא, (כא) כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ שיהיה לנו לישועה. ומסיים בבקשה: (כב) יְהִי, יופיע חַסְדְּךָ, ה', עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר, כמו שיִחַלְנוּ, קיווינו לָךְ, לישועתך. פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
|