ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מאור עיני / סימן משה הלוי חזק מְאוֹר עֵינִי הוּא אֵלִיָּה חִישׁ וּשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּה יְקַבֵּץ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יָהּ לְעִיר צִיּוֹן הַבְּנוּיָה שִׂבַּרְתִּי כָּל יְמֵי חֶלְדִּי לְךָ צוּר תֶּאֱסֹף נְדוּדִי שִׁוִּיתִי שִׁמְךָ לְנֶגְדִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יָהּ הוֹחַלְתִּי לְךָ ה' כִּי בְּךָ צוּרִי כָּל מַעְיָנַי שְׁמַע אֶת קוֹל תַּחֲנוּנַי מִן הַמֵּצָר קָרָאתִי יָהּ הַלֵּוִי יָשִׁיר וִירַנֵּן בְּבֵית אֵל אֲשֶׁר יִתְכּוֹנֵן עַל דּוּכָנוֹ הוּא יְרַנֵּן בְּבֵית אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ יָהּ חָזָק חוֹן וַחֲמֹל עָלֵינוּ וּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ וְיַעֲלֵנוּ לְאַרְצֵנוּ שֶׁשָּׁם עָלוּ כָּל שִׁבְטֵי יָהּ |
|
פיוט זה מושר על ידי יהודי לוב במוצאי שבת ויהודי בבל שרים אותו בכל עת. אל חריזתו בשם ה' -'יה' מצטרפת חריזת השורות הראשונות הנחתמות בשם 'אליה', הוא שמו המקוצר של אליהו הנביא, שלפי הנביא מלאכי מבשר הוא את הגאולה. בתלמוד הבבלי (עירובין מג, ע"ב) נאמר שמובטח לישראל כי אליהו לא יבוא בערבי שבתות. נראה שבשל כך, עם צאת השבת, שרים בקהילות שונות שירים המתייחסים לבואו, המתאפשר מעתה, של אליהו. עם זאת, בניגוד לדעה המקובלת העולה מאותה סוגיה תלמודית, שאליהו יבשר על בוא המשיח, נראה כי הפיוט הזה נשען דווקא על זיהויו של מדרש משלי יט בין שתי הדמויות – אליהו והמשיח. תפקידים שונים לאליהו הנביא בגאולה לפי דברי חז"ל, ואולם קיבוץ הגלויות אינו אחד מתפקידיו. על כן נראה כי הפייטן אימץ בזה את הזיהוי של אליהו עם מלך המשיח, החוזר ומופיע גם בבית החותם את הפיוט. אקרוסטיכון הפיוט הוא משה הלוי חזק. הבית שלפני האחרון, פותח בתיבה 'הלוי', המעידה על השבט שאליו מתייחס הפייטן. בית זה – משמעותו כפולה: את חידוש המקדש בעת הגאולה, שאותה מבקש הפייטן, הוא ממקד בתפקיד הלויים, שירונו על הדוכן, אך ייתכן שמעבר למשאלתו האישית של הפייטן להיות אחד מן הלויים שיזכו לשיר במקדש העתידי, הוא מבקש בינתיים,גם לשורר את פיוטו זה ואת פיוטיו האחרים במקדש המעט, הוא בית הכנסת. |
| • מְאוֹר עֵינִי – מקור שמחתי. פייטנים קדמונים השתמשו בביטוי שמקורו במשלי (טו, ל) מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם, ככינוי לה'. כאן הסב המשורר את הביטוי למבשר הגאולה. • חִישׁ – מהר. • וּשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּה – אליה(ו) הנביא יבשר את בוא המשיח, לפי מלאכי ג, כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. לפי מדרש משלי יט, אליהו הוא אחד משמותיו של המשיח עצמו, דעה זו משתלבת כאן יותר. • יְקַבֵּץ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יָהּ לְעִיר צִיּוֹן – המשיח יאסוף וישיב את הגולים לירושלים, כפי שעולה מישעיהו מב ונב. • כָּל שִׁבְטֵי יָהּ לְעִיר צִיּוֹן הַבְּנוּיָה – לפי תהלים קכב, ג-ד: יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו. שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'. • שִׂבַּרְתִּי – ייחלתי, קיוויתי. • יְמֵי חֶלְדִּי – ימי עולמי, ימי חיי. חלד במקרא הוא שם פיוטי לעולם הזה ולחיי האדם בו. • צוּר – סלע, כינוי לה', המדגיש את עוצמתו. • תֶּאֱסֹף נְדוּדִי – תאסוף אותי מנדודי. • שִׁוִּיתִי שִׁמְךָ לְנֶגְדִּי – זכרתי אותך כאילו אתה מולי תמיד, לפי תהלים טז, ח שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. • לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יָהּ – על דרך שאמר יעקב (בראשית מט, יח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. • הוֹחַלְתִּי לְךָ ה'– ייחלתי וקיויתי לך, לפי תהלים (לח, טז): כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה ה' אֱלֹהָי. • כִּי בְּךָ... כָּל מַעְיָנַי – לפי דברי בני קורח בתהלים (פז, ז) וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ, המתפרש לפי רש"י כך שכל קרבי מסורים לך. המצודות פירשוהו שכל עיוני ומחשבותי עוסקים בך. • שְׁמַע אֶת קוֹל תַּחֲנוּנַי – לפי תהלים (כח, ב) שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ וראו גם תהלים קל, ב. • מִן הַמֵּצָר קָרָאתִי יָהּ – קראתי לה' מתוך מצוקה, כשאני בצרה. זהו שיבוץ מתהלים (קיח, ה) מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. • הַלֵּוִי יָשִׁיר וִירַנֵּן בְּבֵית אֵל... – בבוא הגאולה ישירו הלויים בבית המקדש. כיוון שכותב הפיוט הוא לוי, נלוית לכאן גם משאלתו האישית של הפיטן לשיר במקדש, ואולי גם לפייט במקדש מעט, הוא בית הכנסת. • בְּבֵית אֵל אֲשֶׁר יִתְכּוֹנֵן – בבית המקדש שייוסד, ייבנה. • דּוּכָנוֹ – המקום שעליו עמדו הלויים במקדש כשאמרו שירתם. ראו למשל ערכין ב, ו. • יְרַנֵּן – ישיר. • בְּבֵית – בבית המקדש. • בָּחַר לוֹ יָהּ – שיבוץ הוא מתהלים (קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. • חָזָק – פנייה אל ה', כינוי השאוב מירמיהו נ, לד. • חוֹן וַחֲמֹל – רחם. • שֶׁשָּׁם עָלוּ כָּל שִׁבְטֵי יָהּ – שיבוץ הוא מן הפסוק שנזכר לעיל מתהלים קכב, ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'. |
| כותר |
מאור עיני |
|---|---|
| מעגל השנה |
מוצאי שבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
