audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

יעלה בצר

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם סוויסה
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו משה אלפסי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יעלה בצר
מעגל השנה שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יַעְלָה – נקבת היעל, והיא כינוי פיוטי לאשה אהובה. כאן זהו כינוי אלגורי לכנסת ישראל. לפי עדותו של חכם שבא מארץ ישראל לבבל (המופיעה בתלמוד הבבלי, כתובות יז ע"א), היו נוהגים לשבח את הכלות במלים "לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן".
    • בַצָּר – נתונה בידי האויב.
    • וְיָדְךָ גָּבְרָה – ואתה, אלוקים, חזק ממנו.
    • שְׁמַע נָא שִׂיחִי – אנא הקשב לתפילתי.
    • הֵן צַר לִי צָר – הרי צוררי, אויבי, מצר ומציק לי.
    • וְרוּחִי קָצְרָה – אינני יכול לשאת זאת עוד, איבדתי את סבלנותי. מקור הביטוי במסופר על ישראל במצרים (שמות ו, ט): ...וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.
    • חַסְדָּךְ מִבְטָחִי וְחֵילִי – אני בוטח בחסדך שהוא מקור כוחי.
    • וּשְׁלַח הַשָּׂר – שלח את הגואל, מלך המשיח.
    • לְיוֹנָה שָׁמְרָה בְּרִיתְךָ בְּמַהֲלָלִי – לעם ישראל ששמר בריתך בשמחה. בתלמוד הבבלי ברכות נג ע"ב נמשלת כנסת ישראל ליונה.
    • דּוֹד נֶאֱסָר – הפנייה כאן היא למשיח, שעליו דורש אבן עזרא את הפסוק משיר השירים ז, ו מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים: 'הוא המשיח שהוא אסור כאשר העתיקו קדמונינו כי ביום שחרבה ירושלים נולד'.
    • נֶאֱסָר בְּפַחֵי עֲמָלִי – המשיח סובל בעוונות העם וכמו לכוד במלכודת. המשורר נשען על תיאור המשיח בישעיהו (נג, ד-ה): אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה: וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ: ומפרש רש"י שם: "עתה אנו רואים שלא מחמת שפלותו בא לו אלא מיוסר היה ביסורין: 'ואנחנו חשבנוהו' - אנו היינו סבורים שהוא שנאוי למקום והוא לא היה כן אלא מחולל היה מפשעינו ומדוכא מעונותינו".
    • הוֹצֵא יָקָר מִזּוֹלֵל – הוצא דבר נכבד מדבר קל ערך וזול. חלץ והצל את עם ישראל מפי האויב. ביטוי זה לקוח מירמיהו (טו, יט): ...אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם.
    • אָמְרָה נַפְשִׁי – ביקשה נפשי. שיבוץ הוא מהפסוק שבאיכה ג, כד חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ.
    • וּמַה לִי – ללא גאולה, מה יש לי?
    • חֲסִינִי – כינוי לה', המבטא כוח. אתה כוחי.
    • חֹן דַּךְ נִכְלָם – רחם על עם ישראל, המדומה לעני המתבייש, לפי תהלים עד, כא אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ.
    • יְדִידִי – אהובי, ה'.
    • עָנִי נֶאֱלָם – עם ישראל, שהשתתקו מלותיו.
    • קַבֵּץ אֶת נְדוֹדִי – אסוף את הגולים.
    • לִדְבִיר וְאוּלָם – לבית המקדש.
    • וְיִתְגַּדַּל... וְיִתְקַדַּשׁ – אלו מלות הקדיש. מלים אלו מובילות אל ייעודו של הפיוט - רשות לקדיש.
    • וְנוֹרָא – ומטיל יראה.
    • תּוֹךְ קְהָלִי – בציבור המתפללים והשרים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?