ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מצמיח ישועה / סימן מיכאל מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה רַב לְהוֹשִׁיעַ מֶלֶךְ נֶאֱמָן מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לְעַם מֵאָז לֹא אַלְמָן יִבְנֶה עִיר הֲדוֹמוֹ מֶלֶךְ שְׁלֹמֹה כְּקֶדֶם וּזְמָן וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ יַמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן כְּבוֹד אֱלֹהֵינוּ יִרְאוּ עֵינֵינוּ אֲשֶׁר הוּא נִטְמַן וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ בְּבוֹא נֶטַע נַעֲמָן אֵל נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ יָעִיר חֶמְלָתוֹ עַל עַם לֹא אַלְמָן וְיִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל צַר עוֹבֵד נְבוֹ חַמָּן מִיכָאֵל כֹּהֵן צֶדֶק יַקְרִיב שְׁלָמִים לִפְנֵי אָב רַחֲמָן בְּאוּרִים וּבְתֻמִּים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן |
|
פיוט אופטימי זה, הנאמר במסגרת השבחות של יהודי בבל, פונה אל עתיד גאול. ואולם בין הפיוטים הרבים הנסובים סביב נושא הגאולה, ניתן לראות את ייחודו של פיוט זה בשני יסודות המשתלבים זה בזה: ראשית, אין בו התייחסות אל מצוקות ההווה (מלבד הזכרת הצר עובד האלילים, שמושא לשפיכת חמתו העתידית של ה'). שנית, כל ההיגדים המתייחסים אל העתיד המופיעים בפיוט זה, נאמרים בלשון עתיד, ולא כמבעים מובהקים של בקשה או ציווי. אף שייתכן שלשון זו עשויה להביע גם ייחול, משאלה או אפילו בקשה ותחינה, משמעה המרכזי הוא של חיווי הנאמר מפי של מי שיודע שאכן הישועה מובטחת. הפייטן אינו מסתפק כאן בביטויי ישועה כלליים ושגורים, שאחדים מהם שאובים מתפילת העמידה. בעקבות מדרש שאינו מוכר, הוא מעמיד גם תמונה חריגה של המן שישוב לרדת משמים על עם ישראל בעת בניין המקדש. השיר בנוי באקרוסטיכון שמו של המחבר – אות או שתים משמו, מיכאל, פותחות את כל בתיו, ואולם לשיאו מגיע הפיוט בבית האחרון, הפותח בשמו המלא. כאן מופיע חלומו האישי של המשורר, שכנראה היה כהן, לכהן בבית ה' העתידי, שאותו הוא רואה בעיני רוחו, ושאותו הוא מתאר בקולמוסו, בתפקיד הנעלה מכול - ככהן גדול, הנושא על חזהו את החושן ובו האורים ותומים ומקריב קרבנות. ייתכן ששאיפה-יומרה זו, שאף היא אינה נאמרת בלשון בקשה, אלא כחלק מתמונת העתיד שבה צופה המשורר, נובעת מצד האמן היוצר בנפשו של המשורר. האורים והתומים, שאולי יהיו על חזהו באותו עתיד, הם מעשה ידי אמן. ושמא בכך הוא רומז כי מה שאולי מכשיר אותו אל מלאכת הקודש העתידית הגדולה בבית ה', הוא מלאכת הקודש שלו כאומן המפייט באותיות מאירות ותמות בהווה. |
| • מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה – כינוי זה לה' מופיע בברכת הגבורות בתפילת עמידה (ונזכר גם במטבע ברכות המופיע בבבלי, פסחים קיז ע"ב, במסכת סופרים יג, יג ובירושלמי ראש השנה כ ע"א). • רַב לְהוֹשִׁיעַ – מרבה להושיע. ביטוי זה המופיע אף הוא בברכת הגבורות בתפילת עמידה, מקורו בישעיהו סג, א ...אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • מֶלֶךְ נֶאֱמָן – כינוי זה לה' נאמר לפני קריאת שמע ונזכר במסכת סופרים יג, יא וכחלק מראשי התיבות של 'אמן' בבבלי, שבת קיט ע"ב, סנהדרין קיא ע"א ובמדרשים. • מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ – כינויים אלו לה' מופיעים לקראת חתימתה של ברכת אהבה בתפילת עמידה. • לְעַם מֵאָז לֹא אַלְמָן – לעם ישראל שלא ניטש על ידי אלוקיו מאז ומעולם, לפי הפסוק מירמיהו נא, ה כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאֹות... • יִבְנֶה עִיר הֲדוֹמוֹ – יבנה עיר מקדשו, שכך נדרש הפסוק מאיכה ב, א וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ במדרש איכה רבה ב, ג "אין הדום זה אלא בית המקדש..." • מֶלֶךְ שְׁלֹמֹה – כינוי לה', לפי מדרש שיר השירים רבה א, יב הדורש את כותרת שיר השירים שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, כמתייחסות לה', ואומר "אשר לשלמה - למלך שהשלום שלו".. • כְּקֶדֶם וּזְמָן – כמו בעבר. • יַמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן – לפי דברי ר' חנינא בר יצחק מדרש קהלת רבה א, כח "כגואל ראשון [=משה] כך גואל אחרון [=מלך המשיח]... מה גואל הראשון הוריד את המן, שנאמר (שמות ט"ז) 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים', אף גואל אחרון יוריד את המן, שנאמר (תהלים ע"ב) 'יהי פסת בר בארץ'". • כְּבוֹד אֱלֹהֵינוּ יִרְאוּ עֵינֵינוּ – כפי שהיה בהר סיני, שם נאמר (בשמות כד, יז וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". • אֲשֶׁר הוּא נִטְמַן – שבהווה הוא נסתר מן העין. • יִרְאוּ עֵינֵינוּ... וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ – לפי הנאמר בתפילת ערבית ובקריאת שמע שעל המטה יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. • בְּבוֹא נֶטַע נַעֲמָן – בבוא המשיח, נטיעה יפה ונעימה. מקור הדימוי בישעיהו יז, י כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ. • נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ – הנאמן לקיים את בריתו. ביטוי זה מופיע בברכת ראיית הקשת, לפי תוספתא ברכות ו, ח ומקורות נוספים. • יָעִיר חֶמְלָתוֹ – יעורר את רחמיו. • וְיִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ – ויבטא את כעסו. • צַר עוֹבֵד נְבוֹ חַמָּן – אויב עובד אלילים. נְבוֹ – שם אליל, ראו ישעיהו מו, א. חַמָּן אף הוא אליל הנזכר בישעיהו יז, ח ובמקומות נוספים. • מִיכָאֵל כֹּהֵן צֶדֶק יַקְרִיב שְׁלָמִים – לפי האמור בבבלי, חגיגה יב ע"ב, המלאך מיכאל הוא כהן ה' ברקיע. ייתכן שהמשורר היה כהן, ואם כך נראה שהוא נוקט את דמותו של מיכאל המלאך ומעביר אותו לעצמו. ייתכן שהוא מבטא את שאיפתו להפוך לכהן גדול בבוא הגאולה, ובינתיים, על דרך ההשאלה אולי מאומץ הביטוי לעניין כתיבתו הוא את הפיוט. • אָב רַחֲמָן – ה'. זהו כינויו בתפילות ובפיוטים אחדים. • בְּאוּרִים וּבְתֻמִּים – אלה היו דרכי התקשרות עם רצון ה' לפי הארת אבני החושן שהיה נתון על חזהו של הכהן הגדול. • מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן – החושן, כשאר לבושי הכהן הגדול וכלי הקודש, נעשה על ידי אמנים, לפי המסופר בשמות לא, וכן שם, לה-לו. הביטוי שאוב משיר השירים ז, ב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. וראו 'על הפיוט'. |
| כותר |
מצמיח ישועה |
|---|---|
| מעגל השנה |
שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
