• בֶּעָבִים - בעננים. • מְכַסֶּה שָׁמַיִם בֶּעָבִים - לפי תהלים קמז, ח: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר. • וּמַלְבִּישֵׁם - לפי הדימוי המופיע בישעיהו נ, ג: אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. • וּמַחֲלִיף זְמַנִּים - משנה את עונות השנה. הביטוי לקוח מברכת מעריב ערבים, שבה נאמר ...אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים בִּתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים. וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ... • עֲלֵי חֹק וָרֶשֶׁם - לפי החוק הכתוב והחקוק. • אוֹצָרְךָ הַטוֹב פְּתַח - הורד גשמים, שכן כך נאמר בפסוקי הברכה בדברים כח, יב: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ... • נְפוּחֵי נֶשֶׁם - בני אדם, שה' נפח בו נשמת חיים, כפי שנאמר בבראשית ב, ז: וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. • מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם - זוהי הלשון בברכת גבורות בתפילת העמידה. • אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ - אליך יקוו, כפי שנאמר בתהלים קד, כז: כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. • מִקְּצוֹת הָאָרֶץ וְעַד קְצוֹת - מסוף העולם ועד סופו. • לְעִתּוֹת קְצוּצוֹת - בזמנים קצובים. • וְשׁוֹלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת - זוהי לשון הפסוק מאיוב ה, י: הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת. • חָרְבוֹת קָטוֹב - המקומות היבשים והחרבים המוכים בצרה. • תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ - תשלח רוח במקומות היבשים. הביטוי לקוח מתהלים קד, ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. • הֶחֱשׁוּ מִטּוֹב - ששתקו מתוך טובתם, או גם - שתקו וחיכו לטוב שיבוא. הפסוק שאול מהקשר אחר - בתהלים לט, ג נאמר נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר. • תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב - כלשון הפסוק מתהלים קד, כח: תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. • צִיָּה אֲשֶׁר נוֹתְרָה עֲרוּמָה - שממה, האדמה שלא צמח בה דבר. • מִתְּנוּבַת דֶּשֶׁא חָצִיר וְקָמָה - מפרי האדמה. • וְתַלְבִּישָׁהּ רִקְמָה - ותגדל בה צמחים ססגוניים כך שהאדמה תיראה כלבושת רקמה. הביטוי שאול מדברי יחזקאל לירושלים (יחזקאל טז, י) וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי. • וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה - האדמה מחדשת פניה ופורחת בזכות הגשם שאתה ממטיר עליה. כפי שנאמר בתהלים קד, ל: תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. • נוֹשֵׂא חוֹבַת לֵב עָקוֹשׁ - נושא, סולח לחטאי בעל הלב הנפתל, לפי תהלים קא, ד: לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע. • פְּדֵה נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ - הצל, הושע את ישראל, המשולים לתור, כפי שמופיע בתהלים עד, יט: אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח. • מִיַּד יָקוֹשׁ - מיד צייד, אויב. • הַשְׁלִימָה נָּא דְּבָרֶיךָ - קיים את הבטחתך. • וְאִם אֵין בָּנוּ מִתְקוֹשֵׁשׁ וָקוֹשׁ - גם אם אין בנו מי שאוסף ומקיים את דבריך. צירוף מלים זה מופיע בצפניה ב, א הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף, המתבאר כהתאספות או כליקוט. • וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ - קיים את הבטחתך כפי שנאמרה בפרשה השנייה של קריאת שמע (דברים יא, יג-יד) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.
|