ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אזכרה אלהים ואהמיה ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה בִּרְאוֹתִי כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה וְעִיר הָאֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה וּבְכָל זֹאת אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ מִדַּת הָרַחֲמִים עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי וְלִפְנֵי קוֹנֵךְ תְּחִנָּתֵנוּ הַפִּילִי וּבְעַד עַמֵּךְ רַחֲמִים שַׁאֲלִי כִּי כָל לֵבָב דַּוָּי וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ קוֹל בְּכִיוֹת שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ |
|
פיוט סליחות זה, המוכר בעיקר מתפילת נעילה של יום הכיפורים בקהילות אשכנז, חובר על ידי הפיטן אמתי, שחי בדרום איטליה במאה השמינית. כיהודי החי בעיירה אוריה, שאבות תושביה היו שבויים שהגלה טיטוס מן הארץ לאחר חורבן המקדש, הוא מבטא בפיוט סליחות זה את הכיסופים לעיר האלוהים, ירושלים. בבית השני של הפיוט פונה המתפלל אל מידת הרחמים. זוהי דוגמה לתופעה המוכרת מסליחות שונות, שבהן מצמצמים הפייטנים פנייתם אל מתווכים שונים, ואינם פונים ישירות לאלוהים. תופעה זו הטרידה חכמי הלכה מן התלמוד ואילך, ובכל זאת רווחה רוח עממית זו, ונתנה ביטוייה בפיוטים שונים הפונים אל המלאכים, אל התורה, אל האבות, אל מדות מסוימות של ה' ואל כיסא הכבוד. לעתים בעקבות ההתנגדות ההלכתית לפניות כאלה, שונה נוסח הפיוט. בבית השני של הפיוט שלנו מופיעה גם הנוסחה ה'מתוקנת' "מדת הרחמים עלינו נגלגלה... תחנתנו נפיל... רחמים נשאלה..." שהחרוז שלה אינו הולם את הצלע האחרונה של הבית ('לחלי'). פיוט זה הוא מסוג ה'פזמון' המשולב בסליחות. משולבת בו אמירת י"ג מדות הרחמים, המהווה את ליבת הסליחות. נהוג לאומרו בעיקר בסליחות של תפילת נעילה, אך יש קהילות האומרות אותו גם בתפילת מנחה של יום הכיפורים ובסליחות של שני וחמשי. |
| • ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן... וְנַקֵּה – זהו הפסוק (המופיע בשמות לד, ו-ז) של י"ג מדות הרחמים, שאותן אמר הקדוש ברוך הוא למשה כשמחל לישראל על חטא העגל. • וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ – פסוק הוא המופיע בדברי משה באותו הקשר בשמות לד, ט. • וְאֶהֱמָיָה – ואשמיע קול בכי או אנחה. • אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה – שיבוץ הוא ממזמורו של אסף בתהלים עז, ד: אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה. • כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה – כל עיר בנויה על יסודותיה, לפי ירמיהו ל, יח: ...הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב. • וְעִיר הָאֱלֹהִים – ירושלים, לפי תהלים פז, ג: נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה. • מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה – מעמדה של ירושלים שפל ובזוי, והיא בשפל המדרגה. הלשון לפי הכתוב בישעיהו נז, ט: וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִירַיִךְ עַד מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד שְׁאוֹל. הביטוי שאול תחתית מופיע בשירת האזינו שבדברים לב, כב: כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים • וּבְכָל זֹאת – ואף על פי כן. • אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ – אנו פונים לה' ומייחלים לו, לפי דבריהם של חוגגי שמחת בית השואבה המובאים במשנה סוכה ה, ד: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָיוּ שׁוֹנִין וְאוֹמְרִין, אָנוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ עֵינֵינוּ. • מִדַּת הָרַחֲמִים – אחת ממידותיו של הקדוש ברוך הוא. בניגוד לעמדות הלכתיות אחרות, לא ראה הפייטן בעיה בפנייה אל אחת ממידותיו של ה'. • עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי – הימתחי עלינו, השתדלי למעננו. לשון זו לקוחה מדברי ר' ישמעאל בן אלישע, שבירך את אכתריאל י-ה ה' לפי הכתוב בבבלי, ברכות ז ע"א: "יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים..." • קוֹנֵךְ – יוצרך, הקדוש ברוך הוא. • תְּחִנָּתֵנוּ הַפִּילִי – הביאי את תחנתנו לפניו. לשון זו מופיעה בתפילתו של דניאל (ט, יח) הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. • שַׁאֲלִי – בקשי. • כִּי כָל לֵבָב דַּוָּי וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי – כי לבנו מר עלינו ואנו חולים וכואבים. לפי דברי ישעיהו (א, ה) עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל לֵבָב דַּוָּי. • תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי – נשענתי, הסמכתי את יתדות האוהל שלי, את תפלתי. • בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת – בי"ג מדות הרחמים של הקדוש ברוך הוא, העומדות במרכז הסליחות. • וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת – ובשערי הדמעה שלעולם אינם חסומים, אינם מחוברים וסגורים. לפי האמור בבבלי, בבא מציעא נט ע"א "ואף על פי ששערי תפלה ננעלו,שערי דמעות לא ננעלו". • שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ – התפללתי, לפי תהלים קב, א: תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. • פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת – לפני ה', היודע את אשר בלבות בני האדם, לפי תהלים ז, י: יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק. • בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה – אני סומך על מדות הרחמים, לפי דברי ר' יהודה, המופיעים בבבלי (ראש השנה יז, ע"ב): "ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם". • וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת – כפי שנאמר למשל בבבלי (שבת ל, ע"א): "שכשחטאו ישראל במדבר, עמד משה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר כמה תפלות ותחנונים לפניו, ולא נענה. וכשאמר: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך - מיד נענה". • שׁוֹמֵעַ קוֹל בְּכִיוֹת – ה', הנענה לבכי האדם. לפי תהלים ו, ט ...כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי. • שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת – שתשמור את דמעותינו אצלך, לפי תהלים נו, ט נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ. • כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת – כי רק לך אנו מייחלים. |
| כותר |
אזכרה אלהים ואהמיה |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;ימים נוראים |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
