ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
כבודו איהֵל כהיום / ר' אלעזר הקליר כְּבוֹדוֹ אִהֵל כְּהַיּוֹם בְּרַחֲמִים מֶלֶךְ בּוֹחֵן כָּל עֶשְׁתּוֹנוֹת צָעִיר וָ[רַב] מֶלֶךְ גֵּאוּת וָעֹז הִתְאַזָּר מֶלֶךְ דּוֹק וָחֶלֶד יֶחֶרְדוּן מֵאֵימַת מֶלֶךְ הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם יָחֹן מֶלֶךְ וּמֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם יַצְדִּיק מֶלֶךְ זִכָּרוֹן הוּא [יוֹם] תְּרוּעַת מֶלֶךְ חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא לְזַכּוֹתָם מֶלֶךְ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו מַמְלִיךְ כָּל מֶלֶךְ יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ בְּזִכְרוֹן טוֹב מֶלֶךְ כָּלָה אַל תַּעַשׂ לִשְׁאֵרִית בְּנֵי מֶלֶךְ לָכֵן אָתָאנוּ לְךָ מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ מֵאֶתְמוֹל קִדַּמְנוּךָ לְחַלּוֹתְךָ מֶלֶךְ נָא נְצֹר חֶסֶד לְ[נִינֵי] שֻׁלְּחוּ לוֹ שְׁלֹשֶׁת אֵילֵי מֶלֶךְ סְכוֹת בָּאֵי בְתַחַן לְמַר בָּכוּ אֶרְאֶלֵּי מֶלֶךְ עֱנוּתָם בַּל תִּבֶז לְלָן בִּמְקוֹם עָלוּ וְיָרְדוּ בוֹ מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ פְּדֵם הַיּוֹם מִדִּין גָּמוּר מִלְּחַיְּבָם מֶלֶךְ צַדְּקֵם בְּרַחֲמִים לְפָקְדֵם לְטוֹבָה מֶלֶךְ קְשֹׁב קוֹל תְּקִיעָה מִתּוֹקְעֵי לְךָ הַיּוֹם מֶלֶךְ (בשבת: קְשֹׁב זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִזּוֹכְרֵי לְךָ הַיּוֹם מֶלֶךְ) רַחֲמִים תְּעוֹרֵר לִמְחַכֶּיךָ מֶלֶךְ שְׁעֵה שַׁוְעַת עַם מְשַׁחֲרֶיךָ מֶלֶךְ תֵּפֶן בְּתוֹמְכֵי בָרוּךְ וּנְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים חַיִּים וָמֶלֶךְ |
|
פיוט קדום זה, המיוחס לר' אלעזר הקליר, הוא מסוג האופן, כלומר פיוט הנאמר בתוך קדושת יוצר במועד ובחג, במקרה זה עבור ראש השנה. הפיוט נאמר בחלק מהקהילות האשכנזיות, חלקן בשיר וחלקן באמירה. שלושת מוקדיו של יום ראש השנה עומדים במרכזו של פיוט זה: ראש השנה כיום המלכתו של האל, המסורת שיום ראש השנה הוא יום בריאת העולם וראש השנה כיום הדין. כל אחת משורותיו של הפיוט מסתיימת במלה 'מלך', ובכך עצם אמירת הפיוט היא בגדר מעשה של המלכת האל; הפיוט פותח בהדגשת האירוע של בריאת העולם, מתיחת שמים, אימתם של שמים וארץ ויצירת האדם; ובהמשך נוכחת יותר ויותר חוויתו של המתפלל השרוי תחת אימת הדין, והוא מבקש לעצמו הגנה בברית אבות, בזכויותיהם ובחסדי ה'. הפיוט בנוי על סדר הא"ב ועובדה זו בתוספת החריזה הקבועה - מלך, מלך, מלך, מחדדת את התחושה של עלייה וטיפוס, מאות לאות, מעלה אחר מעלה, אל המלך. |
| • כְּבוֹדוֹ – השמים, לפי האמור בתהלים קיג, ד: רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה' עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. הפיוט פותח בתיבה שסיימה את דברי המלאכים בפסוק (מישעיהו ו) של הקדושה הבא בסמוך לפניו - קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. • כְּבוֹדוֹ אִהֵל כְּהַיּוֹם – פרש את השמים כאוהל על העולם, כפי האמור על ה' בישעיהו מ, כב ...הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת. • כְּהַיּוֹם – היום, בראש השנה, יום בריאת העולם, לפי דברי ר' אליעזר בבבלי ראש השנה י, ע"ב. • בְּרַחֲמִים – לפי מדרש בראשית רבה יב, טו ומקומות נוספים, הקדוש ברוך הוא שיתף את מדת הרחמים עם מדת הדין בבריאת העולם. • מֶלֶךְ – ה', וכך כמעט כל הופעותיה של מלה זו בפיוט, מלבד המקום שעליו יוער בהמשך. • עֶשְׁתּוֹנוֹת – מחשבות. • צָעִיר וָרַב מֶלֶךְ – של קטנים וגדולים. ולפי הגרסה צָעִיר וָמֶלֶךְ – משמשת המלה מלך במשמעות של מלך בשר ודם, ואז המשפט אומר שה' בוחן את מחשבותיו של אדם פשוט (צעיר) ומלך. • גֵּאוּת וָעֹז – גאווה וגבורה. • הִתְאַזָּר – חגר על עצמו. • גֵּאוּת וָעֹז הִתְאַזָּר מֶלֶךְ – לפי הפסוק מתהלים צג, א: ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. • דּוֹק – כינוי לשמים, לפי הפסוק שהובא לעיל מישעיהו מ, כב ...הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת. • וָחֶלֶד – וארץ, לפי פתיחת מזמור מט בתהלים (פסוק ב) שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד. • מֵאֵימַת מֶלֶךְ – מיראת, מפחדו של המלך (ביום הדין). • הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם... וּמֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם – לפי הפסוק המדבר על ה' בתהלים לג, טו הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, שנדרש על יום ראש השנה בתחילת מסכת ראש השנה במשנה (א, ב) בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂהֶם. • יָחֹן – יתן להם חנינה בדין. • זִכָּרוֹן הוּא [יוֹם] תְּרוּעַת מֶלֶךְ חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא – יום זה הוא יום זכרון, כפי שנאמר בתקיעתא דבי רב, המופיעה בבבלי ראש השנה ז ע"א, והנאמרת בתפילת המוסף של ראש השנה זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. ומיד לאחר מכן מופיע במסגרת התקיעתא הנאמרת הפסוק מתהלים פא, ה: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. • חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא לְזַכּוֹתָם – כפי שמופיע בפסיקתא דרב כהנא כג, א, בסמוך לציטוט התקיעתא דבי רב, על אדם הראשון: "יצא בדימוס [נדון לחירות] מלפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו הקב"ה: אדם, זה סימן לבניך. כשם שנכנסתה לפניי בדין ביום הזה, ויצאתה בדימוס, כך עתידין בניך להיות נכנסין לפניי בדין ביום הזה, ויוצאין בדימוס. אימתי? בחדש השביעי באחד לחדש." • טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו... יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ – כיוון שה' זוכר את בריתו לנצח, הוא נותן מזון ליראים מפניו. פסוק הוא מתהלים קיא, ה: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ. • מַמְלִיךְ כָּל מֶלֶךְ – לפי הכתוב באיוב לו, ז: לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ. • כָּלָה אַל תַּעַשֹ לִשְׁאֵרִית בְּנֵי מֶלֶךְ – אל תכלה את שארית ישראל, בניו של הקב"ה ((ראו משנה אבות ג, יד). לפי האמור בירמיהו ה, יח: וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם ה' לֹא אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה. • אָתָאנוּ לְךָ – באנו אליך. • מֵאֶתְמוֹל קִדַּמְנוּךָ – לפי המנהג העתיק, היו הגדולים צמים בערב ראש השנה. • לְחַלּוֹתְךָ – להתפלל אליך. • נָא – בבקשה. • נְצֹר חֶסֶד... – שמור חסד, לפי מיכה ז, כ: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם. • לְ[נִינֵי] – לצאצאיו של - • שֻׁלְּחוּ לוֹ שְׁלשֶׁת אֵילֵי מֶלֶךְ – אברהם שנשלחו אליו שלושה מלאכים, לפי בראשית יח, ובזכות הכנסת אורחים זו. • סְכוֹת – הקשב. • בָּאֵי בְתַחַן – לבאים אליך בתחינה. • לְמַר בָּכוּ אֶרְאֶלֵּי מֶלֶךְ – בזכות יצחק, שעליו בכו המלאכים, כפי שמתואר במדרש בראשית רבה נו, ה: "בשעה ששלח אבינו אברהם את ידו ליקח את המאכלת לשחוט את בנו, בכו מלאכי השרת הדא הוא דכתיב [זהו שכתוב] (ישעיהו לג, ז) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. • עֱנוּתָם – את תפילתם ואת תעניתם. • בַּל תִּבֶז – לא תזלזל. • לְלָן בִּמְקוֹם עָלוּ וְיָרְדוּ בוֹ מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ – בזכותו של יעקב, שעליו נאמר בבראשית כח, יא-יב וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ... וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. • פְּדֵם – הצל אותם. • הַיּוֹם מִדִּין גָּמוּר מִלְּחַיְּבָם – כדינם של רשעים, לפי האמור בבבלי ראש השנה טז ע"ב: "שלשה ספרים נפתחין בראש השנה: אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים... רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר [מיד] למיתה..." • צַדְּקֵם בְּרַחֲמִים – רחם עליהם והוצא אותם בדין כצדיקים. • וּפָקְדֵם – ותזכור אותם. • קְשֹׁב קוֹל תְּקִיעָה מִתּוֹקְעֵי... – הקשב לקול תקיעת השופר הנשמעת משופרם של התוקעים. • קְשֹׁב זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִזּוֹכְרֵי... (בשבת) – בשבת אין תוקעים בשופר, ועל כן בראש השנה שחל בשבת תלו חכמים את הכינוי המקראי יום זכרון תרועה, שכן בו רק זוכרים את התרועה בלא לממשה (ראו למשל מסכת סופרים יט, ח). • רַחֲמִים תְּעוֹרֵר לִמְחַכֶּיךָ – תעיר את רחמיך לרחם על המצפים לך. • שְׁעֵה שַׁוְעַת עַם מְשַׁחֲרֶיךָ – פנה אל תחינתם של עם ישראל המתפללים אליך. • תֵּפֶן בְּתוֹמְכֵי בָרוּךְ – תפנה אל ישראל ואל המלאכים, המחזיקים בנוסח הנאמר בקדושה: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. עיקר הפירוש נשען על גולדשמידט |
| כותר |
כבודו איהל כהיום |
|---|---|
| מעגל השנה |
ימים נוראים;ראש השנה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
