audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

מה יפית

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    חסידים - חסידות ברסלב יצחק שפירא
  • 2.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מרדכי ויצחק ברום
  • 3.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מה יפית
מעגל השנה לכל עת;שבת
מעגל החיים חתונה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים – כמה את יפה, נעימה ואהובה בתענוג שאת מביאה. זהו שיבוץ משיר השירים ז, ז: מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.
    • מְשׂוֹשׂ נוּגִים – המשמחת את האנשים העצובים.
    • לָךְ בָּשָׂר וְגַם דָּגִים נְכוֹנִים מִבְּעוֹד יוֹם – לכבודך מכינים מאכלים משובחים עוד לפני השבת.
    • מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב לֵב חָדִים – מערב שבת עד מוצאי השבת, משמחים את הלב.
    • בְּבֹא עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים – כאשר את, הכלה, מגיעה. השבת מדומה לכלה כבר בדברי ר' ינאי בבבלי שבת קיט ע"א. השיבוץ לקוח מיחזקאל טז, ח: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ...
    • גִּיל וְשָׂשׂוֹן – שמחה.
    • פִדְיוֹם – פדיון, רווח וישועה.
    • וְאַתְּ עוֹנֶג – השבת קרויה עונג לפי ישעיהו נח, יג: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. זהו הפסוק הנאמר בקידוש הבוקר לפי מנהגי הספרדים.
    • לְהִתְעַנֵּג בְּמַמְתַּקִּים – ליהנות מדברי מתיקה.
    • בְּתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם – בהנאות שבהם מתענגים בני אדם כמו למשל
    • וְיַיִן כִּי יִתְאַדָּם וּשְׁאָר מַשְׁקִים – יין אדום ושאר משקאות. השיבוץ הוא ממשלי כג, לא אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים.
    • וְקַדֵּשׁ בְּיוֹם קֹדֶשׁ עֲלֵי יַיִן – אמור את הקידוש על כוס יין.
    • עֲלֵי יַיִן זָכְרֵהוּ – לפי הדרשה המובאת בבריתא בבבלי פסחים קו ע"א לפסוק משמות כ, ח: "'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ' – זוכרהו על היין".
    • וְאִם אַיִן – ואם אין לך יין.
    • עֲלֵי לֶחֶם בְּצַע בְּעַיִן יָפָה לְקַדְּשׁוֹ – קדש על החלה, ופרוס ממנה בנדיבות.
    • שָׁמְרֵהוּ כְּהִלְכוֹתָיו מֵעֲבוֹדוֹת – מהציווי המופיע בדברים ה, יב שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ נלמדו איסורי מלאכה בשבת.
    • מֵאָבוֹת– מהמלאכות העיקריות האסורות בשבת.
    • וְתוֹלָדוֹת – ומהמלאכות הדומות לעיקריות.
    • שִׁיר לָאֵל תֵּן לְהוֹדוֹת – הודה לה', לפי תהלים צב, א-ב מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
    • כָּל שׁוֹמֵר יוֹם שַׁבָּת מֵחַלְלוֹ – כל מי ששומר את השבת, ואינו מחלל אותה.
    • מְחוֹלְלוֹ יִמְחַל מַעֲלוֹ – יוצרו, ה', יסלח לחטאו.
    • וּבָא גּוֹאֲלוֹ שְׁמוֹ שִׁילֹה – ויבוא מלך המשיח, הנקרא שילה (ראו אונקלוס לבראשית מט, י).
    • יוּבַל שַׁי לוֹ – שאליו יביאו מנחה ומתנה. הביטוי לקוח מישעיהו יח, ז: בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַה' צְבָאוֹת...
    • דְּבַר סִימָּן טוֹב לָךְ – סימנים לקדושתה של השבת ניתנו ביחס לשלושה גורמים:
    • בְּמָן – המן ירד יום יום, אך בשבת פסק מלרדת, לפי שמות טז.
    • וְאוֹת דֶּגֶל – לפי האגדה דגלי ישראל שבהם היה חקוק שם ה' היו נעים בכל השבוע, ופסקו מלנוע בשבת.
    • סַמְבַּטְיוֹן מִתְגַּלְגֵּל בְּכָל יוֹם נָח – הנהר סמבטיון, שלפי האגדה נתונים עשרת השבטים מאחוריו, היה גועש וממטיר אבנים כל השבוע וביום השבת היה נח מגעשו.
    • כְּעַם סֶגֶל יִשְׁבְּתוּ וְיִשְׁקְטוּ – כמו שעם ישראל, עם הסגולה, שובתים ושוקטים בשבת.
    • הַטּוֹרְחִים עֲדֵי שִׁשִּׁי – מי שמתייגע כל ימות השבוע..
    • וַתְּשַׁלְּחֵם לַחָפְשִׁי – והשבת משחררת אותם מעבודתם.
    • בִּגְדֵי שֵׁשׁ וְגַם מֶשִׁי לְכַבְּדֵךְ יַעֲטוּ – ילבשו בגדים מהודרים לכבודך.
    • וְיֹאמְרוּ בֹּאִי כַּלָּה – כדברי ר' ינאי בבבלי שבת קיט ע"א, וכפי שהמשיך אחריו ר' שלמה אלקבץ בסוף פיוטו 'לכה דודי'.
    • מַה תְּאַחֲרִי – הם יהיו קצרי רוח לקראתך, ויחושו כאילו את מתעכבת.
    • הֵן שֻׁלְחָן וְגַם נֵרֵךְ עֲרוּכִים – הרי הכול כבר מוכן לקראתך.
    • כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי – אף מלים אלו לקוחות מן הפיוט 'לכה דודי' ומקורן בישעיהו ס, א: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח.
    • כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ כְּאוֹר זָרַח – לוואי שכבוד ה' יאיר עלייך כמו האור הראשון. אף זה שיבוץ מאותו פסוק בישעיהו א.
    • בְּעֵת יָצַר בְּלִי טֹרַח – בזמן שה' ברא את העולם, ללא מאמץ.
    • קְצוֹת מַעֲרָב וְגַם מִזְרָח צָפוֹן וְיָמִין – את כל רוחות השמים.
    • וְיָמִין – ותימן, כלומר ודרום.
    • עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בְּמַאֲמָרוֹ – כאשר ה' ברא את העולמות העליונים ואת העולמות התחתונים בדיבור פיו.
    • עֲלֵי תֵבֵל שָׂם אוֹרוֹ – ברא את האור (ביום הראשון) להאיר לעולם. לפי דברי ר' יעקב בבבלי, חגיגה יב ע"א: "אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו".
    • וְכַחֲטוֹא יְצִיר לְיוֹצְרוֹ – וכאשר חטא האדם הברוא לה' שבראו.
    • בִּקְּשׁוֹ לְהַטְמִין – ה' ביקש להסתיר את האור, כפי שנאמר בבבלי, חגיגה יב ע"א "אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון... כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן."
    • וְאַתְּ – השבת.
    • חִלִּית פְּנֵי קוֹנֵךְ – התחננת לפני ה'.
    • וְלֹא נִטְמַן יוֹם אֶחָד לְמוֹצָאָיו – וגניזת האור התעכבה עד מוצאי השבת, לפי המסופר בבראשית רבה יב, ו "כיון שחטא אדם הראשון ביקש לגנזה [=לגנוז את האורה]. חלק [הקדוש ברוך הוא] כבוד לשבת, שנאמר 'ויברך אלהים את יום השביעי', ובמה בירכו? באור. כיון ששקעה החמה בלילי שבת, שימשה האורה התחילו מקלסין להקב"ה... האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה. כיון ששקעה חמה במוצאי שבת, התחיל החושך ממשמשת ובא."
    • וְאָז נִגְנַז לִירֵאָיו – כפי שמסופר בהמשך בחגיגה יב ע"א, ה' גנז את האור לצדיקים.
    • יֵין עָסִיס – בבבלי (ברכות לד, ע"ב וכן בסנהדרין צט, ע"א) ובמדרש (במדבר רבה יג, ב מתואר יין שהיה משומר בענביו מששת ימי בראשית, המיועד להשקייתם של ישראל במשתה המזומן להם לעולם הבא. האור נגנז יחד עם אותו יין עבור הצדיקים לעתיד לבוא.
    • וּמָן – ומזון. הכוונה כנראה לבשרו של הלווייתן שהקדוש ברוך הוא מייעד לסעודת הצדיקים לעתיד לבוא. כך דברי רב יהודה בשם רב בבבלי, בבא בתרא עד ע"ב, שה' הרג את נקבת הלויתן שנברא ביום החמישי לבריאה, ומלח אותה כך שתשמש מאכל לצדיקים לעתיד לבוא.
    • יְהִי לְזָכְרֵךְ וּלְשָׁמְרֵךְ – היין הזה ישומר למי שזוכרים ושומרים את השבת.
    • וְיִנָּצֵל מִכָּל רָע – ה' יציל את שומר השבת מכל דבר רע.
    • וְיִשְׁכּוֹן בְּצֵל עֲצֵי עֵדֶן – שומר השבת יזכה לגן עדן.
    • וְשָׁם אֵצֶל יְשָׁרִים יֻתָּן – בגן עדן ישב עם הצדיקים.
    • סְעוּדוֹתָיו בְּשַׁבְּתוֹתָיו אֲשֶׁר שִׁלֵּשׁ – הסועד בשבת שלוש סעודות.
    • כְּאִישׁ עָנָו – משה, שעליו נאמר (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
    • בְּדַת פִּלֵשׁ – גילה בחוק, ציווה.
    • בְּמִקְרָא חַד – בפסוק אחד בספר שמות טז, כה וַיֹּאמֶר משֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.
    • הַיּוֹם שִׁלֵּשׁ – המלה 'היום' חוזרת שלוש פעמים.
    • רָמַז שְׁלָשְׁתָּן – בכך מצאו חכמים רמז לשלוש הסעודות בבבלי, שבת קיז ע"ב.
    • יַעֲלֶה – יינצל.
    • אִם שְׁלָשׁ אֵלֶה יַעֲשֶׂה לָהּ – אם יעשה לשבת שלוש סעודות, והלשון שאובה מפרשת אמה עבריה בשמות כא, יא: וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף.
    • מֵחֲבָלִים וְגַם צִירִים יֻצָלוּ – מי שאוכל בשבת שלוש סעודות יינצל מהייסורים הקודמים לבוא המשיח, לפי דברי ר' שמעון בן פזי בבבלי, שבת קיח ע"א "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות - מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג".
    • וּבְלִי מְצָרִים יִירָשׁ נַחֲלָה – ונחלתו תהיה ללא גבולות, כפי שאומר ר' יוחנן בשם ר' יוסי שם בבבלי, שבת קיח ע"א "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים".
    • בְּרָכוֹת יַעֲטֶה מוֹרֶה בְּרֵאשִׁיתֵךְ – שומר השבת יתעטף בתחילת השבת בברכות. וזוהי לשון הפסוק מתהלים פד, ז: עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה.
    • וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ וְשָׁבוּ בָנִים – והוא גם יקווה לברכות בסופה של השבת. אלו המלים שנאמרו לרחל בירמיהו לא, טז: וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
    • בְּצֵאתֵךְ לְהַבְדִּיל יִשָּׂאוּ כּוֹס... – עם צאת השבת בנייך ישאו כוס של הבדלה.
    • כּוֹס רְוָיָה – כוס (יין) גדושה. כסימן לשפע של ברכה, נוהגים לגדוש את כוס היין של הקידוש וההבדלה מעבר לגדותיה. הביטוי לקוח מתהלים כג, ה: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה.
    • לְהַלֵּל יָהּ – להלל את ה'.
    • וָרוֹן – שירה, רינה.
    • בְּקוֹל נָעִים קְרָא בְגָרוֹן – ישירו בקול נעים. הביטוי לקוח מישעיהו נח, א: קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם.
    • לְלַוֹּתֵךְ – ילוו את צאתך בסעודת מלווה מלכה במוצאי השבת.
    • בְּנִין אַהֲרֹן – עם אליהו הנביא, המזוהה על ידי חכמים (למשל בפרקי דר' אליעזר פרק מו) עם פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. עליו נסובים רוב הפיוטים המושרים במוצאי שבת.
    • כְּבוֹד מְלָכִים וְכָל פְּלָכִים לְלַוּוֹתָם – כשם שכבודם של מלכים ושל שרי הפלך הוא שילוו אותם
    • הַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים – הפחותים מהם.
    • בִּשְׁבָחוֹת וּבִרְנָנִים – בשירי שבח.
    • בְּכָל עֵת צֵאתָם – בכל פעם שהם יוצאים, כך כבוד השבת שביציאתה סועדים לה סעודת מלווה מלכה בזמירות.
    • קְדוֹשׁ יַעֲקֹב – כינוי לה'.
    • יְצַו חַסְדוֹ... לֵיל וְיוֹמָם – הלוואי שה' ישלח את חסדו ביום ובלילה, לפי הפסוק מתהלים מב, ט: יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי.
    • וְאָז – כשייבנה המקדש השלישי.
    • לְוִיִּם עַל מְקוֹמָם יְנַצְּחוּ שִׁיר – הלוויים ישובו לשיר ולנגן בדוכנם.
    • אֲשֶׁר זָמָם – כפי שחשבו ושתכננו.
    • בְּכָל מִינֵי זְמָר – בשירים שונים.
    • עֲלֵי עוֹלָה – השיר יושר על קרבן העולה.
    • אֲשֶׁר כְּפוּלָה בְּיוֹם שַׁבָּת – בשבת מביאים שני כבשים נוספים לקרבן מוסף.
    • בְּאַהֲבַת יוֹם בְּרוֹב חִבַּת – בשל אהבת השבת הרבה וחיבתה.
    • עַם נְצוֹר כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן נִשְׁמָר – שמור את עם ישראל כפי שאדם שומר את אישון העין שלו.
    • מִי יְפָאֵר גוֹדֶל פְּאֵר הַמַּלְכָּה – מי יכול להלל את שבת המלכה. דימוי המלכה לקוח מקבלת השבת של ר' חנינא בבבלי שבת קיט ע"א.
    • מָנָתָהּ אַפַּיִם – שיש לבצוע בה על לחם כפול, לחם משנה.
    • הֲלִיכָתָהּ אַלְפַּיִם אַמָה אָרְכָּהּ – אין לצאת מתחום שבת, שהוא מרחק של אלפיים אמה מחוץ לעיר.
    • חַי – ה'.
    • זְקֹף מָךְ בְּקוֹרְאֵי שְׁמָךְ – העלה והרם את הנמוך והדל הקורא בשמך.
    • שְׁמַע עֶלְיוֹן – ה', האל העליון, שמע לתפילת הקוראים אליך.
    • וְאַל תֶּחֱרָשׁ לְרָשׁ וְאֶבְיוֹן – וענה לעני.
    • וְקַבֵּל נִיב וְגַם הֶגְיוֹן לְבָבוֹ נִשְׁפָּל – וקבל את דיבורו וביטויו של מי שלבו בזוי.
    • מָזוֹן אֲרוּחָה... בְּעֵת יֶחֱסַר – אם יחסר לעני מזון סעודת שבת.
    • יֻחַן בְּפַת דַג וּבָשָׂר – חון אותו, דאג לסעודתו ותן לו לחם, דג ובשר.
    • יֵשֵׁב כְּשַׂר בְּלִי מַחֲסָר – ישב כעשיר שדבר אינו חסר לו ליד שלחן השבת.
    • לַחְמוֹ נִכְפָּל – תתן לו מנה כפולה.
    • כְּמֵרוֹעִי – כמו כאשר ממשה, הרועה הנאמן.
    • יוֹם שְׁבִיעִי אֲזַי קָשְׁבוּ – את השבת שומרים ישראל כמו כאשר הם שמעו את מצוותה בסיני ממשה.
    • בְּרֶדֶת דְּגַן שָׁמָיִם – כאשר ירד המן, הלחם מן השמים. בְּתֵת לֶחֶם יוֹמָיִם אִישׁ תַּחְתָּיו שְׁבוּ – ביום הששי ניתנה מנה כפולה של מן, כך שישראל לא הצטרכו לצאת מאהליהם ללקוט בשבת. כך נאמר על המן בשמות טז, כט: רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?