audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

שמרו שבתותי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר שמרו שבתותי
מעגל השנה שבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • שִׁמְרוּ שַׁבְּתוֹתַי – כפי שה' אומר למשה לומר לישראל בשמות לא, יג ...אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם.
    • מִזִּיז – מלשד, או: מאור, זיו.
    • לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִזִּיז בִּרְכוֹתַי – כדי שתקבלו את שפע הברכה. מקור הביטוי – באמור על גאולת ירושלים בישעיהו סו, י-יא שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ... לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ.
    • אֶל הַמְּנוּחָה כִּי בָאתֶם – כאשר תבואו אל המנוחה ביום השבת. הלשון שאובה על דרך הניגוד מן הפסוק בדברים יב, ט: כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, המתייחס לארץ.
    • וּלְווּ עָלַי בָּנַי – אם אין בידכם כסף, לוו לצרכי השבת. יש כאן אזכור להבטחתו של הקדוש ברוך הוא לישראל, שנאמרה בתלמוד (בבלי, ביצה טו ע"ב) בפיו של ר' יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון: "בני, לוו עלי, וקדשו קדושת היום, והאמינו בי, ואני פורע."
    • וְעִדְנוּ מַעֲדָנַי – התענגו ממטעמי השבת.
    • שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' – פסוק הוא מדברי משה לישראל באשר למן, המובא בשמות טז, כה: וַיֹּאמֶר משֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.
    • לֶעָמֵל קִרְאוּ דְּרוֹר – שחררו את מי שעובד קשה.
    • אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ – אשה אל חברתה.
    • לִצְרֹר – כשהיא קושרת סביב גופה בגדים.
    • אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לִצְרֹר לְגַלּוֹת... בִּגְדֵי – הנשים ילכו זו אל זו לבושות בגדים נאים. זהו שימוש רחוק מלשון הפסוק העוסק באיסור לשאת שתי אחיות, צרות זו לזו, המובא במסגרת חוקי העריות שבויקרא יח, יח: וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ.
    • עַל יוֹם שִׂמְחָתִי – בשבת.
    • בִּגְדֵי שֵׁשׁ עִם שָׁנִי – בגדים צבעוניים. אלו הם אחדים מחומרי הצביעה ששימשו ביריעות המשכן. ראו למשל שמות כו, א.
    • וְהִתְבּוֹנְנוּ מִזְּקֵנַי – קבלו את דברי חכמים שאמרו בתלמוד הבבלי (שבת קיג, עא) "שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול."
    • הַמָּנֶה – את מנת הכסף.
    • לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר – לשם עשיית סעודה נאה כמשתה אשר עשתה אסתר.
    • מַהֲרוּ אֶת הַמָּנֶה לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר – זהו משחק מלים על דברי אחשורוש המופיעים באסתר ה, ה ...מַהֲרוּ אֶת הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר.
    • וְחִשְׁבוּ עִם הַקּוֹנֶה – ותחשבו עם הבורא, הקדוש ברוך הוא, המכונה (בבראשית יד, יט ושם כב) בפי מלכי צדק ובדברי אברם אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
    • לְשַׁלֵּם – שהוא ישלם עבור הוצאות השבת, כפי שהבטיח (ראו ההפניה התלמודית שבפזמון).
    • אָכוֹל וְהוֹתֵר – את מה שתאכלו וגם תשאירו אחריכם בסעודות השבת. וראו בהקשרים של שפע ברכה בדברי עזריהו הכהן בדברי הימים ב לא, י ...מֵהָחֵל הַתְּרוּמָה לָבִיא בֵית ה' אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר עַד לָרוֹב כִּי ה' בֵּרַךְ אֶת עַמּוֹ וְהַנּוֹתָר אֶת הֶהָמוֹן הַזֶּה וראו גם מלכים ב ד, מג-מד.
    • אֱמוּנַי – ישראל, המאמינים.
    • יֵין מַשְׁמַנַּי – ייני המשובח.
    • הִנֵּה יוֹם גְּאֻלָּה – תבוא הגאולה.
    • יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹרוּ – אם תשמרו את השבת, כפי שאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי בבבלי, שבת קיח ע"ב: "אלמלי [=אלו] משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים".
    • וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה – כפי שנאמר לפני מתן תורה בשמות יט, ה וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.
    • לִינוּ וְאַחַר תַּעֲבֹרוּ – תעברו את חשכת הגלות, המשולה ללילה, ואחריה תעברו לארץ ישראל.
    • לְפָנַי – בארץ ישראל.
    • וְתִמָּלְאוּ צְפוּנַי – ותקבלו את הטוב הצפון והמוכן לעת הגאולה, כפי שנדרש מהפסוק מתהלים לא, כ מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם בבראשית רבה א, ה. ועוד.
    • קִרְיָתִי – עירי, ירושלים.
    • וְהָשֵׁב נְוָתִי – החזר את מקדשי, את עבודת בית המקדש.
    • וּבְהִגָּיוֹן – בדברי שיר.
    • רְנָנַי – שיריי.
    • וְאָז תִּתְעַנַּג עַל ה' – לפי הפסוק הנזכר באשר לשבת בישעיהו נח, יד: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר. זהו הפסוק הנאמר בקהילות הספרדיות בקידוש של בוקר שבת ומעניין ששיר זה מושר אף הוא בסעודה השנייה, של שבת בבוקר.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?