ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
בנה לי זבול / ר' רפאל דוויק הכהן בְּנֵה לִי זְבוּל מִשְׁכָּנִי הָשֵׁב לֵוִי עַל דּוּכָנִי רַוֵּה דֶשֶׁן נֶפֶשׁ כֹּהֵן יַקְרִיב עוֹלוֹת וְחֶלְבֵּיהֶן וְכָל יִשְׂרָאֵל וּבְנֵיהֶם כֻּלָּם שְׂמֵחִים בִּמְעוֹנִי פֶּסַח נַקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ וְהָעֹמֶר כְּמִצְוָתוֹ וּבֶן לֵוִי עַל מִשְׁמַרְתּוֹ אָשׁוּב אֶרְאֶה תָּשׁוּר עֵינִי אָנָּא הוֹשַׁע לָעָם הַזֶּה עָנִי וְכָחוּשׁ וְרָזֶה יַעֲמֹד מַזֶּה בֶּן מַזֶּה וּבֶן דָּוִד הוּא שֻׁלְטָנִי לֹא תָּשִׁיב אֶת פָּנַי רֵיקָם עָנֵר אֶשְׁכֹּל לָקְחוּ חֶלְקָם בִּגְדֵי חֵמָה חֶרֶב נָקָם תִלְבַּשׁ וְתִנְקֹם לְשׂוֹטְנִי |
|
בפיוט זה, המושר במסורת ספרד-ירושלים בחג הפסח, באה לביטוי כמיהת המשורר לבניין בית המקדש השלישי. המשורר מתייחס אל עבודת הקרבת הקרבנות של הכהנים, למשמרות הלוויה, לשמחת ישראל ולמלכותו של מלך המשיח. אל משאלה זו מצטרפת לסיום גם הבקשה לנקום באויבים המציקים לישראל בהווה. אף שהפיוט עוסק במצב הגאול של ישראל בכלל, הוא ממוקד בחג הפסח של העתיד – בהזכרת הקרבת קרבנות הפסח והעומר. כל חלק מחלקי הפזמון וכן כל בית מבתי הפיוט חורז בכינוי השייכות לגוף ראשון יחיד – משכני, דוכני, במעוני, עיני, שולטני, לשוטני. כך מטעים המשורר את הזדהותו האישית עם המצב הלאומי. יש בפיוט גם טשטושים מפתיעים בין האדם והאל - כך כשהמשורר קורא למקדש, משכן האל ומעונו - "משכני" ו"מעוני", וכן בשבצו בבית האחרון את הפסוק הנאמר מפיו של הקדוש ברוך הוא בהקשר של עלייה לרגל בחג המצות מתוך שמות כג, טו אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. הפייטן מסב פסוק זה לביטוי בקשתו שלו מהקדוש ברוך הוא, שלא יאכזב את עמו ולא ישיב פניו ריקם. |
| • זְבוּל מִשְׁכָּנִי – בית המקדש. • הָשֵׁב לֵוִי עַל דּוּכָנִי – החזר את הלויים לעבודתם על הדוכן במקדש. • רַוֵּה דֶשֶׁן נֶפֶשׁ כֹּהֵן – השׂבע את הכהנים מכל טוב, בקרבנות, כפי שאומר ירמיהו (לא, יג) וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ נְאֻם ה'. • עוֹלוֹת – סוג קרבן. • וְחֶלְבֵּיהֶן – ושומנן. • וְכָל יִשְׂרָאֵל וּבְנֵיהֶם כֻּלָּם שְׂמֵחִים – כפי המצוה להיות שמח בשלושת הרגלים. הלשון אולי לפי האמור בהמלכת שאול בגלגל בשמואל א יא, טו ...וַיִּזְבְּחוּ שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי ה' וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד. • בִּמְעוֹנִי – בבית המקדש. • פֶּסַח – קרבן פסח. • פֶּסַח נַקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ – כך אמר ה' למשה בשנה השנייה לצאת ישראל ממצרים בבמדבר ט, ב-ג ...וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ. • וְהָעֹמֶר כְּמִצְוָתוֹ – נקריב כהלכתו את קרבן העומר, המוקרב למחרת חג הפסח, כאשר המקדש קיים. • וּבֶן לֵוִי עַל מִשְׁמַרְתּוֹ – כל לוי ישרת במקדש בשבוע שנקבע לו. • תָּשׁוּר – תשקיף, תביט. • אָנָּא הוֹשַׁע – בבקשה תושיע. ביטוי זה לקוח מלשון ההושענות. • וְכָחוּשׁ – ורזה, דל. • מַזֶּה בֶּן מַזֶּה – כינוי לכהן, שהיה מזה את מי החטאת על טמא מת. מקור הביטוי בבבלי, ברכות כח, ע"א. • וּבֶן דָּוִד – מלך המשיח יבוא משושלת דוד המלך. • שֻׁלְטָנִי– ישלוט בי, בישראל. • לֹא תָּשִׁיב אֶת פָּנַי רֵיקָם – לא תאכזב אותי. המשורר משתמש כאן באופן מהופך בדברי הקדוש ברוך הוא במצוות העלייה לרגל בחג הפסח (שמות כג, טו): אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. לפי פסוק זה העולים לרגל צריכים להביא עמם קרבנות, וכאן המשורר מבקש שמשאלתו לגאולה ולנקמה בגויים לא תושב ריקם. • עָנֵר אֶשְׁכֹּל לָקְחוּ חֶלְקָם – ענר ואשכול היו שניים מתוך שלושת בעלי בריתו של אברהם, שליווהו במלחמה ולכן הוא חילק להם מן השלל, כפי שאומר אברהם (בראשית יד, כד): בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם. ענר ואשכול מייצגים אולי את העמים שלא הציקו לישראל בגלותם, וקיבלו שכרם על כך. עתה, אומר המשורר, הגיע תורם של ישראל לקבל את חלקם. • בִּגְדֵי חֵמָה – לבוש של כעס. • חֶרֶב נָקָם תִלְבַּשׁ וְתִנְקֹם – המשורר משתמש באופן מהופך בקללה שהופנתה כלפי ישראל בספר ויקרא כו, כה וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכֲכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב. • לְשׂוֹטְנִי – לאויבי. |
| כותר |
בנה לי זבול |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
