ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
שבת זה שבת הגדול / ר' ששון מרדכי שַׁבָּת זֶה שַׁבָּת הַגָּדוֹל בּוֹ יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ מִגְדּוֹל הֵאִיר בּוֹ מָאוֹר הַגָּדוֹל לְבֶן בְּכוֹר רָם וְגָדוֹל שָׁלַח מֹשֶׁה הָאִישׁ גָּדוֹל וְאַף הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל פָּדָה עַם עָצוּם וְגָדוֹל לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּהְיוּ שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל וַיּוֹצִיאֵם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל בְּמוֹפְתִים וּבְמוֹרָא גָּדוֹל נַחֵם בֵּן אֵינֶנּוּ גָּדוֹל וְלֹא תֶּהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל אָשִׁירָה נָּא לְאֵל גָּדוֹל וְלוֹ אֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל כִּי חַסְדְּךָ עָלַי גָּדוֹל כִּפְרָת הַנָּהָר הַגָּדוֹל מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל אֵחַר אֶת יוֹם הַגָּדוֹל אִם חֶטְאִי מִנְּשֹׂא גָּדוֹל עֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל גַּדְלוּ לַה' אִתִּי גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד בֵּיתִי תִּסּוֹב תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי וַתֵּלֶךְ הָלוֹך וְגָדוֹל עוֹשֶׂה אֵין חֵקֶר גְּדוֹלוֹת לְךָ ה' הַגְּדֻלּוֹת הַרְאֵה מַסּוֹת הַגְּדוֹלוֹת לְעַם קָטֹן וְשֵׁם גָדוֹל |
|
פיוטי ייחודי למסורת יהודי בבל, המושר בשבת "הגדול", השבת שלפני חג הפסח. השבת הסמוכה לפסח נודעה בשם ייחודי זה עוד מימי הביניים, וסברות שונות ניתנו לפשרו של השם. אחד הטעמים, הנרמז גם בפיוט, הוא הנס הגדול שאירע ביום זה לאבותינו במצרים. כל בתי הפיוט מסתיימים בשברי פסוקים שמילתם האחרונה היא "גדול". כל בתי הפיוט, מלבד השניים האחרונים, מקיימים גם חריזה פנימית עם מלה זו, וכמעט כל צלע בהם מסתיימת במילה "גדול". אף בבתים שאינם מתחרזים עם התואר הזה חוזר ונשנה השורש ג,ד,ל. כך המשורר לא רק מנכיח את שמה של השבת ואת הנס הגדול שאירע בה, אלא גם פותח את לבם של השרים לקראת החג הגדול, חג הפסח, ששבת זו מהווה הכנה לו, ולקראת הנסים הגדולים שאירעו בו. מחברו של הפיוט הוא ר' ששון מרדכי, בן המאה ה-18-19, שהיה תלמיד חכם ומקובל וחיבר ספרי קבלה ופרשנות, ובין היתר גם עשרות פיוטים. הפיוט המפורסם ביותר שלו הוא 'שעה בא באימות' – פיוט שחיבר אודות מיתתם של שני בני אהרן. |
| • שַׁבָּת הַגָּדוֹל – השבת שלפני חג הפסח. • בּוֹ יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ מִגְדּוֹל – בו ה' הושיע את ישראל (ראו ב'על הפיוט'). הביטוי לקוח משירת דוד בשמואל ב כב, נא: מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. • מָאוֹר הַגָּדוֹל – אור הנס והישועה. • לְבֶן בְּכוֹר – עם ישראל. כך אומר ה' למשה בשמות ד, כב: וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, • רָם וְגָדוֹל – כך תואר העם שישב בכנען בפי המרגלים (דברים א, כח): ...עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם: • שָׁלַח מֹשֶׁה הָאִישׁ גָּדוֹל – ה' שלח את משה לגאול את ישראל. על משה נאמר בשמות יא, ג ...גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם. • וְאַף הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל – אף שהיה זה לעיני המצרים, בעצם היום, כפי שנאמר בשמות יב, מא: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. השיבוץ לקוח מדברי יעקב לרועים על הבאר בחרן מבראשית כט, ז: וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ. • פָּדָה – הושיע. • עַם עָצוּם וְגָדוֹל – כפי שנתברך אברהם, אבי האומה בבראשית יח, יח וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, וכפי שנאמר במקרא ביכורים (דברים כו, ה ונדרש גם בהגדה של פסח): וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. • וַיִּהְיוּ שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל – ישראל פרו ורבו במצרים, כפי שאומרים בעת הבאת הביכורים (דברים כו, ה, מה שנדרש גם בהגדה של פסח): וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. • בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל – בתוך מצוקת הגלות התעוררה הגאולה. השיבוץ לקוח מישעיהו ט, א: הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם. • וַיּוֹצִיאֵם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל – ה' הוציא את ישראל ממצרים לאחר ששאלו משכניהם כלי כסף וזהב, כפי שהובטח לאברהם בברית בין הבתרים (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. • בְּמוֹפְתִים וּבְמוֹרָא גָּדוֹל – בנסים וביראה גדולה, כפי שאומרים מביאי הביכורים בהמשך (דברים כו, ח) וכן נדרש בהגדה: וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים. • בֵּן אֵינֶנּוּ גָּדוֹל – ישראל, שעליהם נאמר בדברים ז, ז: לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים. • וְלֹא תֶּהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל – ואל תעדיף את העמים הגדולים מאתנו. המשורר משתמש בשיבוץ מההקשר המשפטי בויקרא יט, טו: לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. • יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל – סימן ואות לגאולה העתידה, כפי דברי ישעיהו (כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם. • וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל – רומז כנראה ללויתן שאת בשרו עתיד הקדוש ברוך הוא להאכיל לצדיקים, ולהושיבם בתוך סוכת עורו, כפי שמתואר למשל בבבא בתרא עה, ע"א: "א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן...". השיבוץ הוא מיונה ב, א: וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת. • אָשִׁירָה נָּא – הצירוף לקוח מפתיחת משל הכרם בישעיהו ה, א: אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. • כִּי חַסְדְּךָ עָלַי גָּדוֹל – כפי שנאמר בתהלים פו, יג: כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. • כִּפְרָת הַנָּהָר הַגָּדוֹל – הוא גבולה של הארץ המובטחת, לפי מה שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים (בראשית טו, יח): ...לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. • מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל – מהו הכעס הגדול של ה' שגרם למצבו של העם. זהו שיבוץ משאלת הגויים לעתיד, כאשר יראו את המכה הגדולה שהוכתה הארץ, (דברים כט, כג): וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה. • אֵחַר אֶת יוֹם הַגָּדוֹל – שעיכב את יום הגאולה. • אִם חֶטְאִי מִנְּשֹׂא גָּדוֹל – האם חטאנו כבד מלסלוח? זהו שיבוץ של שאלת קין לאחר שהרג את הבל (בראשית ד, יג): וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא. • עֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל – גאל אותנו למען שמך. זהו ניסוח הלקוח מדברי יהושע לה' (יהושע ז, ט): וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. • גַּדְלוּ לַה' אִתִּי – רוממו את ה' אתי. זוהי לשון מזמור לד בתהלים (פס' ד) גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. • בֵּיתִי – בית ה'. • גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד בֵּיתִי – לפי הפסוק המדבר בבית שני בספר חגי ב, ט: גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת. • תִּסּוֹב – תסתובב, כלומר תשוב אלי. • תֶּרֶב – תרבה. • תִּסּוֹב תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי – השיבוץ לקוח מתהלים עא, כא תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי. • וַתֵּלֶךְ הָלוֹך וְגָדוֹל – כפי שנאמר על דוד בשמואל ב ה, י: וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ. • עוֹשֶׂה אֵין חֵקֶר גְּדוֹלוֹת – ה' עושה דברים כה גדולים, שאין להגיע לחקרם, לפי האמור באיוב ה, ט: עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. • לְךָ ה' הַגְּדֻלּוֹת – לפי דברי הימים א כט, יא: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. • מַסּוֹת – נסים. • לְעַם קָטֹן – עם ישראל הקטן במספרו, כפי שנאמר בדברים ז, ז: לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים. • וְשֵׁם גָדוֹל – לעם ישראל יהיה שם גדול וחשיבות רבה בעתיד. ביטוי זה מופיע גם בהבטחת ה' לדוד (שמואל ב ז, ט): וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. |
| כותר |
שבת זה שבת הגדול |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח;שבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
