audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אלי צור ישועתי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) אליהו עבוד, מאיר עבוד, שמואל עבוד
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) משה חבושה
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה) משה נר גאון
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אלי צור ישועתי
מעגל השנה פורים;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש


  • • אֵלִי צוּר יְשׁוּעָתִי – הסלע שעליו אשען והוא יושיעני, כינוי לה' לפי שירת דוד (שמואל ב כב, מז): חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי.
    • לָמָה עֲזַבְתָּנִי – המשורר קובל על אורך הגלות, כדברי המזמור מתהלים כב, ב: אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי, שלפי המדרש אמרה אותו אסתר המלכה קודם שהתייצבה לפני אחשורוש (ראו מדרש תהלים כב ובבלי יומא כט, ע"א). זהו המזמור הנאמר בפי עדות המזרח בתפילות חג הפורים.
    • אוֹדְךָ בְּגָלוּתִי אַף כִּי עִנִּיתָנִי – למרות שייסרת אותי בגלות, אודה לך, כמו שאומר ישעיהו (יב, א): וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי...
    • מִצַּר שְׁמַרְתָּנִי – אתה שומר ומגן עלי מאויבי, כאז (בימי אחשורוש) כן עתה.
    • הַמַּמְזֵר - במשמעות המקורית של מלה זו – לא מצאנו לה סמך כאן. יש לפרש זאת ככינוי גנאי עממי.
    • רָב – החשוב, הגדול.
    • מִכּוּשׁ וְעַד הֹדּוּ – המרחב שעליו מלך המלך אחשורוש, כמתואר במגילת אסתר א, א: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.
    • בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ בְּעַקְרָב – בשנת שלוש למלכותו (ואולי בחודש חשוון שעקרב הוא מזלו, לא מצאנו סמך לכך) ערך המלך אחשורוש משתה, כמתואר במגילת אסתר א, ג: בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו...
    • צִוָּה כִּי יָגֹדּוּ וְכָל שָׂרָיו יַעֲמוֹדוּ – צוה על כל שריו להתאסף ולהגיע אליו ולעמוד לפקודתו.
    • חָשַׁב כִּי הָאֵל שַׁדַּי עֲזָבָנוּ סֶלָה, עוֹד לֹא נִגָּאֵלָה – כך חשב אחשורוש, שהאל עזב את עם ישראל בגלותו ושלא תהיה לו גאולה וישועה.
    • גַּם מֵאָה וּשְׁמוֹנִים ‏יוֹם הֶרְאָה הוֹן וָעֹשֶׁר – המשתה נמשך מאה ושמונים יום, ובו הראה אחשורוש את עושרו ותפארתו, כמתואר במגילת אסתר, א, ג– ד: עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו... יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם... בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ...
    • כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם – המלך אחשורוש, שביקש להראות את תוקפו ומלכותו.
    • לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר – שיחקה לו השעה, והוא זכה במעמדו הרם, אך לא בשל מעלותיו, כפי שהולך ומתאר.
    • רֵיק וּבְלִי שׁוּם יֹשֶׁר, גֵּאֶה כְמִגְדּוֹל – אחשורוש מוצג כמלך לא חכם, לא ישר, ובעל גאוה.
    • שָׂם בִּגְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל, צִיץ וּמְעִיל כּוֹתֶרֶת, לִיקָר וּלְתִפְאֶרֶת – עפ"י המסורת, המלך אחשורוש הציג לראווה את כלי המקדש, ובכללם בגדי הכהן הגדול.
    • דָּת נָתַן בְּכָל שׁוּשָׁן עַל כָּל עַם קָבוּעַ – ניתנה פקודה לכל העמים במלכות שושן, על פי הלשון במגילת אסתר ג, טו: הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.
    • הַרְבּוֹת אַבִּירֵי בָּשָׁן – להרבות באכילת בשר משובח. הביטוי "אבירי בשן" כנסוב כלפי פרים נזכר בתהילים כב, יג :סְבָבוּנִי, פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי.
    • כָּל זֶרַע זֵרוּעַ מִינֵי מְגָדִים – כל מיני זרעונים ודברי מתיקה משובחים. הביטוי זֶרַע זֵרוּעַ לקוח מויקרא יא, לז: וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא. הביטוי מְגָדִים מופיע בשיר השירים (ד, יג; ז, יד).
    • שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים – קריאה לבאי המשתה לשתות ולהשתכר. שיבוץ משיר השירים ה, א: ...אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים.
    • כֵּן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב וָהֵלֶךְ – כך קבע המלך לכל באי המשתה, לעשיר ולעני, לבעל המעמד הרם ולבעל המעמד הנמוך, הלשון עפ"י מגלת אסתר, א, ח: כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ.
    • הוֹד מַלְכוּת מִטּוֹת זָהָב חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת – המשתה נערך ברוב פאר על מיטות זהב עטויות בדים יקרים, כמתואר במגילת אסתר, א, ו: חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.
    • אִישׁ וָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָהֵב הֵכִין מַאֲכֶלֶת – לכל איש ואיש הוכנו המאכלים שאהב. עפ"י המסורת, גם היהודים הוזמנו והוכן להם אוכל כשר...
    • מַרְגָּלִית אַיֶּלֶת רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ – רצפת הארמון היתה מרוצפת אבנים יקרות, כמתואר במגלת אסתר א, ו: ...וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.
    • וְלֵית דֵּין צָרִיךְ בֹּשֵׁשׁ – משפט זה עמום וסתום ולא ברור למה התכוון המשורר. ייתכן שחל כאן שיבוש ויש לנקד בֹּשֵׁשׁ ולא: בְּשֵׁשׁ. ואז התרגום המילולי הוא – ואין זה צריך להתעכב. משפט זה מוסב בתוך ההקשר על משתה אחשוורוש, אך ייתכן שהוא רומז לפתע על גאולת ישראל, ועל המשתה שנכון להם מידיו של מלך מלכי המלכים.
    • שִׂמְחָה תְּקוֹמְמֶנָּהּ שָׂשׂוֹן תְּשַׁלְּמֶנָּהּ – גם משפט זה אינו בהיר. אולי רומז לסוף המגילה, שבו מופיעים שמות עצם אלו – באסתר ח, טז לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר. אולי ניתן לפרש כי הקב"ה עתיד לקומם ולרומם את עם ישראל, לשמח אותם ו"לשלם" לאויביהם את המגיע להם. אפשרות נוספת: אחושורוש "ישלם" בסופו של דבר על המשתה הזה ועל שמחתו של המן על השמדת היהודים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?