כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חידון: מה אתם יודעים על רחל המשוררת?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
|
תשבי צרי לבבי תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי זִכְרוֹ כְצוּף וָמָן צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן יֶלֶד אֲשֶׁר בְּתוֹךְ יַם גָּלוּת יְהוֹדְךָ הוֹצִיא שְׁטָר מְקֻיָּם חָתוּם בְּיָדְךָ שָׁרִיר מְאֹד וְקַיָּם לִפְדּוֹת יְחִידְךָ יֹאמַר רְאֵה כְתָבִי חָזָק וְנֶאֱמָן צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן עֵדִים מְאֹד כְּשֵׁרִים חַגַּי וְיִרְמְיָה חָתְמוּ בְתוֹך סְפָרִים יוֹאֵל וִישַׁעְיָה קוּמָה רְפָא שְׁבוּרִים הַנִּקְרְאִים בְּיָהּ חָלְיָם רְפָא כְנָבִיא רִפֵּא לְנַעֲמָן צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן קוֹל אֶשְׁמְעָה בְאָזְנִי מַה לָּךְ בְּנִי וּמָה הוֹצֵא כְתָב יְמִינִי זֶה וַאֲקַיְּמָה לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה אָחִישׁ זְמַן וְאָבִיא רוֹעֶה וְנֶאֱמָן צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן בִּנְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ צוּר מַהֲרָה וְחִישׁ יֶשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ בַּעֲבוּר יִצְחָק וְאִישׁ תָּם בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ שַׁדַּי נְחַם לְבָבִי הָאֵל הַנֶּאֱמָן צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן בּוֹרְאִי זְכֹר בְּרִיתְךָ מֵאָז לְאַב הָמוֹן וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּכְאָז בְּתוֹךְ נְוָתְךָ מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן פֶּן יֶחֱזַק כְּאֵבִי וֶהְיֵה לְרַחֲמָן צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן הַבֵּן אֲשֶׁר מְגֹרָשׁ מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ שׁוּבָה לְאָב וְתִירַשׁ בָּתֵּי מְנוֹחֲךָ עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ כִּי בָא מְשִׁיחֲךָ וּלְיוֹשְׁבִים בְּשֶׁבִי יִהְיֶה לְרַחֲמָן צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן |
|
פיוט מתוך שירת הבקשות של יהודי מרוקו, המושר בשבת פרשת מקץ ובשבת פרשת בוא. הפיוט פותח בבקשה שה' ישלח את אליהו הנביא, מבשר הגאולה, ומעניין כי הבקשה לשלוח שבה בכל הפזמונים החוזרים, אך לא מופיע בה שוב שמו או כינויו מושא השליחה. כינויו של אליהו, תשבי, מופיע רק במלה הראשונה בפיוט. אף המשיח, שאת בואו עתיד אליהו לבשר, אינו מופיע אלא בכינוי 'רועה ונאמן', ורק פעם אחת במהלך הפיוט כולו. אם את המשיח אין המשורר מנכיח כאן, בולטת כאן מאוד נוכחותה של הברית, המגולמת הן בכתב הן על פה - שטר הברית שבכתב הרי היא התורה והבטחות הנביאים, ואותו מוציאים הגולים בתוך ים הגלות, כדי לתבוע את גאולתם. התביעה נענית ע"י האל, המבטיח: הוֹצֵא כְתָב יְמִינִי זֶה וַאֲקַיְּמָה... אָחִישׁ זְמַן וְאָבִיא רוֹעֶה וְנֶאֱמָן. |
| • תִּשְׁבִּי - אליהו הנביא, מבשר הגאולה, לפי סוף ספר מלאכי (ג, כג-כד) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... • צֳרִי לְבָבִי - מרפא ללבבי. • זִכְרוֹ כְצוּף וָמָן - זכרו מתוק כדבש וכמן. • צוּרִי - סלעי, כינוי לה' המעניק לאדם ביטחון ומשען. • תִּשְׁבִּי... צוּרִי שְׁלַח - ה', שלח את אליהו, שהוא מרפא ללבבי. • וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן - אל תזכור את חובי, כלומר אל תעניש אותי על חטאי, לאורך זמן רב כל כך. אל תאריך את זמן הגלות. • יֶלֶד - כינוי לישראל, לפי ירמיהו לא, יט: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'. • יַם גָּלוּת - הגלות מדומה לים. • יְהוֹדְךָ - יודה לך. • שְׁטָר מְקֻיָּם - שטר התחייבות תקף, שיש לקיימו. • חָתוּם בְּיָדְךָ - שאתה, ה' חתמת עליו והתחייבת בו. • שָׁרִיר - מאושר. • לִפְדּוֹת יְחִידְךָ - בשטר התחייבת להציל את עם ישראל, הקרוי כאן יְחִידְךָ, על שם יצחק, הנקרא כך בסיפור העקדה (בראשית כב, ב): וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, וכן שם, יב ו-טז. • יֹאמַר - הילד, עם ישראל, לה'. • כְּתָבִי - שטרי. • עֵדִים מְאֹד כְּשֵׁרִים... חָתְמוּ בְתוֹך סְפָרִים - דברי הנביאים הנזכרים להלן הם כעדות לאותו כתב התחייבות. נבואות הנחמה הן דברי עדות לכך. • חַגַּי וְיִרְמְיָה... יוֹאֵל וִישַׁעְיָה - נביאים אלו ניבאו נבואות נחמה לישראל. • שְׁבוּרִים הַנִּקְרְאִים בְּיָהּ - את ישראל הסובלים בגלות, שנקראים בשם ה', כפי שנאמר בתהלים קכב, ד: שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'. • חָלְיָם - את הכאב של ישראל. • כְּנָבִיא רִפֵּא לְנַעֲמָן - כמו שאלישע הנביא ריפא את צרעתו הקשה של נעמן שר צבא ארם. ראו מלכים ב ה, יד. • קוֹל אֶשְׁמְעָה בְאָזְנִי - אני כמו שומע את את קולו של ה', האומר לי. • בְּנִי - ישראל. • הוֹצֵא כְּתָב יְמִינִי זֶה - הוצא את השטר הזה שכתבה ידי, שבו התחייבתי לגאול את ישראל. • לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה - לא יעבור זמן רב עד שאקיים את הבטחתי, כפי שנאמר בישעיהו ס, כב: הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. • אָחִישׁ זְמַן - אאיץ, אזרז את המועד. • רוֹעֶה וְנֶאֱמָן - המשיח. • בִּנְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ צוּר מַהֲרָה - זרז את בניית בית המקדש לעמך. • וְחִישׁ יֶשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ - מהר וגאל את עם ישראל וגם את המשורר, לפי הכינוי שכינה עצמו משורר תהלים קטז, טז: אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אַנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי. לפי המדרש זהו דוד (ראו תנחומא וישלח א; מדרש תהלים יח ועוד). • וְאִישׁ תָּם - יעקב, שעליו נאמר בבראשית כה, כז: וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. • בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ - יעקב קנה מעשו את הברכה, כמסופר בבראשית כה, לג. • הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ - כפי שמסופר בבראשית לב, כה: וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. • שַׁדַּי - אחד משמותיו של ה'. • נְחַם - נַחֵם מלשון נחמה וייתכן גם נְחֵם מלשון הנהגה, הנחייה. הכתיב לא רגיל, כנראה כדי להתאים ולהקביל את הפועל לפועל הנזכר בשורה הבאה - שְׁלַח. • בְּרִיתְךָ מֵאָז לְאַב הָמוֹן - את הברית שכרת עם אברהם, כפי שנאמר בבראשית יז, ד-ח: אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם... וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ. וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. • וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן - ואת הברית שכרת עם משה ואהרן, שהחזיקו בדתך, העבירו את דבריך ותורתך לעם. • וּכְאָז - וכמו בימי קדם. • בְּתוֹךְ נְוָתְךָ - במקומך הנאה, ציון או המקדש. • מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן - פרנס, הנהג את עמך ישראל, לפי יחזקאל לד, לא וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'. • הַבֵּן אֲשֶׁר מְגֹרָשׁ - אתה, ישראל, הבן שהוגלה. • מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ - בגלל חטאיך שהרחיקו אותך. • שׁוּבָה לְאָב - חזור אל אביך. • וְתִירַשׁ בָּתֵּי מְנוֹחֲךָ - תגיע אל המנוחה ואל הנחלה. • עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ - ירושלים וסביבותיה, ציון. |
| כותר |
תשבי צורי לבבי |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• תִּשְׁבִּי - אליהו הנביא, מבשר הגאולה, לפי סוף ספר מלאכי (ג, כג-כד) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... • צֳרִי לְבָבִי - מרפא ללבבי. • זִכְרוֹ כְצוּף וָמָן - זכרו מתוק כדבש וכמן. • צוּרִי - סלעי, כינוי לה' המעניק לאדם ביטחון ומשען. • תִּשְׁבִּי... צוּרִי שְׁלַח - ה', שלח את אליהו, שהוא מרפא ללבבי. • וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן - אל תזכור את חובי, כלומר אל תעניש אותי על חטאי, לאורך זמן רב כל כך. אל תאריך את זמן הגלות. • יֶלֶד - כינוי לישראל, לפי ירמיהו לא, יט: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'. • יַם גָּלוּת - הגלות מדומה לים. • יְהוֹדְךָ - יודה לך. • שְׁטָר מְקֻיָּם - שטר התחייבות תקף, שיש לקיימו. • חָתוּם בְּיָדְךָ - שאתה, ה' חתמת עליו והתחייבת בו. • שָׁרִיר - מאושר. • לִפְדּוֹת יְחִידְךָ - בשטר התחייבת להציל את עם ישראל, הקרוי כאן יְחִידְךָ, על שם יצחק, הנקרא כך בסיפור העקדה (בראשית כב, ב): וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, וכן שם, יב ו-טז. • יֹאמַר - הילד, עם ישראל, לה'. • כְּתָבִי - שטרי. • עֵדִים מְאֹד כְּשֵׁרִים... חָתְמוּ בְתוֹך סְפָרִים - דברי הנביאים הנזכרים להלן הם כעדות לאותו כתב התחייבות. נבואות הנחמה הן דברי עדות לכך. • חַגַּי וְיִרְמְיָה... יוֹאֵל וִישַׁעְיָה - נביאים אלו ניבאו נבואות נחמה לישראל. • שְׁבוּרִים הַנִּקְרְאִים בְּיָהּ - את ישראל הסובלים בגלות, שנקראים בשם ה', כפי שנאמר בתהלים קכב, ד: שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'. • חָלְיָם - את הכאב של ישראל. • כְּנָבִיא רִפֵּא לְנַעֲמָן - כמו שאלישע הנביא ריפא את צרעתו הקשה של נעמן שר צבא ארם. ראו מלכים ב ה, יד. • קוֹל אֶשְׁמְעָה בְאָזְנִי - אני כמו שומע את את קולו של ה', האומר לי. • בְּנִי - ישראל. • הוֹצֵא כְּתָב יְמִינִי זֶה - הוצא את השטר הזה שכתבה ידי, שבו התחייבתי לגאול את ישראל. • לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה - לא יעבור זמן רב עד שאקיים את הבטחתי, כפי שנאמר בישעיהו ס, כב: הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. • אָחִישׁ זְמַן - אאיץ, אזרז את המועד. • רוֹעֶה וְנֶאֱמָן - המשיח. • בִּנְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ צוּר מַהֲרָה - זרז את בניית בית המקדש לעמך. • וְחִישׁ יֶשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ - מהר וגאל את עם ישראל וגם את המשורר, לפי הכינוי שכינה עצמו משורר תהלים קטז, טז: אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אַנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי. לפי המדרש זהו דוד (ראו תנחומא וישלח א; מדרש תהלים יח ועוד). • וְאִישׁ תָּם - יעקב, שעליו נאמר בבראשית כה, כז: וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. • בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ - יעקב קנה מעשו את הברכה, כמסופר בבראשית כה, לג. • הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ - כפי שמסופר בבראשית לב, כה: וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. • שַׁדַּי - אחד משמותיו של ה'. • נְחַם - נַחֵם מלשון נחמה וייתכן גם נְחֵם מלשון הנהגה, הנחייה. הכתיב לא רגיל, כנראה כדי להתאים ולהקביל את הפועל לפועל הנזכר בשורה הבאה - שְׁלַח. • בְּרִיתְךָ מֵאָז לְאַב הָמוֹן - את הברית שכרת עם אברהם, כפי שנאמר בבראשית יז, ד-ח: אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם... וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ. וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. • וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן - ואת הברית שכרת עם משה ואהרן, שהחזיקו בדתך, העבירו את דבריך ותורתך לעם. • וּכְאָז - וכמו בימי קדם. • בְּתוֹךְ נְוָתְךָ - במקומך הנאה, ציון או המקדש. • מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן - פרנס, הנהג את עמך ישראל, לפי יחזקאל לד, לא וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'. • הַבֵּן אֲשֶׁר מְגֹרָשׁ - אתה, ישראל, הבן שהוגלה. • מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ - בגלל חטאיך שהרחיקו אותך. • שׁוּבָה לְאָב - חזור אל אביך. • וְתִירַשׁ בָּתֵּי מְנוֹחֲךָ - תגיע אל המנוחה ואל הנחלה. • עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ - ירושלים וסביבותיה, ציון.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
