ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
הליכה לקיסריה / חנה סנש לחן: דוד זהבי אֵלִי, אֵלִי שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם הַחוֹל וְהַיָּם, רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם, בְּרַק הַשָּׁמַיִם, תְּפִלַּת הָאָדָם. |
|
המכתם השירי הקצר פותח בפנייה האישית הלקוחה מדברי משורר התהלים (כב, ב) ומתפלל על התמשכותם של החיים המתגלמים בחמשת הפרטים המהווים את רובו של השיר: מהחול והים ועד 'תְּפִלַּת הָאָדָם' שאפשר להבין אותה כמתייחסת לשיר עצמו ולחרדת מותו הבלתי נמנע של האדם, כל אדם. רשימת הדברים שעליהם נאמר 'שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם' מציירים חוויה מוחשית מאוד של הליכה חורפית נעימה על חוף הים בדרך לקיסריה. העין עולה מהחול והים המרשרש אל השמים המבריקים, ומהפרטים המוחשיים שבטבע אל האדם המתבונן בהם ומתפלל עליהם ועל עצמו. נסיבות חיבורו של השיר בידי חנה סנש, הצנחנית המפורסמת משדות-ים (הסמוכה לקיסריה), זמן קצר לפני שיצאה למשימת ההצלה שבסופה הוצאה להורג בגיל צעיר העצימו את התקבלותו כתפילה על החיים עצמם, בעיצומם של ימי המלחמה המאיימים. סנש לא זכתה לשמוע את הלחן המיוחד של דוד זהבי למילותיה, ולא ראתה את התקבלותו הרחבה. חלק ניכר מפרסומו של השיר והתקבלותו כשיר תפילה נזקף לזכותו של הלחן שחיבר דוד זהבי. הלחן מעצים את החוויה המתוארת בשיר, כמעט ומכניס את השרים אותו אל אותו מצב נפשי. אריאל הירשפלד כינה את הלחן "אחת המלודיות החשובות והמשמעותיות באמת בשיר הישראלי", וטען שבחיבור המיוחד בין מילות השיר לצליליו הצליח זהבי "להקים מצב של כוונה ופגיעות רגשית הקיימות רק במוסיקה אומנותית מן המעלה הגבוהה ביותר". |
| • אֵלִי, אֵלִי – פניה אישית לאל המופיע כפרטי, הרומזת לפנייתו של המתפלל לאלוהים בתהלים כב, ב: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי", פניה שאומצה על ידי פייטנים רבים . • שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם – זהו תוכן הבקשה, התפילה. שהרגע, ואולי דווקא החוויה שבו, לא יבואו אל תומם. • הַחוֹל וְהַיָּם, / רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם, / בְּרַק הַשָּׁמַיִם – אלו מאפייני מקום ההתרחשות, מעין פסטורליה אידילית המכניסה את המשוררת המתבוננת אל הלך הרוח התפילתי. האופי הפסטורלי עומד בניגוד לאפשרות המרומזת שכל זה עלול לעבור מן העולם. • תְּפִלַּת הָאָדָם. – השיר הנפתח בפניה אל האל מסתיים דווקא באדם המתפלל. אפשר להבין את הסיום כמתאר את התפילה שבשיר, שגם היא לא תסתיים, או כבקשה שגם תפילת האדם לא תיגמר לעולם: שהתקווה לא תאבד, שעדיין יהיו מי שישאו תפילה, שעדיין יזדמנו רגעים שלווים המאפשרים תפילה. מותה בטרם עת של המשוררת מוסיף משמעות לשורה הזאת ומעלה על הדעת תפילה של אדם על חייו. |
| כותר |
הליכה לקיסריה |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
