ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
עורו שירו / ר' עזרא עטיה עוּרוּ שִׁירוּ שִׁיר אַיֶּלֶת אֲהָבִים לְמֶלֶךְ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים בַּעֲדַת רֵעִים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים זַמְּרוּ לָאֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת הוֹדוּ לוֹ בְּנִיב שָׂפָה וּבְטוּב שִׂיחוֹת בְּרִנָּה וּבְגִילָה וּבְרֹב שְׂמָחוֹת כִּי יֶעֱרַב לוֹ כִּזְבָחִים וּמְנָחוֹת רָם גָּדוֹל וּמְהֻלָּל מְאֹד לוֹ נָאוֶה גֵּאוּת עֲלֵי כָל שַׂר נָגִיד וּמְצַוֶּה הוֹדוֹ הֲדָרוֹ עָלֵינוּ יְשַׁוֶּה יָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל חֹלִי וּמַדְוֶה אֶל הַר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן יָחִישׁ יִקְבֹּץ עַמּוֹ כִּי הוּא דַל וְרָזֶה בְּבִיאַת מָשִׁיחַ שֶׁשְּׁמוֹ יִנּוֹן עִמּוֹ אֵלִיָּהוּ נָבִיא וְחוֹזֶה חָזָק קַיֵּם נָא נֶחָמוֹת יְשַׁעְיָה לְעַמָּךְ אֲשֶׁר הֵם בְּשִׁמְךָ חוֹסִים וַעֲשֵׂה לָהֶם נִפְלָאוֹת וְנִסִּים חַי גַּם אָתַיָּא וְגַם תִּמְהַיָּא |
| פיוט משירת הבקשות של יהודי חאלב. מחברו של השיר הוא ר' עזרא עטיה, תלמיד חכם ומשורר, שנפטר בארם צובא בשנת 1874. תוכן השיר מלמד כי הוא נכתב במיוחד לכבוד חברת הבקשות על מנת לחזק את ידיהם ולעודדם. בחתימת השיר רמוז גם שם אביו של המשורר, ישעיה, שהיה אף הוא משורר ותלמיד חכם וחיבר את ספר השו"ת "בגדי ישע". |
| • עוּרוּ שִׁירוּ - קריאה להתעורר לפנות בוקר לשירת הבקשות. מהדהד את הפסוק משירת דבורה (שופטים ה, יב), שם היא מעוררת את רוחה לומר שירתה: עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר. • שִׁיר אַיֶּלֶת אֲהָבִים - שירו את שירה של איילת אהבים, כנסת ישראל. הצירוף אילת אהבים נזכר בתנ"ך במשלי (ה, יט) ועפ"י הגמרא במסכת עירובין, הכוונה לתורה. • לְמֶלֶךְ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים - הקב"ה, אשר מושל גם על הכוכבים ומונה ויודע את מספרם. עפ"י תהילים קמז, ד: מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. • בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים - זהו הזמן בו שרים את שירת הבקשות. • בַּעֲדַת רֵעִים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים - בתוך קהל השרים. שירת הבקשות היא קבוצתית, של כל מתפללי ובאי בית הכנסת. הביטוי "חברים מקשיבים" לקוח משיר השירים (ח, יג): הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. כך הוא מרמז שוב לכנסת ישראל המשמיעה את קולה בלילות השבת, והחברים (כינוי למלאכים, עפ"י רש"י, עיינו שם) מקשיבים לקולה. • אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת - כינוי לאל, היודע מחשבות, כפי שקראו לו משה ואהרון: וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר... (במדבר טז, כב). • כִּי יֶעֱרַב לוֹ כִּזְבָחִים וּמְנָחוֹת - שירתנו ותפילתנו תערב לפניו משל היתה קרבן או מנחה. • לוֹ נָאוֶה - לו נאה. • גֵּאוּת עֲלֵי כָל שַׂר נָגִיד וּמְצַוֶּה- נאה לו ההתנשאות והמלוכה על כל המושלים והמלכים. • יְשַׁוֶּה - ישים, יפרוש. • וּמַדְוֶה - מחלה, כאב. כנזכר בדברים כח ,ס: וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מִצְרַיִם... • אֶל הַר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן - שיבוץ מדברי משה בבקשתו להיכנס אל הארץ: אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן (דברים ג, כה). רש"י שם מבאר כי ההר הטוב זו ירושלים והלבנון זהו בית המקדש. • כִּי הוּא דַל וְרָזֶה - בשל תלאות הגלות. • בְּבִיאַת מָשִׁיחַ שֶׁשְּׁמוֹ יִנּוֹן - ינון הוא אחד משמותיו של המשיח. כמתואר במסכת סנהדרין (צח, ע"ב): "...ורבי יוחנן אמר למשיח מה שמו... דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר (תהלים עב, יז) 'יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו'...". • עִמּוֹ אֵלִיָּהוּ נָבִיא וְחוֹזֶה - אליהו הוא הנביא המבשר את הגאולה ואת בואו של המשיח, כפי שנאמר במלאכי ג, כג: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • חָזָק קַיֵּם נָא נֶחָמוֹת יְשַׁעְיָה - בקשה לקב"ה לקיים את הבטחת הגאולה כפי שנאמרה מפי ישעיהו הנביא. • אָתַיָּה וְגַם תִּמְהַיָּא - בארמית: אותות ומופתים. עפ"י דברי נבוכדנצר מלך בבל לאחר החלום שחלם: אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עִלָּאָה שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה (דניאל ג, לב; תרגום ה"מצודת דוד": האותות והמופתים התמוהים אשר עשה עמי אלהים עליון יאה ונאה לפני להגיד ולספר). |
| כותר |
עורו שירו |
|---|---|
| מעגל השנה |
שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
