audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

צא ולמד

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • פיוט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי לואי גארב
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שמואל טולדנו
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס מיכאל סיטבון
  • 4.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) שלום צדוק
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר צא ולמד
מעגל השנה פסח
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • צֵא וּלְמַד – פתיחה למדרש, בדומה לפתיחות "תא שמא" ו"פוק חזי" המשמשות בתלמודים.
    • מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ – הדרשן משווה את מעשיו של לבן הארמי למעשיו של פרעה, שניהם ניסו להשמיד את משפחת יעקב המורחבת. מדרש זה מזכיר מאוד את מדרש המובא בתלמוד הבבלי המספר על עמרם שנפרד מאישתו בעקבות גזירת פרעה על הרג התינוקות העברים, ובהשפעתו, גירשו גם שאר הגברים העברים את נשותיהן. (סוטה יב, ע"א) : "[...] אמרה לו בתו אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים – ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות, פרעה לא גזר אלא בעוה"ז [בעולם הזה] – ואתה בעוה"ז ולעוה"ב [ולעולם הבא], פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת – אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת [...]". ההבדל המעניין בין שני המדרשים הוא בשניהם מעשיו של פרעה מושווים למעשה של אדם אחר. במדרש ממסכת סוטה מושא ההשוואה הוא עמרם ואילו כאן מושא ההשוואה הוא לבן הארמי.
    • אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי – הדרשן מפרש את הביטוי הקשה כך: (לבן ה-) ארמי (רצה ל-) אבד (את) אבי.
    • אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר – כלומר הירידה למצרים היתה כורח, לפי הדיבור – הוא הציווי שנרמז ליעקב בבראשית מו, ג: "וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם", ניתן לומר שזהו הדיבור האלוהי לאברהם בברית בין הבתרים.
    • שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה... – בראשית מז, ד.
    • כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ... – דברים י, כב.
    • מְצֻיָּנִים שָׁם – כלומר נפרדים, נבדלים.
    • כְּמה שֶּׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל... – שמות א, ז.
    • כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה... – יחזקאל טז, ז.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה נִתְחַכְמָה... – שמות א, י.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו... – שמות א, יא.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַעֲבִדוּ מִצְרַיִם... – שמות א, יג.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם... – שמות ב, כג.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים... – שמות ב, כד.
    • עָנְיֵנוּ - זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ – בכמה מקומות בעל המדרש מוסיף פירוש לפני הצמדת הפסוק. כאן הוא מפרש שמרוב עבודה קשה נמנעו בני ישראל מ"דרך ארץ", כלומר מקיום יחסים והעמדת צאצאים.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֱלֹהִים... – שמות ב, כה.
    • וְאֶת עֲמָלֵנוּ - אֵלּוּ הַבָּנִים – אולי לפי המדרש בתלמוד הבבלי, (סוטה יב ע"א) שהזכרנו קודם: "תנא עמרם גדול הדור היה, כיון שראה שאמר פרעה הרשע 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', אמר לשוא אנו עמלין"
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד... – שמות א, כב.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם רָאִיתִי – שמות ג, ט.
    • שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים... – שמות יב, יב. הדרשן מפרש את הניסוח בגוף ראשון כמסמן את נוכחות של האל בעצמו ולא באמצעות שליח.
    • בְּיָד חֲזָקָה – למדרש שמתחיל כאן יש מקבילות בספרי במדבר פרשת שלח, פיסקא קטו ובעוד מקומות. יתכן שממקורות מדרשיים אלו נלקחו דרשות הפסוק שכאן, ולכן נדמה לעתים שהפסוקים המובאים מגיעים מהקשר שונה.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵה יד ה'... – שמות ט, ג. מכת הדבר מתוארת באמצעות ידו של האל, לכן הדרשן מצמיד מכה זו לתיאור "ביד חזקה".
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַרְבּו שְׁלוּפָה... – דברי הימים א' כא, טז.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר, או הֲנִסָּה... – דברים ד, לד.
    • לְעֵינֶיךָ – באופן הנראה לעין, בהתגלות. לכן מבאר פסוק זה את הביטוי "ובמרא גדול" כגילוי שכינה.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה... – שמות ד, יז.
    • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מופְתִים... – יואל ג, ג.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?