audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

מעשה ברבי אליעזר

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • פיוט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי לואי גארב
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שמואל טולדנו
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס מיכאל סיטבון
  • 4.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) שלום צדוק
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מעשה ברבי אליעזר
מעגל השנה פסח
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן – חכמי יבנה בדור השני שלאחר חורבן הבית. מבין הנוכחים רבי טרפון הוא היחיד שיכול היה לראות את קרבן הפסח שנערך בבית המקדש.
    • שֶהָיוּ מְסֻבִּין – כלומר הסבו יחד לסעודה, יש כאן רמז גם למנהג האכילה בהסבה הנהוגה בליל הסדר, שהיא מנהג חירות. ראו בבלי קידושין לב, עמוד ב' וכן במקומות רבים.
    • וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם – כלומר מספרים את סיפור יציאת מצרים.
    • כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה – ביטוי שחוזר פעמים רבות בספרות האגדה ומתאר התרחשות ממושכת. במקום אחר (בבלי ביצה, טו עמוד ב) אנו לומדים על יכולתו של רבי אליעזר להפליג בדרשותיו: "מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יום טוב."
    • זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית – כלומר לא לפני תחילתו של האור הראשון, ולפי ההגיון הסיפורי אפשר שמאוחר מכך. לענייננו, הביטוי מצביע על הזמן הממושך בו עסקו החכמים בסיפור יציאת מצרים ועל כך שנסחפו בסיפור עד כדי כך שכמעט ולא שמו לב שהגיע הבוקר ואיתו זמן קריאת שמע.
    • אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן-עֲזַרְיָה – משנה ברכות א, ה.
    • כְּבֶן-שִׁבְעִים שָׁנָה – בקירוב, כלומר אדם זקן מאוד (ביחס לאותה התקופה). בתלמוד מסופר שרבי אלעזר בן עזריה לא היה בן שבעים ממש, כשבאו למנות אותו לנשיא הוא היה צעיר מאוד ונעשה לו נס – שערותיו הפכו לבנות ושיוו לו הדרת פנים של אדם זקן (בבלי ברכות כח, ע"ע).
    • שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת – הכוונה לפרשה השלישית של קריאת שמע בה נזכרת יציאת מצרים. לכאורה משונה שאומרים את הפרשה גם בלילה, משום שעיקרה של פרשה זו הוא מצוות הציצית – אותה לא לובשים בלילה. אולם, משום שהיא עוסקת גם ביציאת מצרים – ניתן לאומרה גם בלילה. ייתכן גם שמדובר על עצם הסיפור ביציאת מצרים בליל הסדר.
    • עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן-זוֹמָא – בן זומא, הדרשן הגדול, מצא רמז בפסוק לכך שיש להזכיר פרשה זו גם בלילה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?