ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
וידוי ליום הכיפורים - אשמנו בגדנו אָנָּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף, לוֹמַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ — צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא־חָטָאנוּ, אֲבָל חָטָאנוּ עָוִינוּ פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ. חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא־כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה', וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה: אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁוֹן הָרָע, הֶעֱוִינוּ, וְהִרְשַׁעְנוּ, זַדְנוּ, חָמַסְנוּ, טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה, יָעַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת, כִּזַּבְנוּ, כָּעַסְנוּ, לַצְנוּ, מָרַדְנוּ, מָרִינוּ דְבָרֶיךָ, נִאַצְנוּ, נִאַפְנוּ, סָרַרְנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, פָּגַמְנוּ בְּאוֹת בְּרִית־קֹדֶשׁ, צָרַרְנוּ, צִעַרְנוּ אָב וָאֵם, קִשִּׁינוּ עֹרֶף, רָשַׁעְנוּ, שִׁחַתְנוּ, תִּעַבְנוּ, תָּעִינוּ וְתִעְתַּעְנוּ, וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא־ שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל־ הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי־אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: מַה־נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה־נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם, וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל־חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל־ חַדְרֵי בָטֶן, רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וְתִמְחָל־לָנוּ אֶת־כָּל־חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֶּר־לָנוּ אֶת־כָּל־ עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לְכָל־פְּשָׁעֵינוּ. |
|
הוידוי הוא מרכיב מרכזי בתפילות יום הכיפורים, ובו מכירים המתפללים, תוך כדי "הכאה על חטא" סמלית באיזור הלב, בחטאיהם כיחידים וכציבור. הוידוי נאמר גם ברוב ימי החול במהלך השנה אך ביום הכיפורים הוא נאמר בנוסח ארוך יותר ומוכנס ברוב התפילות לתוך תפילת העמידה הן בתפילת הלחש והן אחריה (בחזרת הש"ץ או בסליחות שלאחר תפילת ערבית), וכן בתפילת הלחש במנחה של ערב החג, לפני הסעודה המפסקת. הוידוי כולל הקדמה שבה המתפלל כמו מוותר על הכחשת חטאיו ו"מסגיר את עצמו" בידי הדיין: "שאין אנחנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך: 'צדיקים אנחנו ולא חטאנו'. אבל חטאנו, עווינו, פשענו...". אחר כך מגיע הפירוט המדוקדק, מאל"ף עד ת"ו, על כל סוגי העבירות. בסוף הפירוט מצדיק עליו המתפלל את הדין: "ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו". ולבסוף – מובאת ההכרה כי הוידוי לא נועד עבור הקב"ה, "הלא כל הנסתרות והנגלות אתה יודע", אלא עבור האדם שלא זוכר את כל חטאי עצמו. הספרדים נוהגים להוסיף פסוקים המזכירים את מידת רחמיו של האל ובכך נוסכים במתפלל בטחון בסליחתו הצפויה. האשכנזים מבטאים את הבטחון הזה בשירה של הוידוי בצוותא במנגינה איטית. במחזורים בנוסח הספרדים קיימות גרסאות נרחבות יותר של הוידוי. המורחבת ביותר היא 'וידוי רבנו ניסים' (על שם רב ניסים גאון, המאה ה-11 טוניס), אותו נוהגים הספרדים לכלול באחת מתפילות היום – בערבית או בשחרית. וידוי זה כולל הקדמה שוברת לב, ופירוט רב של עבירות על סדר האלפבית. גרסת ביניים מבחינת רמת הפירוט נהוגה גם באמירת סליחות של הספרדים במהלך חודש אלול ועשרת ימי תשובה. לוידוי של יום הכיפורים מצטרף – אצל אשכנזים וספרדים כאחד –פירוט נרחב יותר של סוגי חטאים הפותחים כולם ב"על חטא שחטאנו לפניך". הקשר ההדוק בין הוידוי לבין יום כיפור הוא קדום, שהרי גם הכהן הגדול במקדש היה מתוודה על גבי הקרבן: "אנא ה' עוויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי, אנא ה' כפר נא לעוונות ולפשעים ולחטאים שעוויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי" (מתוך: סדר העבודה). משחרב המקדש והתבטלו הקורבנות, נשאר רק הוידוי, והוא מתואר כבר בתוספתא (מסכת יומא ד, יד) כחובתו של כל אדם. הוידוי הארוך והמפורט נאמר בלשון רבים, ומנויים בו גם חטאים שלא סביר להניח שכל המתפללים חטאו בהם, מכיוון ש"כל ישראל ערבים זה בזה", וכל אחד ערב לחטאי חבריו ומתוודה גם עליהם (תלמוד בבלי, שבועות ל"ט). הסבר אחר לרשימה המלאה הנאמרת על ידי כל המתפללים הוא שהאדם מתוודה – כפי שנזכר במפורש בוידוי בנוסח הספרדים – גם על עבירות שעשה בגלגולים קודמים, ולכן עליו להתוודות על רשימת העבירות המלאה. הוידוי בפה – ההכרה המילולית בכך שהאדם עבר עבירה – היא עיקרו של תהליך התשובה (משנה תורה, הלכות תשובה א). הוידוי נותן למתפלל הזדמנות לעבור תהליך רגשי ומחשבתי עמוק, של התנערות מן הגאוותנות האנושית המסרבת להודות בטעות, ואימוץ של ענווה, ושל התקרבות אל האלוהים דווקא ביום הדין. |
| • שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף, לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא־חָטָאנוּ – אין לנו את החוצפה ואת העקשנות לעמוד בחטאינו ולומר לך שאנו צדיקים, ושלא חטאנו. • חָטָאנוּ – בשוגג. • עָוִינוּ – במזיד. • פָּשַׁעְנוּ – מרדנו: עברנו עברות להכעיס. • וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ – לא רק אנחנו חטאנו לפניך לבדנו, אלא גם אבותינו ובני משפחותינו. ככתוב: "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם" (ויקרא כ"ו, מ'). • חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא־כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה', וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה – פסוק בתהלים (לב, ה). • חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ – אתוודה לפניך על חטאיי. • לֹא־כִסִּיתִי – לא אתכחש ולא אסתיר. • וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי – ואתה תמחול לי. • אָשַׁמְנוּ – חטאנו. • דֹפִי – דברים שליליים; גנאי. • הֶעֱוִינוּ – הלכנו בדרכים עקומות ומעוותות. ע"פ איוב (לג, כז): "חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי". • וְהִרְשַׁעְנוּ – היינו רשעים. ככתוב בדניאל (ט, ה): "חטאנו ועווינו והרשענו ומרדנו". פירוש אחר: בשבתנו במשפט חייבנו את הזכאים בדין. • זַדְנוּ – עברנו עבירות בזדון. • חָמַסְנוּ – גזלנו. פירוש אחר: ביישנו וביזינו את חברינו. • טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה – שיקרנו והעללנו עלילות. • יָעַצְנוּ רָע – יעצנו עצות רעות לחברינו. פירוש אחר: זממנו מזימות רעות. • כִּזַּבְנוּ – שיקרנו. • לַצְנוּ – התלוצצנו בליצנות אסורה. • מָרַדְנוּ – מרדנו במלכותו של הקב"ה. עברנו עברה לא מפני שהתאווינו אליה, אלא מפני שלא האמנו, או שעשינו עבירה להכעיס. • מָרִינוּ דְבָרֶיךָ – מרדנו וסירבנו לקיים את דבריך, את מצוות התורה. • נִאַצְנוּ – הכעסנו. • נִאַפְנוּ – חטאנו בניאוף; עברנו על איסורי העריות. • סָרַרְנוּ – סרנו, התרחקנו מדרך ה'. • פָּגַמְנוּ בְּאוֹת בְּרִית־קֹדֶשׁ – עברנו עברות הקשורות לפגם הברית. • צָרַרְנוּ – היינו שונאים לחברינו. • קִשִּׁינוּ עֹרֶף – היינו עקשנים. • שִׁחַתְנוּ – קילקלנו. • תָּעִינוּ – סרנו מהדרך הישרה. • וְתִעְתַּעְנוּ – גרמנו לאחרים שיסורו מהדרך הישרה. • וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא־ שָׁוָה לָנוּ – אנו מתחרטים על כך, שהרי הפסדנו מן העבירות, ולא הרווחנו. על פי איוב (לג, כז): "חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי". • וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל־ הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי־אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ – פסוק בספר נחמיה (ט, לג). הצדקת הדין: הודאה כי הקב"ה צודק בכל מעשיו, וכי אנו אשמים בכל התלאות שבאו עלינו. • וְחִישׁ לָנוּ יֶשַׁע – שלח לנו ישועה וגאולה בקרוב. • יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ – פסוק בישעיה (נה, ז). • מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ – מחוק את החטאים שלנו ואל תתבונן בהם. ככתוב בישעיה (מג, כה): "אנוכי אנוכי הוא מוחה פשעיך למעני...". • וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ – הכפף את היצר הרע שלנו לעשות את רצונך. • וְהַכְנַע אֶת עָרְפֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת – כופף את קומתנו אליך; הכנע את עיקשותנו ודביקותנו ביצר הרע המעכבות אותנו מלשוב בתשובה שלמה. • וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵינוּ לִשְׁמוֹר פִּקֻּדֶיךָ – השב את לבננו לקדמותו, לשמור את מצוותיך. הכליות נתפסות כמרכז המחשבות או הרגשות באדם. • וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ – הסר את האוטם והכיסוי שיש כביכול ללבנו, ושמפריע לנו לעבוד אותך באהבה ויראה. • כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ – פסוק מלא בספר דברים (ל, ו). • הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת – עבירות שעברנו בזדון (כלומר: בכוונה, ברצון) ובשוגג (בלי כוונה ורצון). • הָרָצוֹן וְהָאֹנֶס – כנ"ל. 'אונס' אלו עבירות שאדם עבר בלית ברירה. • וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ – האנשים הגדולים, החשובים והידועים, שנעשה להם שם בעולם, כאילו לא קיימים. • וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע – החכמים בהשוואה אליך כחסרי חכמה. • וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל – כנ"ל. • כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ – מעשיהם המרובים כאילו חסרי ערך. • וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל –ציטוט מספר קהלת (ג, יט). האדם דומה לבהמה, שכל הצלחותיו והישגיו החומריים שהשיג בחייו אינם חשובים, ונעלמים עם מותו כלא היו. • יוֹשֵׁב מָרוֹם, שׁוֹכֵן שְׁחָקִים – כינויים לקדוש ברוך הוא, ששוכן כביכול בשמיים. • חוֹפֵשׂ כָּל־ חַדְרֵי בָטֶן, רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב – רואה את הרגשות והמחשבות הנסתרים של האדם. |
| כותר |
וידוי ליום הכיפורים - אשמנו בגדנו |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;סליחות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
