ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
זכור ברית אברהם זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק. וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. גּוֹאֵל חָזָק לְמַעַנְךָ פְדֵֽנוּ, רְאֵה כִּי־אָזְלַת יָדֵנוּ, שׁוּר כִּי־אָבְדוּ חֲסִידֵינוּ, מַפְגִּיעַ אֵין בַּעֲדֵנוּ. וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶךָ. הָעִיר הַקֹּדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת, הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזּוֹת, וְכָל־מַחֲמַדֶּיהָ טְבוּעוֹת וּגְנוּזוֹת, וְאֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶךָ. אֶנְקַת מְסַלְּדֶיךָ, תַּעַל לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת עַם מְיַחֲדֶיךָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת בָּאֵי עָדֶיךָ. יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָֹה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, גַּם הַיּוֹם יִוָּשְׁעוּ מִפִּיךָ שׁוֹכֵן מְרוֹמִים, כִּי־אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים. יַחְבִּיאֵנוּ צֵל יָדוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, חֹן יָחֹן כִּי־יִבְחֹן לֵב עָקֹב לְהָכִינָה, קוּמָה נָּא אֱלֹהֵינוּ עֻזָּה עֻזִּי נָא, יְהוָֹה לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִֽינָה. יַשְׁמִיעֵנוּ סָלַחְתִּי יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בִּימִין יֶשַׁע לְהִוָּשַׁע עַם־עָנִי וְאֶבְיוֹן, בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ, יְהוָֹה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ. |
|
הפיוט "זכור ברית אברהם ועקדת יצחק" נאמר במסורות האשכנזיות בחטיבת הסליחות שבחזרת שליח הציבור של תפילת הנעילה ביום הכיפורים. יש בו כמה מוטיבים מקובלים של בקשת הסליחה והמחילה, כמו הזכרת זכות האבות, הבקשה מן האל שיסלח "למען שמו" ושיבוצים של פסוקים שונים העוסקים בתשובה ובתפילה. למעשה, מה שמופיע בסידורים בני זמננו הוא רצף של מקטעים מתוך פיוטים שונים, ש"זכור ברית אברהם" מאת רבנו גרשום מאור הגולה (אשכנז, המאה ה-11) הוא הראשון שבהם. גם הפיוט הזה איננו מובא במלואו, מובאים ממנו רק מספר בתים שלא לפי סידרם המקורי, לאחר מכן מופיעים ארבעה מקטעים מתוך ארבעה פיוטים שונים. הפיוט המקורי של רבנו גרשום עסק בקשיי הגלות ובבקשה על ישועה, כפי שניתן לראות מחלקיו המופיעים כאן ובפזמון הנבחר לו. זהו פזמון כפול ומתחלף, לאחר הבתים אומרים פעם את הגירסה הראשונה: "וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ", ופעם את הגירסה השנייה: "וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ" . פיוטו של רבנו גרשום מאור הגולה היה בעל השפעה עצומה, הוא נאמר בהזדמנויות רבות, ואט-אט נוצרו לו גירסאות ושיבושים, כמו זה המופיע לפנינו. הוא נאמר בקיצור, בחילוף הסדר, ופעמים שמחברים חיברו פיוטים חדשים המתבססים עליו ומצטטים ממנו. ארבעת מקטעי הסליחות הנוספים עוסקים בענייני דיומא: בקשת סליחה, מחילה וקבלת התפילה ברחמים. |
| • זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק – על פי ויקרא כו, מב. המשורר מבקש מן האל שיזכור את חסדי האבות כדי לגמול חסד עם צאצאיהם. • וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ – על פי ירמיה ל, יח. זוהי בקשה לקיבוץ הגלויות ולישועה "למען שמו" של האל, כלומר לא בזכות אלא למען האל. טיעון זה מופיע בצורות שונות בתפילות רבות, החל מן המקרא ועד לפיוטים וסליחות. • גּוֹאֵל חָזָק לְמַעַנְךָ פְדֵֽנוּ – גואל חזק הוא כינוי לאל, על פי משלי כג, יא. למענך פדנו – כמו בפיזמון, הבקשה לגאולה, לפדוּת, אינה בזכות אלא למען האל. (בבית זה נחתם שם המחבר "גרשום") • רְאֵה כִּי־אָזְלַת יָדֵֽנוּ – כי אין לנו כח, אין לנו יכולת. לפי דברים לב, לו. אולי המשורר מתכוון כאן לחוסר היכולת לטעון או להתפלל. • שׁוּר כִּי־אָבְדוּ חֲסִידֵֽינוּ – ראה כי אבדו החסידים, אולי מתקשר לאזלת היד מן השורה הקודמת. לפי מיכה ז, ב. • וּמַפְגִּֽיעַ אֵין בַּעֲדֵֽנוּ – ואין מי שיתפלל בעדנו. • וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל – על-פי זכריה א, טז. • הָעִיר הַקֹּֽדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת – העיר, הקודש והמחוזות. (בית זה מסודר על סדר א"ב כפול – ה"ה ו"ו) • הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזּוֹת – הפכו לחרפה ולמקור לבוז (ואולי – 'נבזזו'). • וְאֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת – מכל המקדש וירושלים וחיי היהודים בארץ ישראל נשארה רק התורה. על פי ספרא בחוקותי פרשה ב, פרק ח אות יא: "וכי מה נשתייר להם שלא נגעלו ושלא נמאסו, והלא כל מתנות טובות שנתנו להם נטלו מהם, ואילולי ספר תורה שנשתייר להם לא היו משנים מאומות העולם כלום". • אֶנְקַת מְסַלְּדֶֽיךָ. תַּֽעַל לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ. – המשורר מבקש שאנחת המתפללים תעלה אל כסאו של האל. ראו יומא פו, א: "אמר רבי לוי: גדולה תשובה, שמגעת עד כסא הכבוד". • עַם מְיַחֲדֶֽיךָ – כינוי לישראל, המייחדים את שם האל. • שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת בָּאֵי עָדֶֽיךָ – השומע את תפילת הבאים אליו. לפי תהלים סה, ג: "שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל-בָּשָׂר יָבֹאוּ." • יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָֹה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים – ישעיהו מה, יז. תשועת עולמים – תשועה נצחית, קבועה. • גַּם־הַיּוֹם – ביום הכיפורים.כִּי־אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת וּבַֽעַל הָרַחֲמִים – על פי ישעיה נה, ז "וְיָשֹׁב אֶל-יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל-אֱלֹהֵינוּ כִּי-יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" ועוד. • יַחְבִּיאֵֽנוּ צֵל יָדוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה – לפי ישעיהו מט, ב. תחת כנפי השכינה – כינוי רווח בספרות המדרש להתקרבות אל האל. • חֹן יָחֹן כִּי־יִבְחֹן לֵב עָקֹב לְהָכִינָה. – האל יחנון אותנו המתפללים לאחר שיבחן את ליבנו העקוב, שאינו ישר (ראו ירמיהו יז, ט). • עֻזָּה עֻזִּי נָא – מקביל לצלע הפותחת, התחזק , התמלא בעוז. "עזי" משמש כאן ככינוי לאל. • יְהוָֹה לְשַׁוְעָתֵֽנוּ הַאֲזִֽינָה – הקשב וקבל את תפילתנו ותחינתנו (בדומה לתהלים לט, יג). • בִּימִין יֶֽשַׁע לְהִוָּשַׁע עַם־עָנִי וְאֶבְיוֹן. – להושיע ביד ימין, שהיא היד המושיעה, את עם ישראל הנקרא עם עני ואביון (בדומה לשמואל ב' כב, כח, וצפניה ג, יב). • בְּשַׁוְּעֵֽנוּ אֵלֶֽיךָ – כאשר אנו מתפללים ומתחננים אליך, אל האל. • נוֹרָאוֹת בְּצֶֽדֶק תַּעֲנֵֽנוּ. – תהלים סה, ו. השמע לנו ועשה לנו, בשבילנו, "נוראות" – דברים גדולים ועצומים. • יְהוָֹה הֱיֵה עוֹזֵר לָֽנוּ – לפי תהלים ל, יא בשינוי ללשון רבים כדי להתאים לתפילת ציבור. |
| כותר |
זכור ברית אברהם |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
נעילה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
