ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מרבים צרכי עמך מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קְצָרָה, מַחְסורָם וּמִשְׁאֲלותָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה, נָא בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. סָפוּ וְגַם כָּלוּ יודְעֵי פְגִיעָה, סֵדֶר תְּפִלּות בְּמַעֲנֵה לְשׁונָם לְהַבִּיעָה, עֲרֻמִּים נותַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה, עַל כֵּן לא הִשַּׂגְנוּ יְשׁוּעָה. פָּנִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּות, פָּשַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ וְהֶעֱוִינוּ מְסִלּות, צְדָקָה לְךָ לְבַד נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּות, הָעומְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילות. קָדושׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כְּשׁוּרָה, קַבֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה, רִנָּתִי הַיּום תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה, אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. שַׁוְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה, שְׁמַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעַה תַּמָּה, תְּחוקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה, תּולֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה. בית נוסף המופיע אחרי "אל מלך רחמים": יָדְךָ פְּשׁט וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי, סְלַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי, פְּנֵה וַעֲסק בְּטובַת מְשַׁחֲרֶיךָ, דּודִי וּמְעוֹדְדִי, וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי. |
|
הפיוט "מרובים צרכי עמך" נאמר במסורות האשכנזיות בחטיבת הסליחות שבחזרת שליח הציבור של תפילת הנעילה ביום הכיפורים. הפיוט מתאר את התחושה שאין מי שיעמוד ויתפלל בעד הציבור, ונמצאת בו בקשה מן האל שתפילת הציבור המלא חטאים תתקבל בכל זאת, שיסלח להם והם יחתמו לחיים עם נעילת השערים. בדומה לשאר תפילת הנעילה, הפיוט נאמר בעמידה. לעתים הוא נאמר כמענה חזן וקהל, ויש הנוהגים להלביש לו מנגינות. "מרובים צרכי עמך" מסודר על פי הא"ב באופן ייחודי – אא"ב, גג"ד וכן הלאה. החלוקה הפנימית של הבתים היא ברוב המקרים גם חלוקה של תוכן: שתי השורות הראשונות הפותחות באותה האות מתארות את העדרם של מתפללים ראויים, ושתי השורות העוקבות הן בקשה לאל ופניה אליו באמצעות תאריו. "מרובים צרכי עמך" הוא למעשה חלק מתוך פיוט ארוך יותר של ר' יוסף בן ר' יצחק מאורליינס (צרפת, המאה ה-12, ידוע גם כר' יוסף בכור שור) שהיה מבעלי התוספות ומפרשני המקרא. בתפילת הנעילה מופיע רק סופו של הפיוט, החל מן האות מ"ם. חלקו הראשון, הנפתח במילים "אדון מועד כתקח מישרים", מופיע בנוסח הסליחות האשכנזי לערב ראש השנה. אפשר אולי, להסביר את החלוקה לפי חילוף הניסוח – בחלקו הראשון של הפיוט שולט הדיבור האישי בגוף ראשון יחיד, ואילו בחלקו השני בולט יותר הדיבור המשותף, בגוף ראשון רבים (אם כי זה לא מוחלט). סופו של הפיוט, בו נחתם שמו של המחבר, לא נדפס ברוב מהדורות הסידורים. |
| • מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קְצָרָה – בשעת תפילת הנעילה ישנם צרכים מרובים, אולם דעת העם קצרה, הם אינם מסוגלים לבקש. הנוסח על-פי אחת מן ההצעות בגמרא ברכות (כט, ב) לתפילה הקצרה הנאמרת במקום סכנה: "אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה' שומע תפלה". • מַחְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל־יוּכְלוּ לְסַפְּרָה – משום שדעתם קצרה, הם אינם מסוגלים לספר, לפרט, את מחסורם ואת בקשותיהם. אפשרות נוספת לפירוש ביטוי זה היא שהצרכים רבים כדי כך עד שלא ניתן לספור, למנות אותם. • נָא בִּינָה הֲגִיגֵֽנוּ טֶֽרֶם נִקְרָא – המשורר מחבר כאן בין שני פסוקי תפילה מוכרים. האחד, תהלים ה, ב, "בִּינָה הֲגִיגִי" בשינוי ללשון רבים (כמו בקטע המוכר "שמע קולנו"); השני, על פי ישעיהו סה, כב: "וְהָיָה טֶרֶם-יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע." המשמעות בהקשר שלנו היא בקשה, שעוד לפני שנקרא ונתפלל (והרי דעתנו קצרה מכך) כבר תשמע תפילתנו ותענה. • הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא – כינוי לאלוהים, זוהי הפניה שבבקשה. על פי דברים י, יז. • סָפוּ וְגַם־כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה – פגיעה היא תפילה (לפי עשר לשונות התפילה המפורטות בספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא כו) • בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּֽיעָה – לפי משלי טז, א. בהקשר זה, זהו המשך הפירוט, אין יותר מי שידע להביע במענה לשון, להתפלל. • עֲרֻמִּים נוֹתַֽרְנוּ וְרָבְתָה הָרָעָה – ערומים ממצוות וממעשים טובים, ולכן הרעה גוברת על הטובה בהכרעת הדין. • עַל־כֵּן לֹא הִשַֽׂגְנוּ יְשׁוּעָה – מפני שאין בעלי תפילה, ומפני שאין בנו מעשים טובים לא קיבלנו, לא הגענו אל הישועה. • פָּנִים אֵין לָֽנוּ פָּנֶֽיךָ לְחַלּוֹת – אין לנו פנים, איננו יכולים ואיננו מעזים לחלות את פני האל, לבוא אליו בתפילה ובבקשה (אולי בשל הבושה מן המעשים הרעים והיעדר המצוות). • וְהֶעֱוִֽינוּ מְסִלּוֹת – עיקמנו ושיבשנו, סטינו מן הדרכים הישרות (ראו ירמיהו ג, כא ותהלים קו, ו). • צְדָקָה לְךָ־לְבַד – אלוהים הוא בעל הצדקה, לפי דניאל ט, ז :"לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה". • נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת – כלומר, נבקש אותך ואת צדקתך בתפילתנו. • הָעוֹמְדִים בְּבֵית־יְהוָֹה בַּלֵּילוֹת – כינוי לישראל, לפי תהלים קלד, א. • קָדוֹשׁ רְאֵה כִּי־פַס מֵלִיץ כְּשׁוּרָה –המשורר פונה אל האל בכינוי 'קדוש' ומבקש ממנו שיתחשב בכך שאין בעל תפילה, שליח ציבור ראוי והגון. • קַבֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה – קבל את התפילה כמו מנחה גדולה. • רִנָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה – לפי מדרש שמות רבה (כא, ו), ביטוי לכך שהתפילה מתקבלת לפני האל. • אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה – כינוי לאל על פי תהלים סה, ז. • שְׁמַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעָה תַּמָּה – שמע את תפילתי כמו שאתה מקבל ושומע תפילה תמה, ראויה. • תְּחוֹקְקֵֽנוּ לְחַיִּים וְתֵיטִיב לָֽנוּ הַחֲתִימָה – המשורר מבקש להכתב ולהחתם לטוב, בספר החיים (ומכאן ניתן ללמוד שהפיוט חובר כסליחה לתפילת הנעילה) • תּֽוֹלֶה אֶֽרֶץ עַל־בְּלִימָה – שוב, כינוי לאל. לפי איוב כו, ז. |
| כותר |
מרבים צרכי עמך |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
נעילה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
