audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

מה יפית יפה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
כותר מה יפית יפה
מעגל השנה שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
albomImg לצפייה בתמונה בגודל מלא
פירוש
  • • מַה יָּפִית יָפָה - פנייה לשכינה, עפ"י האמור בשיר השירים ז, ז: מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים. • שַׁחַר נִשְׁקָפָה - גם כאן ביטוי ליופיה של השכינה, הרעיה, שאף הוא לקוח משיר השירים (ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. המלים הללו מהדהדות את המדרש על הגאולה העתידית, המדומה לאילת השחר (ראו יומא יד, ע"א). • הֵן לָךְ נִכְסְפָה, רוּחִי תָאֲבָה - ביטויים של געגוע לשכינה. • שַׁעְשׁוּעֵי לִבִּי - בך לבי משתעשע ושמח, ביטוי של חיבה. • בּוֹאִי לִמְסִבִּי - לחופתי, להסב ולחגוג עימי. עפ"י שיר השירים א, יב: עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. • אַל נָא תִדְאָבִי - אל נא תצטערי, כי: • עֵת דּוֹדִים קָרְבָה - עת הגאולה והשראת השכינה קרבה. • הַר צִיּוֹן אֶבְנֶה וגו' - ואז תתקיים הבטחת האל להשיב שכינתו ולגאול את עם ישראל. • אֶפְקוֹד אֶת צֹאנִי - עם ישראל נמשל לצאן במקומות רבים בתנ"ך, למשל ביחזקאל לד, יב, שם מתואר כיצד לעתיד לבוא יפדה האל את צאנו מן הגלות: כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל. • אוֹהֲבֵם נְדָבָה - האל מבטיח כי יאהב את עמו, בין אם הם ראויים ובין אם לאו. שיבוץ מהושע, יד, ה: אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה. • בַּת צִיּוֹן - כינוי לכנסת ישראל. • תֶּחְזִי אַפִּרְיוֹן - תראי בבנין בית המקדש. הביטוי אפריון נזכר בשיר השירים ג, ט: אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. רש"י שם מפרש מילה זו כמכוונת אל אהל מועד. • רָצוּף אַהֲבָה - כלי קודש הקודשים שבבית המקדש, עפ"י פירוש רש"י לפסוק בשיר השירים (ג, י): עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם. • אֵל עוֹטֶה אוֹרָה - כפי האמור בתפילת השחר, בברכת "יוצר המאורות": עוטה אור כשלמה, נוטה שמיים כיריעה. • דָּגוּל מֵרְבָבָה - מוקף בחילות וצבאות רבים של מלאכים ועושי דברו. עפ"י פרוש רש"י לשיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?