ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
ומי יעמוד וּמִי יַעֲמֹד חֵטְא אִם־תִּשְׁמֹר, וּמִי יָקוּם דִּין אִם תִּגְמֹר, הַסְּלִיחָה עִמְּךָ סָלַֽחְתִּי לֵאמֹר, הָרַחֲמִים גַּם לְךָ מִדָּתְךָ לִכְמֹר, דִּכְדּוּךְ דַּלּוּתֵנוּ רְאֵה וְאַל תַּכְלִים, דַּֽעַת נְתִיב דְּרָכֶיךָ חֶפְצֵנוּ הַשְׁלִים, גָּדוֹל וְקָטֹן רוּחַ שֵֽׂכֶל הַחֲלִים, גִּבּוֹרֵי כֹחַ רְצוֹנְךָ חַזֵּק וְהַאֲלִים, בְּצִלְּךָ שֶׁבֶת שָׁבִים קַבֵּל נְדָבָה, בֵּיתְךָ יַפְרִיחוּ וְלֹא יוֹסִֽיפוּ לְדַאֲבָה, אוֹבֵד וְנִדָּח תַּשְׁבִּית נוֹגֵשׂ וּמַדְהֵבָה, אָז יַעֲלוּ וְיֵרָאוּ בְּרוּחַ נְדִיבָה. |
|
הפיוט "ומי יעמוד" נאמר במסורות האשכנזיות בחטיבת הסליחות שבחזרת שליח הציבור של תפילת הנעילה ביום הכיפורים. השורות הקצרות הללו, שנאמרות בחלק חשוב ומשמעותי של התפילה, מביעות בקשה ותחינה לסליחתו של האל. המתפללים עומדים חסרי אונים מול הדין הצפוי. הם מודעים לכך שצדקתם אינה מספיקה כדי לזכותם בדין, והם באים בשם בקשת המחילה לפנים משורת הדין. הפיוט נאמר כשהקהל כולו עומד, כבכל תפילת הנעילה, יש הנוהגים להלביש לו מנגינות ואף הולחנו לו מספר לחנים. השורות הללו לקוחות מפיוט ארוך יותר המסודר על פי סדר אלפביתי הפוך שבסופו החתימה "שלמה הקטן" בראשי השורות. לפנינו השורות הפותחות באותיות ו-א. השימוש בסדר אלפביתי הפוך הולם את תחושת הזמן האוזל בזמן תפילת הנעילה בסוף יום הכיפורים. |
| • וּמִי יַעֲמֹד חֵטְא אִם־תִּשְׁמֹר – מי יוכל להתקיים ולחיות אם האל יזכור את החטאים ולא ימחל להם? מבוסס על תהלים קל, ג: "אִם-עֲו?ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ – אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד" • וּמִי יָקוּם דִּין אִם־תִּגְמֹר – מקביל לצלע הקודמת, אף אחד לא יוכל להתקיים אם האל ימצה את הדין. • הַסְּלִיחָה עִמְּךָ – על פי תהלים קל, ד: "כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה" • לִכְמֹר – לרחם. מידתו של האל היא לעורר את רחמיו ולכבוש את כעסו. • רְאֵה וְאַל־תַּכְלִים – כלומר, התבונן בעליבות שלנו ומחל לנו, אל תוביש אותנו. • דַּֽעַת נְתִיב דְּרָכֶֽיךָ חֶפְצֵֽנוּ תַשְׁלִים – בקשה מהאל למלא את הרצון לדעת את דרכיו. אפשר להסביר שדרכים אלו הן הסליחה והמחילה, ולכן הבקשה להכיר את דרכי האל היא למעשה בקשה לסליחה. • גִּבּוֹרֵי כֹֽחַ – גיבורי הכח הם ישראל (על פי תהלים קג, כ. אם כי שם מדובר במלאכים ולא בבני אדם). • בְּצִלְּךָ שֶֽׁבֶת שָׁבִים – כינוי לישראל, על-פי הושע יד, ח. • יַפְרִֽיחוּ – יפרחו, ישגשגו , כמו בתקבולת שבתהלים צב, יג "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה". • וְלֹא־יוֹסִֽיפוּ לְדַאֲבָה – להתאבל, לכאוב. על פי ירמיהו לא, יא. • מַדְהֵבָה – מילה המקבילה ל"נוגש", כינוי לאומה הגורמת דאבון, ואולי נגזר מן המילה הארמית "דהב" – זהב, במשמעות עם הגוזל ושודד זהב. (ישעיהו יד, ד) |
| כותר |
ומי יעמוד |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
נעילה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
