ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לדוד שיר ומזמור / ר' דוד חסין לְדָוִד שִׁיר וּמִזְמוֹר בְּתֹף וּבִמְצִלְתַּיִם יְסוֹדָתוֹ עַל הַר הַמּוֹר צְבִי יְרוּשָׁלַיִם דִּירַת קֹדֶשׁ נִבְחָרָה מִמֶּנָּה תֵּצֵא אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה מְפֹאָרָה הַבַּת יְרוּשָׁלַיִם וּבָהּ יַחַד נִמְצָאוֹת כָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת נָאוֹת כִּי אֱלֹהִים צְבָאוֹת בּוֹחֵר בִּירוּשָׁלַיִם דִּרְשׁוּ לָאֵל קַוּוּ לוֹ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ הִתְפַּלְּלוּ שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם בְּחַסְדָּךְ שׁוֹכֵן סְנֶה כְּמֵאָז אוֹתִי תִקְנֶה תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם נוֹרָא תְּהִלּוֹת עוֹשֶׂה פֶּלֶא קַבֵּץ נִדְחֵי שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל סְ- בִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם חֲכָמִים מְחֻכָּמִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים רַבִּים וְכֵן שְׁלֵמִים יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלַיִם סַנְהֶדְרִין בַּהֲמֻלָּה יוֹשְׁבֵי גֹרֶן עֲגֻלָּה עִמָּם כָּל הַכָּתוּב לַ- חַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם יְשׁוּעָתְַךָ קִוִּינוּ יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ פִּצְחוּ יַחְדָּיו רַנְּנוּ חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם נִין לְיִשַּׁי הַלַּחְמִי יְבַשֵׂר לְבַת עַמִּי בָּא אוֹרֵךְ עוּרִי קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלַיִם חַזֵּק עַם מָךְ רְפָא אֵל יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל גָּאַל יְרוּשָׁלַיִם בְּגִיל וּבָעַלִּיזוּת נִזְכֶּה יַחַד לַחֲזוֹת מֵרֹב אָדָם פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם רַב טוּב שָׁמָּה אֶשְׂבְּעָה מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ בִשְׁעָ- רַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם אַל תֶּחֱרַשׁ אַל תִּדֹּם לְגּוֹיִם שָׂרְפוּ הֲדוֹם גַּם תִּזְכֹּר לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם הָהָר חָמַד לְשִׁבְתּוֹ שָׁם יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹ- כֵכִי יְרוּשָׁלַיִם רָנּוּ פִּצְחוּ זַמְּרוּ הָרִים שְׂאוּ בַּשְּׂרוּ קִרְאוּ שָׁלוֹם דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם נְקָמָה חֲגוֹר שַׁנֵּס כִּימֵי צֵאתִי מֵחָנֵס נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל כַּנֵּס בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם |
|
פיוט לשבת פרשת תולדות משירת הבקשות של יהודי מרוקו. את הפיוט כתב ר' דוד חסין, מפייטניה הגדולים של מרוקו במאה ה-18. כבר בתחילת השיר מכריז המשורר שכל עניינו של השיר הוא ירושלים, והוא הולך ופורש את שבחה של ירושלים במלים רוויות שיבוצים מהמקרא. שיר זה מצטרף לשירים נוספים אחרים של המשורר על ירושלים וישראל, ומכולם עולה אהבתו הגדולה אליה וכיסופיו לבניינה המחודש. |
|
• לְדָוִד שִׁיר וּמִזְמוֹר - כך רומז המחבר, ר' דוד חסין, על שמו. הוא משתמש בדרכי פתיחת מזמוריו של דוד המלך בתהלים (למשל סה, א; תהלים ג, א). |
| כותר |
לדוד שיר ומזמור |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום ירושלים;לכל עת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• לְדָוִד שִׁיר וּמִזְמוֹר - כך רומז המחבר, ר' דוד חסין, על שמו. הוא משתמש בדרכי פתיחת מזמוריו של דוד המלך בתהלים (למשל סה, א; תהלים ג, א).
• בְּתוֹף וּבִמְצִלְתַּיִם - גם כלי השיר אופייניים למזמורי תהלים (ראו מזמור קנ). בדברי הימים (א יג, ח) מסופר על שמחת דוד וכל ישראל לפני ה' וארון הברית וּבְשִׁירִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצֹצְרוֹת.
• יְסוֹדָתוֹ עַל הַר הַמּוֹר צְבִי יְרוּשָׁלַיִם - הנושא, העניין שבו עוסק השיר, הוא ירושלים. לפי לשון פתיחת מזמור תהלים פז, א: לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ.
• הַר הַמּוֹר - הר המוריה.
• צְבִי - תפארת. הר המוריה הוא פארה של ירושלים.
• דִּירַת קֹדֶשׁ נִבְחָרָה - המקום בו בחר ה' להשכין בתוכו את קדושתו. כפי ששר דוד בתהלים קלב, יג כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ.
• מִמֶּנָּה תֵּצֵא אוֹרָה - כפי שנאמר בישעיה ב, ג כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם.
• זוֹ תּוֹרָה מְפֹאָרָה - האורה היא התורה המפוארה.
• הַבַּת יְרוּשָׁלַיִם - פנייה לציון. לפי איכה ב, יג מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ הַבַּת יְרוּשָׁלִַם.
• וּבָהּ - בירושלים.
• כִּי אֱלֹהִים צְבָאוֹת בּוֹחֵר בִּירוּשָׁלַיִם - כדברי זכריה (א, יז): עוֹד קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עוֹד תְּפוּצֶינָה עָרַי מִטּוֹב וְנִחַם ה' עוֹד אֶת צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם.
• דִּרְשׁוּ לָאֵל - חפשו ובקשו את ה'.
• שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם - לפי הפסוק מתהלים קכב, ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.
• בְּחַסְדָּךְ... כְּמֵאָז אוֹתִי תִקְנֶה - כפי שקנית את ציון בעבר להיות עירך וארצך, כך בחסדך אני מייחל שתקנה אותי לך שנית.
• שׁוֹכֵן סְנֶה - כינוי לקב"ה ששכן בסנה במדבר, עפ"י דברים לג, טז: מִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.
• תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם - לפי הפסוק מתהלים נא, כ: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָםִ.
• נוֹרָא תְּהִלּוֹת עוֹשֶׂה פֶּלֶא - כינוי לה' שהפלאות שהוא עושה המביאים בני אדם להלל אותו מפילים עליהם גם יראה. לפי הפסוק משירת הים, שמות טו, יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
• קַבֵּץ נִדְחֵי - אסוף את הרחוקים, הגולים. לפי ישעיהו נו, ח: נְאֻם ה' אלוהים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל...
• שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל - ישראל בגולה נתפסים כעדר אובד. הדימוי לשה מופיע בירמיהו נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ...
• סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם - לפי הקינה בתהלים עט, ג שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר.
• סַנְהֶדְרִין בַּהֲמֻלָּה - המשורר מבקש שהסנהדרין, שהיתה בית הדין המרכזי בירושלים, בזמן המקדש, תשוב להיות הומה ופעילה.
• יוֹשְׁבֵי גֹרֶן עֲגֻלָה - חברי הסנהדרין ישבו בצורת חצי עיגול, כגורן עגולה, לפי המשנה במסכת סנהדרין ד, ג סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה...
• עִמָם כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם - ועם הסנהדרין כל תושבי העיר שנותרו לחיות בירושלים. לפי ישעיה ד, ג וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם.
• יְשׁוּעָתְךַ קִוִּינוּ יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ - תישמע בארץ הישועה שלה קיווינו. לפי ברכת יעקב בבראשית מט, יח: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'.
• פִּצְחוּ יַחְדָו רַנְּנוּ חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם - שירו חורבות ירושלים על הגאולה הקרבה, לפי ישעיה נב, ט: פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם.
• נִין לְיִשַׁי הַלַּחְמִי - המשיח, שהוא צאצא של דוד בן ישי מבית לחם.
• יְבַשֵׂר לְבַת עַמִּי בָּא אוֹרֵךְ עוּרִי קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלַיִם - אמירת נחמה על דרך הפסוק מישעיהו נב, ב: הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם.
• חַזֵּק עַם מָךְ - חזק עם חלש ודל.
• רְפָא אֵל יַעְקֹב וְיִשְׂרָאֵל - רפא את עם ישראל.
• וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל - ואז יבוא הגואל לציון, לפי ישעיה נט, כ: וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב.
• גָּאַל יְרוּשָׁלַיִם - לפי הפסוק שחלקו הראשון צוטט לעיל מישעיהו נב, ט: פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם.
• בְּגִיל וּבָעַלִיזוּת - בשמחה.
• לַחֲזוֹת - לראות.
• מֵרֹב אָדָם פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם - כיוון שירושלים תהיה מלאה בבני אדם לא יוכלו לסגור אותה בחומה, לפי חזונו של זכריה ב, ח ...פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ.
• רָב טוּב שָׁמָּה אֶשְׂבְּעָה - לפי תהלים סה, ה: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ.
• מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה - לפי ישעיהו יב, ג: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.
• עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ בִשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם - לפי תהלים קכב, ב-ג עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.
• אַל תֶּחֱרַשׁ אַל תִּדּוֹם - הגב למחריבי המקדש ואל תשתוק, לפי האמור בתהלים פג, ב אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ.
• הֲדוֹם - שרפרף.
• לְגּוֹיִם שָׂרְפוּ הֲדוֹם - לגויים ששרפו את מקדשו, כפי שנאמר באיכה ב, א וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ. על פסוק קינה זה אומר מדרש איכה רבה ב, ג "אין הדום זה אלא בית המקדש, הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ט) 'רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא'".
• גַּם תִּזְכּוֹר לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם - זכור את השתתפותם של בני אדום בחורבן ירושלים, לפי האמור בתהלים קלז, ז: זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
• הָהָר חָמַד לְשִׁבְתּוֹ - הר הבית שה' אהב לשבת בו, לפי הפסוק מתהלים סח, יז: ...הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח, שבהקשר בספר תהלים מדבר אודות הר סיני, אך כאן הוא מוסב להר המוריה.
• בְּתוֹכֵכִי - בתוך.
• בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלַיִם - לפי הפסוק מתהלים קטז, יח-יט: נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּ יָהּ.
• רָנּוּ פִּצְחוּ זַמְּרוּ - שירו, לפי תהלים צח, ד: הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ.
• הָרִים שְׂאוּ - הרימו (קולכם) אל ההרים. יש פה הדהוד לתהלים עב, ג יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה.
• בַּשְּׂרוּ - ספרו דברי נחמה, ויש כאן הדהוד לתהלים צו, ב שִׁירוּ לַה' בָּרְכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ.
• קִרְאוּ שָׁלוֹם דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם - הודיעו את בשורת השלום ושכנעו את ירושלים לקבל בשורה זו, כפי שאמר ישעיהו בפרק מ, ב דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ...
• שַׁנֵּס - חגור למותניך.
• נְקָמָה חֲגוֹר שַׁנֵּס - חגור את כלי המלחמה על מתניך, והתכונן למלחמת נקמה בגויים.
• כִּימֵי צֵאתִי מֵחָנֵס - כימים שבהם יצאתי ממצרים. חנס היא עיר במצרים, לפי ישעיה ל, ד כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ. ויש כאן הדהוד לפסוק ממיכה ז, טו כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.
• נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל - ישראל שגלו והתפזרו רחוק.
• כַּנֵּס - קבץ למקום אחד.
• בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם - כינוי לה', שמקורו בתהלים קמז, ב: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
