ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
ברוך שומר הבטחתו / מתוך הגדה של פסח בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַשֵּׁב אֶת-הַקֵּץ לַעֲשׂוֹת כְּמָה שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר; וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי- גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת- הַגּ?וֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבַד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ אֶלָּא שֶׁבְּכָל-דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם |
|
אחד מחלקיו העיקריים של ליל הסדר הוא מדרש סיפור יציאת מצרים. פיסקה זו היא הפתיחה למדרש זה על פי הנבואה ההיסטורית שמקבל אברהם בברית בין הבתרים בספר בראשית, לפיה בניו ירדו למצרים ולאחר שנות שעבוד רבות יגאלו. כעבור שנים, המבט לאחור מאשש את הנבואה ולפיכך נפתח בהודאה לאל ששמר וקיים את הבטחתו לאברהם. נדמה שפתיחה זו למדרש נוספה להגדה בימי הגאונים. במדרש אליהו רבה, שנערך כנראה גם הוא בתקופת הגאונים, מופיעה פתיחה דומה – "ברוך המקום ברוך הוא שהבטיח את אבותינו ונתן ביטחונן לבנים" (אליהו רבה [איש שלום] פרשה ח). בהגדות של ימינו הופרדה פיסקה זו מן המדרש של פרשת ארמי אובד אבי ומן הפתיחה "צא ולמד מה בקש...". ההפרדה נובעת ככל הנראה מדפוסי ההגדה בהם נוספו בין הפיסקאות הללו שורות בהן פורטו מנהגי האר"י ועדות המזרח להגביה את הכוס או לכסות את המצות. כתוצאה מכך נוצרו שלוש פסקאות הנפרדות זו מזו ב"הוראות הביצוע" של הטקסט. |
| • שׁומֵר הַבְטָחָתו לְיִשְׂרָאֵל – הבטחתו לעם ישראל שיגאל אותם ממצרים. ניתן לפרש שזו ההבטחה הספציפית שנאמרה ליעקב-ישראל בבראשית מו, ב-ד: "אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה [...]". • בָּרוּךְ... בָּרוּךְ הוּא – זוהי תבנית המוכרת מספרות המדרש שנערכה בימי הגאונים, ובעיקר בסדר אליהו רבה. מקור קדום לנוסח כזה ניתן לראות במסכת מידות (הנחשבת לאחת ממסכתות המשנה בעלות הנוסח המוקדם ביותר) פרק ה, משנה ד. • חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ – תכנן את כל הנעשה מראש. חישוב הקץ, בעיקר בעקבות ספר דניאל, הוא כינוי מקובל לניסיון להבין מתי יגיע קץ הגלות ותבוא הגאולה. החישוב כאן הינו חישוב היסטורי של קץ שיעבוד מצרים ולא חישוב אסכטולוגי של סוף העולם. יתכן שיש בכך רמז לבראשית מט, א: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים." והמדרשים על פסוק זה, למשל בראשית רבה (פרשת ויחי, א) "[...] מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ" ומכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דפסחא פרשה יד): "ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה מגיד שמכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין [בחמשה עשר בניסן נדבר המקום עם אברהם אבינו בין הבתרים] בחמשה עשר בניסן באו מלאכי השרת אצל אברהם אבינו לבשרו [בחמשה עשר בניסן נולד יצחק] ומנין שבחמשה עשר בניסן נגזרה גזרה בין הבתרים שנ' ויהי מקץ קץ אחד לכולן". • כְּמו שֶּׁאָמַר – בנוסחים המוקדמים "כמה שאמר" שהוא ביטוי שמופיע בעיקר בספרות הגאונים, מה שמחזק את התיארוך המאוחר של פיסקה זו. • שֶׁנֶּאֱמַר – בראשית טו, יג-יד. |
| כותר |
ברוך שומר הבטחתו |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
