ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אשרי עין ראתה ארץ צבי / ר' אברהם אבן עזרא סימן: אברהם אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל־אֵלֶּה; הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אֶרֶץ צְבִי וְגוֹי אֶחָד, וְכֹהֵן גָּדוֹל אָזוּר בְּשִׂמְלַת זָהָב אֶחָד, אֲנַחְנוּ בְגָלוּתֵנוּ אַצְנוּ יוֹם אֶחָד, לִדְרֹשׁ אֶל אֱלֹהֵינוּ וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה בַּעֲמוֹד סְגָנִים שְׁנַיִם, וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּהַשְׁלִיךְ פּוּר עַל שְׂעִירִים שְׁנַיִם, אֲנַחְנוּ בְגָלוּתֵנוּ בְּאַרְצוֹת גּוֹיִם שְׁנַיִם וּבָאנוּ לְיַחֵד שֵׁם אֵל בִּלְבָבוֹת שְׁנַיִם. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה רֹאשׁ הַקְרֵב שְׁלֹשָׁה, וְכֹהֵן גָּדוֹל רוֹחֵשׁ וִדּוּיִם שְׁלֹשָׁה, אֲנַחְנוּ בְגָלוּתֵנוּ רַצְנוּ בְּמִלִּים שְׁלֹשָׁה, רְצוֹן יוֹצְרֵנוּ לְבַקֵּשׁ וּשְׁמוֹ לְקַדֵּשׁ שְׁלֹשָׁה. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה הַדְרַת עֲבוֹדוֹת אַרְבַּע וְכֹהֵן גָּדוֹל הָדוּר בִּשְׂמָלוֹת זָהָב אַרְבַּע אֲנַחְנוּ בְגָלוּתֵנוּ הַנְּפוּצִים בְּכָל־אַרְבַּע הַשֵּׁם לֹא חִלַּלְנוּ בְּסִבְלֵנוּ עֹל אַרְבַּע. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה מְכוֹנוֹת טְבִילוֹת חָמֵשׁ וְכֹהֵן גָּדוֹל מְשָׁרֵת בְּכֵלִים נָאִים חָמֵשׁ, אֲנַחְנוּ בְגָלוּתֵנוּ מִתְעַנִּים בְּחָמֵשׁ, וּמִתְפַּלְלִים הַיּוֹם לָאֵל תְּפִלּוֹת חָמֵשׁ. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: |
|
פיוט לתום סדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים. כמו פיוטים דומים שנכתבו בסוגה זוֹ, הוא נאמר בנקודת השיא החגיגית של היום הקדוש: השלמת סדר עבודתו של הכהן הגדול במקדש במחילת עוונות העם, ובצאתו בשלום מתוך קודש הקודשים. לאחר התיאור המפורט של סדר העבודה מלא ההוד הפיוט מחזיר את המתפללים לקרקע המציאות המרה, שבה בית המקדש חרב, ואיתו הטכסים מלאי ההוד שבישרו על הסליחה. השניוּת בין העבר והווה מאפיינת מצבים של פוסט-טראומה, ובפיוטים אלה מתבטאת מעין פוסט-טראומה קיבוצית (קוֹלֶקְטִיבית), לאומית, בעקבות חורבן הבית. מעניין לציין שהזמן מיוצג כאן על ידי שני חושים שונים: הראייה מייצגת את העבר "אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל־אֵלֶּה", והשמיעה – את ההווה "הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ": אם בעבר ראו את המקדש עצמו, בעין, בימינו אנו רק שומעים אודותיו. שמו הפרטי של מחבר הפיוט, ר' אברהם אבן עזרא, חתום באותיות ראשי הבתים (אחרי ביטוי הקבע 'אשרי עין'). אבן עזרא עושה שימוש נוסף בשניוּת בין עבר והווה, ומבטא אותה במבנה הקבוע של השיר: כל בית בפיוט מחולק למעשה לשניים – חלקו הראשון עוסק בבית המקדש בבניינו, וחלקו השני פונה להתמקד בקהל המתפללים ובמצבם כיהודים בגלות ("אֲנַחְנוּ בְגָלוּתֵנוּ"; ביטוי קבע נוסף בשיר). התמקדות זאת נותנת ייצוג וביטוי לרגשות המתפללים ומצבם ההיסטורי , היא משמיעה את קולם ומעוררת את ההזדהות שלהם. מוטיב מרכזי ומעניין נוסף בפיוט שלפנינו הוא המוטיב המספרי, העובר כמעין עמוד שדרה בכל הבתים: כל בית מתמקד במספר, על פי הסדר, מאחד עד חמש. כך לדוגמא בבית הראשון, שהמוטיב המספרי שלו הוא אחד, מודגש מימד החד פעמיות והייחודיות: עם ישראל נבחר יחידי מכל העמים; הכהן הגדול הוא האיש הבודד, הנבחר, "איש השעה" של יום הכיפורים; וכמובן, יום הכיפורים עצמו, שהוא יום אדיר, יחיד ומיוחד בימי השנה. הבית נחתם אחד לביטוי אחדות עם ישראל ביום זה: "וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד". הבתים העוקבים מעמידים את המספרים שתיים, שלוש וארבע כמוטיבים מרכזיים בעבודת יום הכיפורים. הבית האחרון של הפיוט, החמישי, מזמין באופן מיוחד פרשנות שרואה במעשי המתפללים חלופה לסדר העבודה בבית המקדש שחרב: אמנם אין לנו כהן גדול הלבוש בחמשת בגדיו הטיכסיים, אולם אנו מתענים בחמישה סוגי עינויים ומתפללים חמש תפילות, כנגד אותם חמישה בגדים. הפייטן כמו מביע תקווה שמעשינו ביום הכיפורים יחליפו את סדר העבודה שבלית ברירה אין בידינו להשתתף בו; יבואו אלה ויכפרו על אלה. |
| • אַשְׁרֵי עַיִן – מאושרת העין, כלומר: מאושר האדם שזכה וראה בעבודת בית המקדש בתפארתו. העין היא מטונימיה לאדם בכללותו. • רָאֲתָה כָל־אֵלֶּה – כל סדר עבודת יום הכיפורים שפורט קודם לכן, ושיאו – מחילת עוונותיהם של עם ישראל. • הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ – בשומענו על עבודה זאת אנו נעצבים ונפשנו כואבת, שהרי בית המקדש חרב וסדר העבודה אינו מתקיים בו. • אֶרֶץ צְבִי – מילולית: הארץ היפה. כינוי לארץ ישראל ע"פ ספר דניאל (יא, טז). • גוֹי אֶחָד – עם יחיד ומיוחד; כינוי לעם ישראל, על פי"ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ" (שמואל ב' ז, כג, ובניסוח דומה: דברי הימים א' יז, כא). • אָזוּר בְּשִׂמְלַת זָהָב אֶחָד – לבוש באפוד, הטווי מחוטי זהב. • אֲנַחְנוּ בְגָלוּתֵנוּ – אנחנו, היהודים בזמן הגלות. ביטוי קבע בפיוט זה. חוצה כל סטרופה לשתיים, ומסמן בה את תחילת החלק הדן במציאות של המתפללים בגלות בהשוואה למציאות בזמן המקדש שתוארה קודם לכן. • אַצְנוּ יוֹם אֶחָד – רצנו, מיהרנו להגיע לבית הכנסת להתפלל לפני הקב"ה ביום הכיפורים. • לִדְרֹשׁ אֶל אֱלֹהֵינוּ – להתפלל לקדוש ברוך הוא. דומה ללשון הפסוק: "עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש לה' אלוהיכם" (דברי הימים א' כב, יט). • וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד – ביחד. על פי צפניה (ג, ט): "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעובדו שכם אחד". • בַּעֲמוֹד סְגָנִים שְׁנַיִם – סגני הכהן הגדול העומדים לצידו. • פּוּר – גורל, הגרלה. • וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּהַשְׁלִיךְ פּוּר עַל שְׂעִירִים שְׁנַיִם – חלק חשוב מעבודת יום הכיפורים היתה הטלת הגורלות: לפני הכהן הגדול עמדו שני שעירי עיזים (=תיישים), ובהגרלה נקבע איזה מהם יוקרב בבית המקדש ואיזה ישולח למדבר ("שעיר לעזאזל"). • בְּאַרְצוֹת גּוֹיִם שְׁנַיִם – העם היהודי מפוזר בגלות בארצותיהם של עשו ושל ישמעאל: הנצרות והאסלאם. ייתכן שהניסוח "בארצות גויים שניים" נכתב בהשראת יחזקאל (לה, י): "את שני הגויים ואת שתי הארצות". • בִּלְבָבוֹת שְׁנַיִם – בלב שלם, ביצר הטוב וביצר הרע כאחד. על פי מדרש חז"ל במשנה (ברכות, ט, ה): "בכל לבבך – בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע". • הַקְרֵב שְׁלֹשָׁה – הקרבת שלושה שעירי עיזים ביום הכיפורים. • רוֹחֵשׁ וִדּוּיִם שְׁלֹשָׁה – אומר שלושה וידויים במהלך היום: על כלל עם ישראל, על אחיו הכהנים ועל עצמו וביתו. • בְּמִלִּים שְׁלֹשָׁה – בוידוי שאנו אומרים, "חטאנו, עווינו, פשענו". אפשרות אחרת לפירוש: בשלוש המלים "קדוש, קדוש, קדוש" שנאמרים בקדושה. • וּשְׁמוֹ לְקַדֵּשׁ שְׁלֹשָׁה – לקדש את שמו באמירת הקדושה: "קדוש, קדוש, קדוש". אפשרות אחרת לפירוש: באמירת הקדושה ("מילים שלושה") משתתפות שלוש שדרות העם: כהנים, לויים וישראלים. • רַצְנוּ, רְצוֹן – צימוד. • הַדְרַת עֲבוֹדוֹת אַרְבַּע – את ההדר שבארבעת העבודות שבזבח: שחיטה קבלה הולכה וזריקה. • וְכֹהֵן גָּדוֹל הָדוּר בִּשְׂמָלוֹת זָהָב אַרְבַּע – ארבעת החלקים של בגדי הזהב ("זהובים") של הכהן הגדול: ציץ חושן אפוד מעיל. • הַנְּפוּצִים בְּכָל־אַרְבַּע – היהודים בגלותם מפוזרים לארבעת רוחות העולם. • הַשֵּׁם לֹא חִלַּלְנוּ בְּסִבְלֵנוּ עֹל אַרְבַּע – נשארנו נאמנים לקדוש ברוך הוא והשתעבדנו בארבעה שעבודים; אלו הן ארבע המלכויות שלפי נבואת דניאל (פרקים: ב, ח) ישעבדו את עם ישראל בגלותו עד ביאת המשיח: בבל, פרס, יוון, אדום/ישמעאל. • טְבִילוֹת חָמֵשׁ – הכהן הגדול היה טובל את גופו חמש פעמים במהלך יום הכיפורים. • וְכֹהֵן גָּדוֹל מְשָׁרֵת בְּכֵלִים נָאִים חָמֵשׁ – ארבעת בגדי הכהונה, ובגד לבן נוסף משל עצמו, שהיה קורא בו בתורה את פרשת היום. פירוש אחר: מחליף את בגדיו מבגדי זהב לבגדי לבן וההיפך חמש פעמים במהלך היום. • מִתְעַנִּים בְּחָמֵשׁ – ביום הכיפורים מתענים היהודים בחמישה עינויים, כלומר: נמנעים מחמישה דברים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. • וּמִתְפַּלְלִים הַיּוֹם לָאֵל תְּפִלּוֹת חָמֵשׁ – יום הכיפורים הוא היום היחידי בשנה שבו מתפלל היהודי חמש תפילות: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. |
| כותר |
אשרי עין ראתה ארץ צבי |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
מוסף |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
