audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

דודי ירד לגנו

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ביטון, חיים לוק
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו דוד בוזגלו
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים זעפרני
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו טל תוחמה, מרדכי עזרן
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו טל תוחמה, מרדכי עזרן
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ליאור אלמליח
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו משה לוי
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מתוך מופע שירת הבקשות, ירושלים התשס"ו
  • 10.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ניסים שושן
  • 11.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 12.
    תימן - מערב תימן (שג'דרה) בנימין נחום
  • 13.
    תימן - מערב תימן (שג'דרה) ויקטוריה חנה, יאיר הראל
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר דודי ירד לגנו
מעגל השנה לכל עת;שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • דודי - הקב"ה
    • דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ... - הרעיה, כנסת ישראל, מספרת על דודה שירד לגנו, ע"פ הנאמר בשיר השירים ו, ב: דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקט שׁוֹשַׁנִּים. בהשאלה מדובר פה על הדוד שרחוק מהרעיה.
    • קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי תַמָּתִי - הדוד כמו דופק על פתח בית רעיתו ומבקש ממנה לפתוח את לבה אליו. כך מתארת זאת הרעיה בשיר השירים (ה, ב): אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי.
    • שַׁעֲרֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהַבְתִּי - השערים עליהם דופק הדוד ומבקש שייפתחו הם שעריה של ציון, כנסת ישראל. ע"פ תהלים פז, ב: אֹהֵב ד' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב.
    • נַפְשִׁי אֶשָּׂא - נפשי מצפה ונכספת, משתוקקת, ע"פ תהלים כה,א; פו, ד: אֵלֶיךָ ד' נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
    • אֵשֶׁת נְעוּרִים - כנסת ישראל, הרעיה.
    • גְרוּשָׁה - כנסת ישראל המצויה בגלות, כמו מגורשת מעל פני ד'.
    • חֲרוּשָׁה - חקוקה, הרעיה היתה כמו חקוקה על לב דודה.
    • אֵשֶׁת זְנוּנִים - אומות העולם, ע"פ הושע א, ב.
    • עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית - הקב"ה מבטיח לכנסת ישראל כי יגאל אותה וישיב ימיה כבראשונה. השיבוץ מירמיהו לא, ג: עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל
    • וְגַם אָמְנָה - אמנם.
    • וְגַם אָמְנָה אַתְּ אֲחוֹתִי - ע"פ בראשית כ, יב: וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא.
    • אֵיכָה שִׁפְחָה תִירַשׁ גְּבִירָה - השפחה היא הגר, המסמלת את אומות העולם; הגבירה היא שרה אמנו, עם ישראל. אומות העולם שולטות בעם ישראל, ע"פ משלי כ, כא-כג: תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ... תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ... וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּה.ּ
    • נִטְעֵי נַעֲמָנִים - נטעים נעימים, משל לחיי עונג ותפנוקים; הביטוי לקוח מישעיהו יז, י.
    • דְּעִי כִּי אֲחִישֶׁנָּה - ע"פ הבטחת הגאולה המפורסמת של ישעיהו (ס, כב): הַקָּטן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ד' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה.
    • עֵת רָצוֹן - עת הגאולה היא עת חסד ורחמים, שאז יהיו עם ישראל אהובים ורצויים לפני הקב"ה. הביטוי לקוח מתהלים סט, יד: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ד' עֵת רָצוֹן.
    • וְתִשְׁאֲבִי מַיִם חַיִּים בְּשָׂשׂוֹן - מים חיים הם משל לשפע רוחני וחמרי. התורה נמשלה למים. ע"פ ישעיהו יב, ג: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.
    • אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן - כמו השעיר לעזאזל המכפר על עם ישראל. השיבוץ לקוח מדברי יהודה לתמר, בראשית לח, יז: אָנכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן.
    • אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה בְּיַד אִישׁ עִתִּי - ע"פ הפסוקים המתארים את שילוח השעיר לעזאזל המדברה ביום הכיפורים, ויקרא טז, כא-כב: וְנָתַן אתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה: וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה;
    • אִישׁ עִתִּי - איש המזומן לכך מראש.
    • בְזִיתָנִי - ביזית, השפלת אותי.
    • וּמִשָּׁמַיִם אֶרֶץ הִשְׁלַכְתָּנִי - תיאור המעבר החד במעמדה של כנסת ישראל, ממלכות ישראל אל גלות וחורבן, ע"פ תיאור החורבן המופיע במגילת איכה (ב,א): אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ ד' אֶת בַּת צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל.
    • בְּיוֹם קָרָה מַעֲדֶה בֶּגֶד יְעָטָנִי - הרעיה נזכרת בימים בהם היה הדוד מלביש אותה בבגד נאה ומקושט (מלשון עדי, עדיים), ע"פ משלי כה, כ: מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה.
    • וַאֲשֶׁר בֵּיתִי הָיָה לָבוּשׁ שָׁנִים - בבגדי יקרות; שני הוא צבע אדום המופק מתולעת השני והוא יקר מאד. ע"פ הפסוקים מ"אשת חיל" (משלי לא, כא): לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים.
    • וְאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה - כאן מבטיח הדוד לרעיה שישוב להלביש אותה בבגדים מפוארים ויקרים. שמלות רקמה נחשבו לבגדי מלכים.
    • וְשֵׁשׁ אֶחְבְּשֵׁךְ - אקשור לראשך פאר (=כיסוי ראש) העשוי אריג שש, פשתים, שממנו היו עשויים גם בגדי הכהנים ויריעות המשכן; התיאור ע"פ יחזקאל טז, י: וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.
    • וּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב עַל לְבוּשֵׁךְ - בגד השזור בחוטי זהב, ע"פ תהלים מה, יד: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.
    • וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תִּהְיֶה בְרֹאשֵׁךְ - ע"פ יחזקאל טז, יב: ...וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ.
    • וְעַל כָּל כָּבוֹד יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי - בכל מקום יופיע כבוד ד' ועם ישראל; צירופם של שני פסוקים - ישעיהו ד, ה: כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה; שיר השירים ו, ד: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי
    • זָר טִמֵּא הֵיכַל קָדְשִׁי - הגויים טימאו את בית המקדש והחריבוהו, ע"פ תהלים עט, א: בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁך.ָ
    • בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים לְנִבְלֵי חַרְשִׂי - בני ציון היקרים הפכו לבזויים, כמו כלי חרס זולים, ע"פ איכה ד, ב: בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר.
    • עָרוּ עָרוּ יְסוֹד מִקְדָּשִׁי - החריבו עד היסוד, ע"פ המתואר בתהלים קלז, ז: עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּה.
    • עָבְרוּ עַל נַפְשִׁי מַיִם הַזֵּדוֹנִים - מים גועשים הסוחפים והורסים, ע" תהלים קכד, ד: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים.
    • חֵץ יְפַלַּח סְגוֹר לְבָבָם - חץ יבקע את הבשר והקרום המכסה את לבם; צירוף של שני פסוקים: משלי ז, כג: עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ; הושע יג, ח: וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם.
    • תַּחַת הַנְּחֹשֶת אָבִיא זְהָבָם - ע"פ ישעיהו ס, יז: תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב.
    • בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבִיאוּ עַל גַּבָּם - אומות העולם ישאו את עם ישראל על גבם - ע"פ ישעיהו ס, ד: כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ.
    • עֲתָרַי בַּת פּוּצַי יוֹבִילוּן מִנְחָתִי - כנראה שמות של שבטים שישבו מעבר להרי כוש, מדרום למצרים; הכוונה שאפילו עמים רחוקים יבואו לירושלים כדי להעלות מנחה ולהקריב קרבנות. השיבוץ מצפניה ג, י: מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ עֲתָרַי בַּת פּוּצַי יוֹבִלוּן מִנְחָתִי.
    • טָהוֹר אַתָּה, לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע - הקב"ה חפץ בטוב, ע"פ תהלים ה, ה: כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה.
    • עַד אָן לֹא תָבִיא צַדִּיק וְנוֹשָׁע - עד מתי יתמהמה המשיח להושיע את עם ישראל, ע"פ תיאור המלך המשיח בזכריה ט, ט: גִּילִי מְאד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת.
    • תָּשׁוּב וְתַלְבִּישֵׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה וְרֹב פְּנִינִים - עם ישראל מצפה לגאולה, שאז יהיה כביכול עטוף ומלובש בבגדי ישועה וצדקה; זהו צירוף של שני פסוקים: ישעיהו סא, י: שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּד' כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי; משלי כ, טו: יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים.
    • יְדִידוּת נַפְשִׁי - כנסת ישראל, עם ישראל הוא כביכול אהוב נפשו של הקב"ה. הביטוי לקוח מירמיהו יב, ז: עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי... נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ.
    • לא נִפְלֵאת מֶנִּי - ידועה לי, לא נעלמה ממני.
    • מִיּוֹם גְּלוֹתֵךְ נָדַדְתִּי אָנִי - השכינה אף היא גלתה עִם עַם ישראל.
    • כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי - הציפור הנודדת היא השכינה, שגלתה יחד עם עַם ישראל; צירוף של שני פסוקים: ירמיהו יב, ז: עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי; משלי כז, ח: כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ.
    • מִבְּשַׂר חֲמוֹרִים - כינוי לאומות העולם, הביטוי לקוח מיחזקאל כג, כ: בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם.
    • אֵשֶׁת נְעוּרִים - כנסת ישראל, הרעיה.
    • לַחֲצוֹב לְךָ בּוֹרוֹת כֻּלָּם נִשְׁבָּרִים - אומות העולם המדומות לבורות סדוקים שאינם מסוגלים להכיל את המים, ע"פ ירמיהו ב, יג: כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם.
    • אַךְ רֹאשׁ פְּתָנִים - בבורות אין מים אלא נחשים, כמו הבור שאליו הושלך יוסף. לפי המדרש הבור היה ריק ממים אך היו בו נחשים ועקרבים. הביטוי מדברים לב, לג: וְראשׁ פְּתָנִים אַכְזָר.
    • לָכֵן הַצַּדִּיק אָבַד עֵקֶב נְפִילָתֵךְ - חז"ל דרשו כי הקב"ה "אוסף" אליו את הצדיקים טרם בוא הרעה, על מנת שלא יראו בצרות ובפורענויות, ע"פ ישעיהו נז, א: הַצַּדִיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק.
    • וִימִינִי הוּשַׁב אָחוֹר מֵרֹב אַהֲבָתֵךְ - חז"ל דרשו (איכה רבה ד, טו) על הפסוק באיכה (ב, ג): גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב - כי הקב"ה, מאהבתו את עם ישראל, השיב את יד ימינו (כחו) אחור - שפך כביכול את חמתו על בית המקדש, העצים ועל האבנים, ולא על עם ישראל.
    • לְבַל אֶרְאֶה בְרָעָתִי - ע"פ מלותיו של משה רבנו (במדבר יא, טו): וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי.
    • בְּעָלוּנוּ אֲדוֹנִים זָרִים זוּלָתָךְ - במקום הקב"ה שלטו בנו ושעבדו אותנו אדונים זרים (אומות העולם); השיבוץ מישעיהו כו, יג: בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶך.ָ
    • הָאֲשֵׁרִים וְהַחַמָּנִים - אשרים הם האילנות הנטועים לעבודה זרה או פסילים לאלה הנקראת אשרה; חמנים - כנראה מאביזרי עבודה זרה או מזבחות לעבודת החמה. שניהם מוזכרים בישעיהו יז, ח: וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו... וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים.
    • נָקָם אֶלְבַּש - הקב"ה לובש כביכול בגדי נקם בצאתו להושיע את עמו ולנקום את נקמתו; ע"פ ישעיהו נט, יז: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה.
    • וְשַׁלְהֶבֶתְיָה - הנקמה תהיה עזה כלהבת אש חזקה; מלה יחידאית במקרא, המופיעה בשיר השירים (ח, ו), ומתארת שם את האהבה העזה בין הדוד והרעיה: כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָהּ.
    • עַכּוּ"ם - אומות העולם, עובדי אלילים, ראשי תיבות של: עובדי כוכבים ומזלות.
    • אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה - החצים יהיו אדומים, כמו צבע השיכר האדום, בגלל עוונם של אומות העולם שהפילו חללים בעם ישראל ושבו ממנו שבי. הפסוק לקוח משירת האזינו (דברים לב, מב): אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵראשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב.
    • וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתִי - כך יתנחם עם ישראל והקב"ה על כל הצרות שהמיטו האויבים, ע"פ תהלים קיט, נ: זאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי.
    • סִפַּיִךְ - מלשון סף, מפתן.
    • וִיסַדְתִּיךְ סָבִיב סָבִיב בַּסַּפִּירִים - יסודות הבתים יהיו בנויים מאבני ספיר - אבן טובה ויקרה מאבני החושן. דימוי המתאר בצורה ציורית את זמן הגאולה שאז אפילו יסודות הבתים יהיו עשויים מאבנים טובות.
    • וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשׁוֹתַיִךְ - השמשות יהיו עשויות כדכוד - אבן טובה, כנראה מזהירה ונוצצת באור השמש - כך שהשמשות, החלונות יאירו ויזרחו כשמש; כל הטור הזה מיוסד על הפסוקים בישעיהו (נד, יא-יב) המתארים כיצד יבנה הקב"ה את ציון מאבנים טובות ויקרות: הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים: וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשׁתַיִךְ.
    • וּבְנֵי הַיִּצְהָר - בני השֶמֶן, המשוחים בשֶמֶן המשחה, וחז"ל פירשו שהכוונה לזרע אהרן ודוד - הכהן הגדול והמלך; לקוח מנבואת זכריה (ד, יד): וַיּאמֶר אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ.
    • גֵּיא שְׁמָנִים - בקעה מלאה שמנים, תיאור של שפע. הביטוי לקוח מישעיהו כח, ד: וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים.
    • עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי בִגְדֵּךְ צִיּוֹן - הדוד מעורר את כנסת ישראל להכין עצמה לגאולה, ע"פ ישעיהו נב, א: עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַם עִיר הַקֹּדֶשׁ.
    • עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר - הדוד מעורר את רעיתו לפצוח בשירה, שירת הגאולה והישועה. המלים לקוחות משירת דבורה (שופטים ה, יב) אותה שוררה אחרי הנצחון על כנען: עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר.
    • בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן - בית המקדש שייבנה, אפריון היא מלה יחידאית במקרא (שיר השירים ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
    • הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ - הדוד מבקש לשמוע את קול רעיתו האהובה, כאמור בשיר השירים (ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵך.ְ
    • תַּחַת אַהֲבָתִי - מרוב אהבתי. הביטוי לקחו מתהלים קט, ד-ה: תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה... וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי.
    • תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה - תסתכלי, תתבונני, מראש הר אמנה, שהוא הר גבוה מהרי החרמון; השיבוץ לקוח משיר השירים (ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה.
    • וְעַיִן תְּשׁוּרֵךְ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה - לשון ברכה, עינו של הקב"ה תהיה פקוחה עלייך לטובה; ע"פ דברים יא, יב: אֶרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְיָ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה.
    • וְחָמֵשׁ הַיָּדוֹת - חמשה חלקים, מספר המסמן ריבוי ושפע - יהיה לך פי חמשה חלקים על כל חלק שאבד לך, מבוסס על יוסף שנתן לבנימין פי 5 מתנות על שאר אחיו, כמסופר בבראשית מג, לד: וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת.
    • כֵּן דּוֹדִי בָרוּךְ בֵּין הַבָּנִים - הקב"ה, ע"פ שיר השירים ב, ג: כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים .
    • צוּף דְּבַשׁ - אמריה של הרעיה הם כדבש, ע"פ משלי טז, כד: צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם.
    • יָזוּב - ינטוף.
    • אִמְרָתֵךְ וְשִׂיחֵךְ - תורה ותפילה.
    • תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ - הדוד מבטיח שלא ישכח את רעיתו, כשם שאדם אינו יכול לשכוח אבר מגופו. ע"פ תהלים קלז, ה: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
    • וּלְהַעֲלוֹת תָּמִיד עַל רָצוֹן מִזְבְּחֵךְ - הקרבנות והתפילות יהיו לרצון לפני ד' ויתקבלו, ע"פ ישעיה ס, ז: יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר.
    • עַל מִשְׁכָּבִי בַלֵּילוֹת בִּקַשְׁתִּי - געגועי הדוד, הקב"ה, לרעיה - כנסת ישראל; השיבוץ משיר השירים ג, א: עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי.
    • מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ יִשָּׁקֵנִי - ע"פ שיר השירים א, ב: יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.
    • וִימִין חֶשְׁקוֹ תְּחַבְּקֵנִי - שיר השירים ב, ו; ח, ג: שְׂמאלוֹ תַּחַת לְראשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
    • נָגִילָה בִנְאוֹת דֶּשֶׁא - נשמח יחד במקום נאה ופורח, ע"פ תהלים כג, ב: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי.
    • וּמַעְיַן גַּנִּים - נשמח יחד במקום בו מעינות וגנים, תיאור המשרה אווירה של שלוה, ע"פ שיר השירים ד, טו: מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים.
    • רֵעִי לְכָה נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ - קריאת הרעיה לדוד לשוב אליה, ע"פ שיר השירים ז, יג: נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן... שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ .
    • אַהֲבַת עוֹלָמִים - הרעיה מבטיחה לדוד אהבת עולמים, ע"פ ירמיהו לא, ב, שם אלו מלותיו של הדוד לרעיתו: וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ.
    • כְּאָח לִי אֶשָּׁקְךָ - ע"פ שיר השירים ח, א: מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי... אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ.
    • נֶגֶד כָּל הָעַמִּים - כל עמים יחזו בשיבת הרעיה אל דודה, ע"פ ישעיה סא, יא: יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִם.
    • אֶנְהָגְךָ אֶל בֵּית אִמִּי - ע"פ שיר השירים ח, ב: אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי.
    • וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי - שיר השירים ג, ד: עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי.
    • שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה צוּף יְזוּבוּן - ע"פ שיר השירים ד, יא: נפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ.
    • וְעֵינַיִךְ יוֹנִים לֵב יֵיטִיבוּן - עיני הרעיה מדומות ליונים,ע"פ שיר השירים א, טו; ד,א: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים:
    • שְׁנֵי שָׁדַיִךְ - ע"פ שיר השירים, ועל כך דרשות רבות: שני הלוחות, מלך וכהן גדול, משה ואהרן, תורה שבכתב ותורה שבע"פ.
    • חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים - החסדים והשבועות שהבטיח הקב"ה לדוד, הנאמנים ועומדים לעולם; השיבוץ מישעיהו נה, ג: הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי... וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים.
    • תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָךְ - צירוף של שני פסוקים בתהלים: תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ (קיט, קעא); תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ (עא, כג).
    • יְדִידוּת נַפְשִׁי - כנסת ישראל, עם ישראל הוא כביכול אהוב נפשו של הקב"ה; ירמיהו יב, ז: עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי... נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ.
    • וְלִבִּי אַחֲרַיִךְ הָלַךְ - תיאור אהבתו של הדוד לרעיה, ע"פ תהלים סג, ט, שם מתאר דוד המלך את דבקותו בקב"ה: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ.
    • אַהֲבַת נְעוּרִים זָכַרְתִּי לָךְ - ע"פ דברי הקב"ה לכנסת ישראל בירמיהו ב, ב: זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ.
    • בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי - דברי אמנון לתמר, שמואל ב יג, יא: וַיּאמֶר לָהּ בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי.
    • מֹר וַאֲהָלוֹת בְּגָדַיִךְ - מור ואהלות הם שני סוגי בשמים הנותנים ריח טוב - מבגדיך נודף ריח בשמים טובים, ע"פ תהלים מה, ט: מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ.
    • נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם שְׁמָנַיִךְ - בשמים טובים; שיר השירים ד, יד: נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.
    • צְרוֹר הַמֹּר בֵּין שָׁדַיִךְ - השכינה המצויה בין בדי הארון; שיר השירים א, יג: צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין.
    • תַּעַן לְשׁוֹנִי שִׁיר - לשוני תענה ותשורר שירה; ע"פ תהלים קיט, קעב: תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ.
    • בְּסוֹד יְשָׁרִים - בקהל אנשים ישרים, סוד פירושו קהל; תהלים קיא, א: בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.
    • וְהֵיכָל תִּוָּסֵד בְּרֹאשׁ הֶהָרִים - בית המקדש ייבנה בראש ההרים, הר שיהיה גבוה מכל ההרים בעולם; צירוף של שני פסוקים בישעיהו: וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד (מד, כח); וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ בְּראשׁ הֶהָרִים (ב, ב).
    • בְּשַׁעֲרֵי צִיּוֹן נָעוּף כַּיּוֹנִים - הגולים השבים לציון מדומים בנבואת ישעיהו ליונים השבות אל מקומן אף ממרחקים; צירוף של שני פסוקים: אֹהֵב ד' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן (תהלים פז, ב); מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבּתֵיהֶם (ישעיהו ס, ח).
    • חַלּוּ - התחננו, בקשו, מלשון תחינה ובקשה - לחלות פני אל.
    • גִבּוֹרֵי כֹחַ - עם ישראל, ע"פ תהלים קג, כ: גִּבֹּרֵי כֹחַ עשֵׂי דְבָרוֹ.
    • וּלְאֻמִּי - בני עמי.
    • אַל תִּתְּנוּ דֹמִי - אל תניחו לקב"ה בתפילותיכם, אל תשתקו ואל תרפו; ישעיהו סב, ז: וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ.
    • יִבְנֶה צִיּוֹן וִיכַנֵּס נִדְחֵי עַמִּי - ע"פ תהלים קמז, ב: בֹּנֵה יְרוּשָׁלַם ד' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס; ישעיהו יא, יב: וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל.
    • בֵּית חֶמְדָּתִי - ציון, בית המקדש.
    • כְּבוֹד יְיָ בְּתוֹכָהּ לְמוֹפֵת וּלְאוֹת - בית המקדש יהיה בנוי והשכינה תשוב למקומה, וזהו אות ומופת, דבר פלא ונס, המסמל את הקשר בין הקב"ה לעם ישראל; צירוף של שני פסוקים: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ... חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ (זכריה ב, ט); וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם (דברים כח, מו).
    • אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת - הקב"ה הוא עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת (ע"פ תהלים פו, י; עב, יח). הביטוי אדון הנפלאות מופיע במקומות שונים בתפלה: אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת; אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
    • הוֹשִיעָה יְמִינְךָ - קריאה לקב"ה להושיע בימינו, בחסדו, את עמו.וחז"ל דרשו על כך הושיעה את ימינך אשר השיבות אחרו מפני אויב, כמתואר בשיר זה בטור המתחיל באות למ"ד. הביטוי לקוח מתהלים (ס, ז; קח, ז): לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.
    • בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים - חדש תשרי, וחז"ל דרשו שמקור הכינוי הוא שאבות האומה, איתני עולם, נולדו בחודש זה. ע"פ מלכים א פרק ח, ב: וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.
     



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?