audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

ברכות השחר

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אביגדור אונא
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 4.
    עכשווי - ישראל רוני איש-רן
  • 5.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ברכות השחר
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי – זוהי הברכה הראשונה מתוך סדר 'ברכות השחר'. היא נזכרת כבר בתלמוד הבבלי (ברכות ס, ע"ב), כברכה שהאדם מברך מיד כאשר הוא ניעור משנתו בבוקר. עיקרה של הברכה הוא הודאה לה' על החזרת הנפש לגוף לאחר השינה, הנחשבת כמיתה בזעיר אנפין.
    • אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי – ה' הפיח רוח חיים באדם באמצעות הכנסת הנשמה אל גופו, כמתואר בבראשית (ב, ז): "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים".
    • וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי – כל זמן שה' משאיר את נשמת האדם בקרבו, האדם חי.
    • וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא – ה' עתיד לקחת את נשמת האדם בשעת מיתתו, ולהחזיר אותה לגוף האדם בתחיית המתים.
    • רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל־הַנְּשָׁמוֹת – ריבון מקביל כאן לאדון, מעשים הם הברואים, העשויים בכוחו של האל.
    • הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים – בכל יום ויום, ולעתיד לבוא בתחיית המתים. האדם הישן משול למת.
    • הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה – משמעות המילה 'שכוי' הייתה נתונה במחלוקת, לב או תרנגול (על פי איוב לח, לו). כיום מקובל לפרש שהכוונה לתרנגול, וכך גם בגמרא (ברכות ס, ע"ב שהוזכרה לעיל), שם מתוארת ברכה זו כנאמרת לאחר שמיעת קול התרנגול בבוקר.
    • פּוֹקֵחַ עִוְרִים, זוֹקֵף כְּפוּפִים – לפי תהלים קמו, ח. ברכות אלו נועדו להיאמר בעת שהאדם פוקח את עיניו ונעמד על רגליו.
    • מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים – ברכה זו נועדה להיאמר בעת שהאדם לובש את בגדיו. הלבשת ערומים היא מעשה צדקה וחסד, ראו ישעיה נח, ז.
    • הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ – יעף הוא עיף בסיכול אותיות, זוהי הודאה על התחדשות הכח לאחר השינה.
    • רוֹקַע הָאָרֶץ עַל־הַמָּיִם – פורש, מותח. על פי ישעיה (מד, כד) כֹּה-אָמַר ה' גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי. ברכה זו נועדה להיאמר בעת שהאדם מניח את רגליו על הקרקע.
    • הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי־גָבֶר – ברכה על היכולת להלך, ללכת. מכין במשמעות של מכוון, וניתן לפרש מייצב. לפי תהלים (לז, כג): "מֵה' מִצְעֲדֵי־גֶבֶר כּוֹנָנוּ" (וכן בעוד מקומות).
    • שֶׁעָשָׂה לִי כָּל־צָרְכִּי – הגמרא במסכת ברכות מתארת שזו ברכה הנאמרת כשמסיימים לנעול את הנעליים, לפיכך הכוונה ב"כל-צרכי" לכל הדברים להם אנו זקוקים, גדולים כקטנים.
    • אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה – אוזר במשמעות של עוטה, לובש, מצויד. לפי תהלים (סה, ז): מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, אם כי שם מדובר על האל ואילו כאן – על ישראל. ברכה זו נועדה להיאמר בעת שהאדם חוגר את חגורתו.
    • עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה – מקשט את ישראל בתפארת. כך בישעיה סב, ג ובעוד מקומות. אולי כאן אפשר לפרש, על פי הפסוק בישעיה, שהאל מתעטר בישראל.
    • שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי / עָבֶד / אִשָּׁה / כִּרְצוֹנוֹ – על פי הנוסחים בתוספתא ברכות (ו, כג) ירושלמי ברכות (ט, ב יג, ב) ובבלי מנחות (מג, ע"ב).
    • וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ... – תפילת "יהי רצון" שנוספה לברכות אלו נזכרת במסכת ברכות (טז, ע"ב) והיא נוספה ככל הנראה בשל הדמיון בינה לבין ברכת "גומל חסדים".
    • שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ – שאהיה רגיל בה, שלא אסור מן הדרך.
    • בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל־רוֹאַי – על-פי משלי (ג, ד): "וּמְצָא־חֵן וְשֵׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם".
    • מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים – עזות פנים היא חוצפה, והיא מתקשרת לדרך רעה ולחטא. ראו דברים כח, נ: "גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן".
    • וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה; וְהַעֲרֶב־נָא; הַמְלַמֵּד תּוֹרָה – ברכות התורה מופיעות במסכת ברכות (יא, ע"ב). הברכה הראשונה (המלמד תורה) נאמרת על מצוות לימוד התורה, והברכה השנייה (אשר בחר בנו) מודה על בחירת האל בעם ישראל מכל העמים, בחירה המתבטאת בנתינת התורה.
    • וְהַעֲרֶב־נָא ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת־ דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל – עשה את דברי התורה לערבים, טעימים, בפינו ובפיות כל עם ישראל.
    • דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר – אלו פסוקי ברכת הכהנים (במדבר ו, כב-כז), שנוספו כאן כלימוד תורה קצר לאחר ברכות התורה.
    • יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ – הכהנים מברכים במאור פניו של האל ובקבלת חנינה ממנו או, במציאת חן מלפניו.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?