עונות השנה והטבע שזורים בעולם התפילה והחגים היהודי באופן הדוק: ראשי החודשים נקבעו בזמן ראיית המולד (הירח), חג הפסח נשמר בזמן האביב תוך בדיקה של מצב התבואה בשדות וזמן המלטת הגדיים, הקרבת קורבנות העומר בראשית הקציר, הבאת הביכורים החל מזמן האסיף ועוד. מסתבר כי הקשר בין הגשם והטל לתפילה יהא הדוק גם כן. בניגוד למצרים, שבה הנילוס שופע תמיד, ארץ ישראל תלויה בגשמים לצורך פרנסת תושביה. כאן יורד הגשם ופוסק בדו־שיח מתמיד עם מצבו הרוחני של עם ישראל: "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (דברים יא, י–יא). בתפילה העמידה לימות החול יש שני אזכורים למצב הגשם והטל: האחת בברכת גבורות, הברכה השנייה בתפילת העמידה, העוסקת במתן שבח לקב"ה על גבורותיו כבורא העולם וכמנהיגו: "אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי, מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל; בחורף: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". השנייה, בברכת השנים, הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה – תפילת העמידה של ימות החול, שעניינה בקשת שפע ורווחה. בנוסח מסורות אשכנז מדובר בשינוי בתוך הברכה: "בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן (בקיץ:) בְּרָכָה | (בחורף:) טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ." בנוסחי הספרדים מדובר בשני נוסחים שונים לגמרי בקיץ ובחורף. גידול החקלאות בשפע ורווחה תלוי בדיוק עוצמתם ותִזמונם של משאבי הטבע. הגשם, למשל, יכול להיות בזמן אחד ברכה ובאחר – קללה. ההתייחסות לשינוי ההשפעה בטה לידי ביטוי גם מועד שבו מתחלפות הבקשות הנאמרות בחורף ובקיץ . בשני מעברים אלו, פסח ובשבועות – נאמרת לאחר הכנסת ספר תורה תפילה מיוחדת, המלווה בפיוטים שונים במסורות שונות: תיקון/תפילת הגשם קודם לתפילת מוסף של שמיני עצרת ותיקון/תפילת הטל קודם לתפילת מוסף של החג הראשון של פסח. לאחר אמירת תפילות אלו משתנה התוספת הנאמרת בברכת גבורות. במקורות היהודיים מיוחסת חשיבות רבה לטל ולהשפעתו על הצמחים. בתיקון הטל מבקשים מהקב"ה שיוריד את הטל לברכה וירבה את יבול האדמה בקיץ. בנוסף לתפילה זו נאמרים פיוטים הקשורים לטל ולימות הקיץ. במסורות הספרדים אומרים את הפיוטים "שזופת שמש", "שלח רוחך", "מבטח כל היצור", "כי רב להושיע ומוריד הטל" ו"בטללי אורה". יש אומרים את התפילה לפני אשרי של תפילת מוסף, יש אומרים אותה לאחר חצי קדיש שלפני תפילת העמידה. הספרדים במערב אירופה שומרים על מנהג ספרד הקדום לומר אותה בתוך חזרת הש"ץ. גם בתכלאל התימני אומץ סדר תיקון הטל של מסורות הספרדים (וכן תיקון הגשם), אך בעבר לא היה נהוג בתימן לומר תיקון הטל (או תיקון הגשם) בכלל. בחלק מקהילות המזרח, בעיקר בבל, נהוג להוסיף קטע זה: "מַדְכַּר עַבְדְּכוֹן קֳדָמְכוֹן. דְּעָבַר זְמַן הַגֶּשֶׁם וּבָא זְמַן הַטָּל. לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת. לְשָׂבָע וְלֹא לְרָעָב. לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה. לְשָׁלוֹם וְלֹא לְמִלְחָמָה. לְחֵרוּת וְלֹא לְעַבְדוּת."
|