משנכנס אדר

מחרוזת מוזיקלית זו מורכבת משלושה משפטים המשקפים את ימי חודש אדר והפורים. היא פותחת בהצגת המסגרת של החודש, בתיאור סיפורו של פורים ובמצווה המוטלת עלינו בימי הפורים.

המשפט הראשון הוא "משנכנס אדר מרבין בשמחה". הוא לקוח ממסכת תענית, שבה נקבע כי יש להרבות בשמחה משנכנס אדר, כשם שיש למעט בשמחה מכניסתו של חודש אב. המשפט בן ארבע המילים הפך לשיר מייצג המושר שוב ושוב בתחילת החודש, ונודע בכינויו "מִישֶׁה מִישֶׁה". בביצוע זה הוא מושר בכמה לחנים שונים.

המשפט השני לקוח ממגילת אסתר (ט, א) ומשקף את ההיפוך שחל בפורים: את ניצחונם של היהודים על מבקשי רעתם. המשפט למעשה מצדיק את ריבוי השמחה שבחודש אדר, ואולי לכן מקובל לשיר גם אותו יחד עם המשפט "משנכנס אדר" בלחן דומה.

המשפט השלישי מעובד מתוך משפט בארמית, המתאר את חובת השכרות בפורים: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"ב) - אדם מחויב להשתכר בפורים עד שלא ידע [להבחין] בין [הביטוי] "ארור המן" ל[ביטוי] ""ברוך מרדכי". מצוות השכרות בפורים וסודותיה נידונו רבות בספרות ההלכה והסוד. בהקלטה זו עובד מעט המשפט, שגם הוא הפך לשיר ידוע, במטרה להופכו לנגיש יותר.

המנגינה המקורית לקוחה מתוך שיר עם צועני בשם Da-ma mama dupa Iura ("אימא, בבקשה תרשי לי ללכת ליורי") שניתן לשמוע כאן. הלחן הלך ונודע בחסידות ויז'ניץ. הרב ד"ר יעקב קופל רייניץ', שהיה ר"מ בישיבת כפר הרא"ה, התאים את המשפט למנגינה בפורים תשט"ז, 1957, ומאז נפוצו המילים בלחן זה לציבור הרחב. ניתן לקרוא על תולדות הניגון בבלוג של פרופ' דוד אסף.

המחרוזת המוזיקלית בוצעה בידי שלמה ניצן והאחיות רבינוביץ ומקוטלגת בארכיון הצליל בספרייה הלאומית. ניתן לצפות גם בתיעוד וידאו של ההקלטה בתכנית מיוחדת לפורים של רשות השידור משנות השבעים.