ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אשרי עין ראתה כהן / ר' יהודה הלוי סימן: יהודה אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל־אֵלֶּה, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כֹהֵן בְּהוֹד וַעֲטֶרֶת, מָלֵא מֵאוֹר נוֹצֵץ וְהוֹד עוֹטֶה כְּאַדֶּרֶת, עוֹלֶה לְבֵית־מִקְדָּשׁוֹ לַעֲמוֹד עַל מִשְׁמֶרֶת, לָבוּשׁ שְׁמוֹנָה בְגָדִים לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה יָפְיוֹ בְּפָנִים קִלְקַל, מָלֵא מֵאוֹר נוֹצֵץ וְאֹרַח לְפָנָיו מְסֻקָּל, עוֹלֶה לְבֵית־מִקְדָּשׁוֹ בְּעַם נִכְבָּד לֹא נָקָל, לָבוּשׁ חֹשֶׁן לְכַפֵּר עַל כָּל־מִשְׁפָּט מְעֻקָּל. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה הֲדַר בּוֹאוֹ לְכַפָּרָה, מָלֵא מֵאוֹר נוֹצֵץ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה, עוֹלֶה לְבֵית־מִקְדָּשׁוֹ לִצְפִירַת תִּפְאָרָה, לָבוּשׁ אֵפוֹד לְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה וְהוּא בְּסוֹד הָמוֹן רַבָּה, מָלֵא מֵאוֹר נוֹצֵץ כְּלַפִּיד אוֹ כְּמוֹ לַבָּה, עוֹלֶה לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ בְּאוֹם נְקִיּוּת מְרֻבָּה, לָבוּשׁ כֻּתֹּנֶת לְכַפֵּר עַל דָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ־בָּהּ. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה דָגוּל בְּסוֹד הָרוּחַ, מָלֵא מֵאוֹר נוֹצֵץ כְּאוֹר שֶׁמֶשׁ זָרוּחַ, עוֹלֶה לְבֵית־מִקְדָּשׁוֹ וְעָלָיו הוֹד סָרוּחַ, לָבוּשׁ מִצְנֶפֶת לְכַפֵּר עַל גַּסּוּת הָרוּחַ. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה הֲדַר אַבְנֵט בַּחֲגוֹרוֹ, מָלֵא מֵאוֹר נוֹצֵץ וּפוֹרֵשׂ כַּשַּׁחַר אוֹרוֹ, עוֹלֶה לְבֵית־מִקְדָּשׁוֹ לְכַפֵּר עַל עֲוֹן יִצְרוֹ, וְעַל הָעֲרָיוֹת לְכַפֵּר מִכְנְסֵי־בַד עַל בְּשָׂרוֹ. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה סְבִיב מְעִילוֹ פַּעֲמוֹנִים, מָלֵא מֵאוֹר נוֹצֵץ מֵשִׁיב אֲמָרִים נְכוֹנִים, עוֹלֶה לְבֵית־מִקְדָּשׁוֹ בְּצִיץ וּמְעִיל בֶּאֱמוּנִים, מְעִיל עַל לָשׁוֹן רְמִיָּה, וְצִיץ עַל עַזֵּי פָנִים. הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ: |
|
פיוט לתום סדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים. ראשיתו של הפיוט, כמו גם של פיוטים דומים שנכתבו בז'אנר זה, בנקודת השיא החגיגית של היום הקדוש: השלמת סדר עבודתו של הכהן הגדול במקדש, במחילת עוונות העם, ובצאתו בשלום מתוך קודש הקודשים. במהלך תפילת מוסף פירטו המתפללים את עבודתו מלאת ההוד של הכהן הגדול. פיוטי 'אשרי עין' מחזירים את המתפלל לקרקע המציאות המרה, שבה בית המקדש חרב, ואיתו הטכסים מלאי ההוד המבשרים על הסליחה. אם ב'סדר העבודה' חוֹוים המתפללים בהתרגשות את ההיטהרות מן החטא ומשחזרים חלק מטקסי המקדש – הרי שבפיוטי 'אשרי עין' הם מתעוררים מהזכרון הרחוק אל צער ההווה. השניוּת בין העבר והווה מאפיינת מצבים של פוסט-טראומה, ובפיוטים אלה מתבטאת מעין פוסט-טראומה קיבוצית (קוֹלֶקְטִיבית), לאומית, בעקבות חורבן הבית. מעניין לציין שהזמן מיוצג כאן על ידי שני חושים שונים: הראייה מייצגת את העבר "אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל־אֵלֶּה", והשמיעה – את ההווה "הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ": אם בעבר ראו את המקדש עצמו, בעין, בימינו אנו רק שומעים אודותיו. אותיות שמו הפרטי של רבי יהודה הלוי, מחבר הפיוט חתומות בראשי הבתים, אחרי ביטוי הקבע "אשרי עין ראתה". לפיוט מבנה מהודק וקבוע: השורה הראשונה בכל בית מתחילה במלים "אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה", ולאחריה כינוי כלשהו להופעתו של כהן הגדול: "דָגוּל בְּסוֹד הָרוּחַ", "כֹהֵן בְּהוֹד וַעֲטֶרֶת", "סְבִיב מְעִילוֹ פַּעֲמוֹנִים" ועוד. השורה השנייה נפתחת תמיד במלים הקבועות "מָלֵא מֵאוֹר נוֹצֵץ". השלישית פותחת במלים "עוֹלֶה לְבֵית־מִקְדָּשׁוֹ", שנסובות על הכהן הגדול ובעקבותיהן יגיע התיאור של בגדי הכהונה: "מִכְנְסֵי־בַד עַל בְּשָׂרוֹ", "לָבוּשׁ מִצְנֶפֶת", "לָבוּשׁ אֵפוֹד" וכיוצא בזה. ריה"ל בחר לבטא הוד העבר באמצעות הדגשת את ההיבט החזותי של הכהן הגדול ולבושו הססגוני. בגדי הכהונה השונים מתוארים כמכפרים על עבירות מסוימות. בכל בית בפיוט מוזכר לכל הפחות פריט לבוש אחד משמונת בגדי הקודש של הכהן ביום כיפור, וכן העבירה החמורה עליה בא הבגד לכפר. הקישור בין בגדי הכהונה לעבירות מבוסס על מדרש חז"ל, המובא בתלמוד במסכת זבחים (דף פח, עמוד ב) ובמסכת ערכין (דף טז, עמוד א). חז"ל דורשים שם פסוקי מקרא שונים, ומראים כיצד כל פריט בבגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים נועד לכפר על עבירה חמורה אחרת: מצנפת באה לכפר על גסות הרוח, מעיל על רמייה ומעילה, ציץ על עזות פנים, אפוד על עבודה זרה, כותונת על שפיכות דמים, מכנסי בד על גילוי עריות, וחושן המשפט על עבירות הקשורות בעיוות הדין. |
| • אַשְׁרֵי עַיִן – מאושרת העין, כלומר: מאושר האדם שזכה וראה בעבודת בית המקדש בתפארתו. העין היא מטונימיה לאדם בכללותו. • רָאֲתָה כָל־אֵלֶּה – כל סדר עבודת יום הכיפורים שפורט קודם לכן, ושיאו – מחילת עוונותיהם של עם ישראל. • הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ – בשומענו על עבודה זאת אנו נעצבים ונפשנו כואבת, שהרי בית המקדש חרב וסדר העבודה אינו מתקיים בו. • עֲטֶרֶת – כתר. • וְהוֹד עוֹטֶה כְּאַדֶּרֶת – לובש הוד והדר כאילו היו מעיל. אולי על פי תהלים (ק"ד, א'-ב'): "הוד והדר לבשת, עוטה אור כשלמה...". • בְּפָנִים קִלְקַל – בפנים זכות ומאירות. ע"פ קהלת (י, י): "והוא לא פנים קלקל". • וְאֹרַח לְפָנָיו מְסֻקָּל – הולך בדרך ישרה ונקייה ממכשולים. • לֹא נָקָל – מכובד, לא מבוזה. • לָבוּשׁ חֹשֶׁן לְכַפֵּר עַל כָּל־מִשְׁפָּט מְעֻקָּל – על פי מדרש חז"ל (מובא בגמרא בזבחים (פח, ע"ב, ובערכין טז, ע"א), החושן בא לכפר על עבירות הקשורות בעיוות הדין. החושן נקשר למשפט כבר בכינוי המקראי שלו: "חושן משפט" (שמות כח, טו). • כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה – מאיר כאור השמש ההולך ומתגבר. ע"פ שופטים (ה, לא): "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". • לִצְפִירַת תִּפְאָרָה – ע"פ ישעיה (כח, ה): "ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה". בהקשר המקראי המקורי הכוונה היא: כתר, נזר מפואר. הכהן הגדול אכן לבש מצנפת מפוארת ויקרה. אולם בהקשר שבו הוצב הביטוי הזה בפיוט, ניתן לפרש אותו בכמה דרכים: הכהן עולה בצורה מלאה תפארת וכבוד לבית המקדש; הכהן עולה לבית המקדש, המפואר ויקר ככתר; או לחילופין, ב'לשון נופל על לשון' – עולה למקדש בבוקר ('צפירה' משמעותה לא רק כתר, אלא גם בוקר. הבנה זו של המילה 'צפירה' קיימת בשירה העברית בספרד). • לָבוּשׁ אֵפוֹד לְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה – על פי מדרשי חז"ל שנזכרו לעיל, האפוד מכפר על עבודה זרה. אפוד אכן מופיע במקרא בהקשר לעבודה זרה, למשל בפרשת מיכיהו – "ויעש אפוד ותרפים" (שופטים יז ה). וְהוּא בְּסוֹד הָמוֹן רַבָּה – מוקף ומלווה בקהל גדול. • לַבָּה – להבה, אש. • בְּאוֹם נְקִיּוּת מְרֻבָּה – באומה שבניה נקיים מאוד מעוון. • לָבוּשׁ כֻּתֹּנֶת לְכַפֵּר עַל דָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ־בָּהּ – על פי מדרשי חז"ל שהזכרנו לעיל, מכפרת הכותונת שלובש הכהן הגדול על עבירות של שפיכות דמים. • דָגוּל בְּסוֹד הָרוּחַ – מרומם, ואשר שורה עליו רוח הקודש. • סָרוּחַ – משוך, מתפשט. • לָבוּשׁ מִצְנֶפֶת לְכַפֵּר עַל גַּסּוּת הָרוּחַ – על פי מדרשי חז"ל שנזכרו לעיל, המצנפת מכפרת על עבירות הקשורות בגסות הרוח. • אַבְנֵט בַּחֲגוֹרוֹ – כשהוא חוגר אבנט; חגורה. • וְעַל הָעֲרָיוֹת לְכַפֵּר מִכְנְסֵי־בַד עַל בְּשָׂרוֹ – מכנסי הבד שלובש הכהן הגדול מכפרים, ע"פ מדרש חז"ל שהזכרנו, על עבירות הקשורות בגילוי עריות. • מֵשִׁיב אֲמָרִים נְכוֹנִים – מורה לעם כהלכה. • מְעִיל עַל לָשׁוֹן רְמִיָּה, וְצִיץ עַל עַזֵּי פָנִים – ע"פ מדרשי חז"ל, המעיל מכפר על עבירות של לשון הרע, וציץ נזר הקודש על עזות פנים. |
| כותר |
אשרי עין ראתה כהן |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;ימים נוראים |
| מועד התפילה |
מוסף |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
