ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לְדָוִד בָּרוּךְ ה' צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה: חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי: ה' מָה־אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן־אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ: אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר: ה' הַט־שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ: בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם: שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר: אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר: אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה־לָּךְ: הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת־דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה: פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי־נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר: אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל: מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל־זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ: אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין־פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו: <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
שיר תודה שיש בו גם תפילה בעת סכנת מלחמה ובניצחון בה. המזמור מסתיים בתיאור הארץ בשלוותה כאשר אין עליה עוד אימתם של אויבים.
קטע האודות לפרק לקוח מתוך פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לתהלים, מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
|
• (א) לְדָוִד. בָּרוּךְ ה' צוּרִי, החוזק שלי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה, ובעזרתו אני יכול להילחם ולנצח. (ב) ה' הוא מקור חַסְדִּי, והוא מְצוּדָתִי, מגני, מחסי ומִשְׂגַּבִּי, שבו אני נאחז ומתעצם והוא מְפַלְטִי לִי, מציל אותי מרעה. הוא מָגִנִּי, וּבוֹ חָסִיתִי; הָרוֹדֵד, מכניע, את עַמִּי תַחְתָּי, ומאפשר לי להיות מלך ומנהיג. אין זה שיר של התפארות, שכן המלך המנצח יודע שחסד ה' הוא שמגן עליו. (ג) ה', מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ?! במה נחשב האדם שאתה יודעו מקרוב ואוהב אותו?! ומה ערכו של בֶּן אֱנוֹשׁ שבכל זאת - וַתְּחַשְּׁבֵהוּ, שאתה מחשיב אותו ונותן לו מעמד?! (ד) הרי בסופו של דבר אָדָם לַהֶבֶל, אֵד, דבר שאין בו ממש דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. ממשותו של אדם פחותה אף מצל קבוע. חייו דומים לצל ענן או לצל ציפור החולף ביעף. לכן מפנה המשורר את תפילתו רק לחסדי ה', ואינו משעין אותה על זכויותיו. כאן הוא מתפלל לניצחון במלחמותיו: (ה) ה', הַט, הטה את שָׁמֶיךָ, שירדו כביכול קרוב יותר אל הארץ, וְתֵרֵד אל הארץ כדי לפעול בה - גַּע בֶּהָרִים, וְהם יֶעֱשָׁנוּ, יישרפו. (ו) בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, ותפזר את האויבים, שְׁלַח חִצֶּיךָ בהם וּתְהֻמֵּם, תשבור אותם ותחולל בהם מהומה. (ז) שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם לעזור לי, פְּצֵנִי, פדה אותי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים, כלומר מִיַּד בְּנֵי נֵכָר - אויבי, אשר אינם מסוכנים רק כאויבים, אלא גם כבני ברית - (ח) אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, ואי-אפשר לסמוך על הבטחותיהם, וִימִינָם, שאותה הם כביכול מושיטים לעזרה או לכרות ברית, היא יְמִין שָׁקֶר. (ט) אֶלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר, נבל המרובה במיתריו אֲזַמְּרָה לָּךְ. וזו היא השירה: (י) הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה, פודה, מציל אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב מלחמה רָעָה וקשה. או: מליהרג ברעה כלשהי. ושוב חוזר המשורר על בקשתו: (יא) פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר. מתיאורי המלחמה והניצחון עובר המזמור לתאר את יישובם של ישראל בעתות שלווה: (יב) אֲשֶׁר, אכן בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים, שתילים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם, צומחים ומטופחים בנערותם בלי מכשולים; בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת, פינות הבית מְחֻטָּבוֹת, מהוקצעות. כפי שחיתוך פינות הבית מדויק ותואם, כך גזרתן של בנותינו נאה כתַּבְנִית הֵיכָל. כאן יש רמז לא רק ליופיין אלא גם לקדושתן ולשלמותן. (יג) מְזָוֵינוּ, מחסנינו, אוצרותינו מְלֵאִים, מְפִיקִים, מוציאים מתוכם טוב מִזַּן אֶל זַן, מכל המינים; צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת, מתרבות לאלפים מְרֻבָּבוֹת, נהיות לרבבות בְּחוּצוֹתֵינוּ, בחוצות הכפרים; (יד) אַלּוּפֵינוּ, השוורים שלנו מְסֻבָּלִים, נושאים משא רב. ועם הריבוי והפוריות הכול שלֵו ותקין - אֵין פֶּרֶץ, פרצות וחורים וְאֵין בהמה יוֹצֵאת מהעדר ואובדת; אין אשה משולחת מביתה; או: אין קבוצה יוצאת למלחמה, וְאֵין צְוָחָה של כעס או קטטה בִּרְחֹבֹתֵינוּ. (טו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ - שיש לו חיים טובים של שפע ושלווה. אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁה' אֱלֹהָיו.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים קמד: לדוד ברוך ה' צורי |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;מוצאי שבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לְדָוִד.
בָּרוּךְ ה' צוּרִי, החוזק שלי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה, ובעזרתו אני יכול להילחם ולנצח. (ב) ה' הוא מקור חַסְדִּי, והוא מְצוּדָתִי, מגני, מחסי ומִשְׂגַּבִּי, שבו אני נאחז ומתעצם והוא מְפַלְטִי לִי, מציל אותי מרעה. הוא מָגִנִּי, וּבוֹ חָסִיתִי; הָרוֹדֵד, מכניע, את עַמִּי תַחְתָּי, ומאפשר לי להיות מלך ומנהיג.
אין זה שיר של התפארות, שכן המלך המנצח יודע שחסד ה' הוא שמגן עליו. (ג) ה', מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ?! במה נחשב האדם שאתה יודעו מקרוב ואוהב אותו?! ומה ערכו של בֶּן אֱנוֹשׁ שבכל זאת - וַתְּחַשְּׁבֵהוּ, שאתה מחשיב אותו ונותן לו מעמד?! (ד) הרי בסופו של דבר אָדָם לַהֶבֶל, אֵד, דבר שאין בו ממש דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. ממשותו של אדם פחותה אף מצל קבוע. חייו דומים לצל ענן או לצל ציפור החולף ביעף. לכן מפנה המשורר את תפילתו רק לחסדי ה', ואינו משעין אותה על זכויותיו.
כאן הוא מתפלל לניצחון במלחמותיו: (ה) ה', הַט, הטה את שָׁמֶיךָ, שירדו כביכול קרוב יותר אל הארץ, וְתֵרֵד אל הארץ כדי לפעול בה - גַּע בֶּהָרִים, וְהם יֶעֱשָׁנוּ, יישרפו. (ו) בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, ותפזר את האויבים, שְׁלַח חִצֶּיךָ בהם וּתְהֻמֵּם, תשבור אותם ותחולל בהם מהומה.
(ז) שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם לעזור לי, פְּצֵנִי, פדה אותי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים, כלומר מִיַּד בְּנֵי נֵכָר - אויבי, אשר אינם מסוכנים רק כאויבים, אלא גם כבני ברית - (ח) אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, ואי-אפשר לסמוך על הבטחותיהם, וִימִינָם, שאותה הם כביכול מושיטים לעזרה או לכרות ברית, היא יְמִין שָׁקֶר.
(ט) אֶלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר, נבל המרובה במיתריו אֲזַמְּרָה לָּךְ. וזו היא השירה: (י) הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה, פודה, מציל אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב מלחמה רָעָה וקשה. או: מליהרג ברעה כלשהי.
ושוב חוזר המשורר על בקשתו: (יא) פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
מתיאורי המלחמה והניצחון עובר המזמור לתאר את יישובם של ישראל בעתות שלווה: (יב) אֲשֶׁר, אכן בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים, שתילים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם, צומחים ומטופחים בנערותם בלי מכשולים; בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת, פינות הבית מְחֻטָּבוֹת, מהוקצעות. כפי שחיתוך פינות הבית מדויק ותואם, כך גזרתן של בנותינו נאה כתַּבְנִית הֵיכָל. כאן יש רמז לא רק ליופיין אלא גם לקדושתן ולשלמותן. (יג) מְזָוֵינוּ, מחסנינו, אוצרותינו מְלֵאִים, מְפִיקִים, מוציאים מתוכם טוב מִזַּן אֶל זַן, מכל המינים; צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת, מתרבות לאלפים מְרֻבָּבוֹת, נהיות לרבבות בְּחוּצוֹתֵינוּ, בחוצות הכפרים; (יד) אַלּוּפֵינוּ, השוורים שלנו מְסֻבָּלִים, נושאים משא רב. ועם הריבוי והפוריות הכול שלֵו ותקין - אֵין פֶּרֶץ, פרצות וחורים וְאֵין בהמה יוֹצֵאת מהעדר ואובדת; אין אשה משולחת מביתה; או: אין קבוצה יוצאת למלחמה, וְאֵין צְוָחָה של כעס או קטטה בִּרְחֹבֹתֵינוּ.
(טו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ - שיש לו חיים טובים של שפע ושלווה. אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁה' אֱלֹהָיו.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
