ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
תורת אמת נתן לנו / סימן יוסף חזק תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים נְטָעֶיהָ נַעֲמָנִים יָרְדָה מִשְּׁמֵי מְעוֹנִים הִיא זֹאת מָצָאנוּ יָרַשְׁנוּ וּמַה נָּעֲמוּ אֲמָרֶיהָ סוֹדוֹתֶיהָ סְתָרֶיהָ אַשְׁרֵי רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ גַּם שָׂב וְגַם יָשִׁישׁ בָּנוּ סוֹעֶדֶת הִיא אוֹהֲבֶיהָ גַּם עוֹדֶדֶת נְבִיאֶיהָ אֵין מֵבִין תַּעֲלוּמֶיהָ לְבַד אֲשֶׁר יְצָרָנוּ פָּנִים שִׁבְעִים בְּתוֹרַת אֵל מִבְחַר רוֹעִים נְתָנָהּ אֶל סְגֻלַּת יָהּ עַם יִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵינוּ גַם אֲנַחְנוּ בְּקוֹלוֹת וְגַם בְּרָקִים יָרְדָה מִשְּׁמֵי שְׁחָקִים סֻכַּת דָּוִד הָאֵל יָקִים מְהֵרָה וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ חִזְקוּ אִמְצוּ אֻמָּתֵנוּ שִׂישׂוּ עִלְצוּ קְהָלֵנוּ קָרְבָה שְׁנַת גְּאֻלָּתֵנוּ כְּמִמִּצְרַיִם גְּאָלֵנוּ |
|
פיוט שבח לתורה במסורת יהודי צפון אפריקה, הזוכה בחג השבועות ללחן מיוחד ומושר אז כפיוט לכבוד החג. השיר מושר גם בשבת פרשת 'וישב', כחלק משירת הבקשות של יהודי מרוקו. הפיוט רווי אהבה לתורה, על ריבוי הקולות והפנים הטמונים בה. בהשפעת רעיונות קבליים, מניח הפייטן כי כיוון שאין סוף למשמעויותיה של התורה האלוקית אזי גם לאחר שירדפו לדעתה, גם לאחר שישתדלו לדרוש ולבקש את אמתתה, תיוותר היא תעלומה המובנת לבורא לבדו. בסופו של הפיוט נארג האירוע מן העבר, שכונן את חג השבועות, עם ההתרחשות של הגאולה באחרית הימים דרך תנועה שכיווניה מנוגדים זה לזה: התורה ירדה משמים, ואנו נקום מעפרנו. |
| • תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לָנוּ – לפי מטבע הברכה הנאמרת אחרי הקריאה בתורה: אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ... • בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ – לפי מטבע הברכה הנאמרת לפני הקריאה בתורה: אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים. וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ... • יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים – התורה יקרה יותר מפנינים, לפי האמור על החכמה (משלי ג, טו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ, שאותו דורשים חכמים על התורה (למשל בויקרא רבה ב, א) • נְטָעֶיהָ נַעֲמָנִים – נטיעותיה נעימות. הפיטן היפך את ההקשר שממנו לקוח הפסוק בישעיהו יז, י כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ. שם מדובר בעבודה זרה, ואילו כאן ננקט הביטוי לציון שבחה של התורה. • יָרְדָה מִשְּׁמֵי מְעוֹנִים – התורה ירדה מן השמים. מעון הוא כינוי לאחד הרקיעים לפי אבות דר' נתן פרק לז ובבלי, חגיגה יב ע"ב. • הִיא זֹאת מָצָאנוּ יָרַשְׁנוּ – את התורה מצאנו ונחלנו מאבותינו, לפי דברי משה קודם מותו (דברים לג, ד): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. • וּמַה נָּעֲמוּ אֲמָרֶיהָ סוֹדוֹתֶיהָ סְתָרֶיהָ – כמה נעימים דברי התורה ורזיה. מוטמעים כאן שברי צירופים מפסוקים אחדים: • וּמַה נָּעֲמוּ – לפי שיר השירים ז, ז מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים; • נָּעֲמוּ אֲמָרֶיהָ – לפי האמור על החכמה-התורה במשלי טז, כד צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם, וכן לפי תהלים קמא, ו ...וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ; • וּמַה נָּעֲמוּ... סְתָרֶיהָ – בהקשר שונה – לפי משלי ט, יז מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם. • אַשְׁרֵי רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ גַּם שָׂב... – מאושר מי שמתאמץ להשיג את התורה, את מטמוניה ורזיה. • גַּם שָׂב וְגַם יָשִׁישׁ בָּנוּ – אשרי הזקנים שלא התעייפו מלרדוף ולחפש את צפונותיה של התורה. • סוֹעֶדֶת הִיא אוֹהֲבֶיהָ גַּם עוֹדֶדֶת נְבִיאֶיהָ – התורה עוזרת לאוהביה ומעודדת את נביאיה. • אֵין מֵבִין תַּעֲלוּמֶיהָ לְבַד אֲשֶׁר יְצָרָנוּ – למרות שרבים משתדלים לדעת צפונותיה, את כל מה שנסתר בה אין מי שמבין אלא הקדוש ברוך הוא בלבד. ייתכן שהפייטן נשען על דברי צופר הנעמתי (איוב יא, ה-ז): וְאוּלָם מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ. וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה... הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא. • פָּנִים שִׁבְעִים בְּתוֹרַת אֵל – התורה מתפרשת בריבוי דרכים, כפי שנאמר בבמדבר רבה יג, טו: "יש שבעים פנים בתורה". • מִבְחַר רוֹעִים נְתָנָהּ אֶל סְגֻלַּת יָהּ עַם יִשְׂרָאֵל... – באמצעות מנהיגי הדורות שנבחרו על ידי ה' הוא נתן את התורה לעם ישראל, עם הסגולה. • בְּקוֹלוֹת וְגַם בְּרָקִים יָרְדָה מִשְּׁמֵי שְׁחָקִים – התורה ירדה משמים כשהיא מלווה קולות וברקים, כפי שנאמר בתיאור מעמד הר סיני (שמות יט, טז): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. • סֻכַּת דָּוִד לָנוּ יָקִים מְהֵרָה – לפי נבואת עמוס (ט, יא) בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם, המדברת בגאולה ובמלכות המשיח. • וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ – ואף אנו נקום ממצבנו המושפל. שיבוץ הוא מתהלים כ, ח-ט אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. • חִזְקוּ אִמְצוּ אֻמָּתֵנוּ – בני עמנו, היו חזקים, כדברי משה טרם מותו אל העם (דברים לא, ו): חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם... • שִׂישוּ עִלְצוּ – שמחו. • קָרְבָה שְׁנַת גְּאֻלָּתֵנוּ – זמן הגאולה קרב. עפ"י הלשון בדברים טו, ט: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה... • כְּמִמִּצְרַיִם גְּאָלֵנוּ – גאל אותנו בעתיד, כשם שגאלת אותנו ממצרים. |
| כותר |
תורת אמת נתן לנו |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;פסח;שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| מועד התפילה |
אחר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
