• אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח - המשורר משתמש כאן במילותיו של משורר התהלים: אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח (תהלים קלט, ז), שם הפנייה מוצגת כשאלה רטורית (אנה-לאן), ואילו כאן כפנייה ישירה לאל, תוך כדי שימוש בכפל המשמעות של המילה אנה כמילת שאלה ואנא כמילת בקשה. האדם מבקש לברוח מהאל אבל אין באמת מקום אליו יכול האדם לברוח ובו להסתתר מפני האל. • אֶבְרַח מִמְּךָ אֵלֶיךָ וּבְצֵל יָדְךָ אָגִיל אֶפְרַח - בדומה לישעיהו מט, ב: בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי; הצל מסמל את מידת החסד של האל בניגוד לשמש היוקדת והחשופה המסמלת את מידת הדין. • יָהּ כְּבוֹדְךָ עוֹלָם מָלֵא - בדומה לישעיהו ו, ג: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - לכל מקום שיפנה שם ימצא את כבוד ה'. • אַתָּה הָאֵל עוֹשֵׂה פֶלֶא - שיבוץ מתהלים עז, טו: אַתָּה הָאֵל עשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ. • שַׁחַק לֹא יְכַלְכֶּלְךָ וְאֶרֶץ לֹא תְכִילֶךָ - השמיים והארץ, העולם כולו, צר מלהכיל את האל. ע"פ מלכים א ח, כז: הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּך. • מִי יְמַלֵּל רֹב גָּדְלְךָ - אין מי שיכול לספר את רוב גודלו של האל, ע"פ תהלים קו, ב: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. • לוּ פִיו כַּיָּם בְּקוֹל יִצְרַח - גם לו היה פיו של האדם כים הגדול, גם אז לא היה ביכולתו לבטא במלים את גודלו של האל אלא פשוט - יצרח בקול גדול, קול שהוא מעבר למילים. בדומה לכך אנו מוצאים בתפילת שחרית של שבת ויום טוב: "ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ...אין אנחנו מספיקים להודות לך". • רְקִיעֵי רוּם הֵם כִּסְאֲךָ וְאֶרֶץ הֲדוֹם רַגְלֶךָ - כביכול השמיים משמשים כסא לאל והארץ היא כהדום, שרפרף קטן, לרגליו. מיוסד על ישעיהו סו, א: כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. • גָּדוֹל שִׁמְךָ וְאֵין לְךָ צָפוֹן וְיָם מַעֲרַב מִזְרָח - אתה נמצא בכל קצוות היקום, ולא במקום מסוים אחד. • אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אוֹרְךָ אַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָ - אם אעלה לשמים שם אתה ואם אשים את השאול כמצעי גם שם אמצאך. השאול במקרא הוא כינוי לעולם המתים. גם כאן משתמש המשורר, בפסוק מתהלים קלט (ח), בשינוי קל: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. • אַחֲרִית יָם גַּם שָׁם יָדְךָ תִּקָּחֵנִי בְּלִי טוֹרַח - גם אם אסתתר בתחתית הים או בקצה העולם תמצא אותי שם ללא כל בעיה. • לָכֵן אֵין לִי מָנוֹס בִּלְתָּךְ - המסקנה היא שאין לי אפשרות לברוח ממך ומנגד אין לי מקלט אלא אתה. המילה מנוס משמשת כאן בהוראה כפולה והפוכה: הן בריחה - מלשון מנוסה, והן מקום מקלט - אליו נסים לעזרה. • וּבְחֶמְלָתָךְ אָבוֹא בֵּיתָךְ וְאֶקַּח מָגֵן תּוֹרָתָךְ - ביתך, כמו הצל, יהיה לי מקום של חמלה, והתורה תהיה לי כמגן. בתחושת הקלה כמו בתהלים נט, יז: ...כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי. • תּוֹרֵנִי דֶּרֶךְ וָאֹרַח - ואתה תנחה אותי בדרכי. בדומה לתהלים כז, יא: הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
|