כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חידון: מה אתם יודעים על רחל המשוררת?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
|
ירושלים אשרך / ר' דוד בוזגלו יְרוּשָׁלַיִם אַשְׁרֵךְ וּמַה רָמָה קַרְנֵךְ כִּי שָׁם עָלַיִךְ חוֹפֵף הוֹד יָהּ מָגִנֵּךְ שָׁלֵם קֹרָא לָךְ וּלְשׁוֹפְטַיִךְ שְׁלֵמִים כִּי כָל עַוְלָתָה לֹא קָמָה מוּל בֵּית דִינֵךְ וּמִי מָנָה רֹב אַלְפֵי שִׁנְאָן מַלְאָכָיו כַּת קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִים הוֹדוֹ סוֹבְבִים ירושלים של זהב / נעמי שמר אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן וְרֵיחַ אֳרָנִים נִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִים וּבְתַרְדֵּמַת אִילָן וַאֶבֶן שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּ הָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת וּבְלִבָּהּ חוֹמָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר הֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹר אֵיכָה יָבְשׁוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם כִּכָּר הָעִיר רֵיקָה וְאֵין פּוֹקֵד אֶת הַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָה וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע מְיַלְּלוֹת רוּחוֹת וְאֵין יוֹרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב... אַךְ בְּבוֹאִי הַיּוֹם לָשִׁיר לָךְ וְלָךְ לִקְשֹׁר כְּתָרִים קָטֹנְתִּי מִצְּעִיר בָּנַיִךְ וּמֵאַחֲרוֹן הַמְּשׁוֹרְרִים כִּי שְׁמֵךְ צוֹרֵב אֶת הַשְּׂפָתַיִם כִּנְשִׁיקַת שָׂרָף אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר כֻּלָּהּ זָהָב יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב... חָזַרְנוּ אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם לַשּׁוּק וְלַכִּכָּר שׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָה וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע אַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת זוֹרְחוֹת נָשׁוּב נֵרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב... |
|
הפיוט שלפנינו, ממסורת יהודי מרוקו, הוא הבית הראשון מתוך שיר ארוך של ר' דוד בוזגלו, הכתוב לסירוגין בעברית ובערבית. הפיוט השלם, שהבית שלפנינו משקף אותו נאמנה, מדבר בשבחה של ירושלים ומתאר אותה כעיר גאולה. למרות שעל פי לשונו מדבר הפיוט בהווה, נראה כי מבטו של המשורר מתנשא מעבר למצוי מול עיניו, שכן הוא מתאר את ירושלים כאפופת הוד אלוהי וכמוגנת, כמלאת צדק ומשפט וכמוקפת מלאכים - כל אלה מבטאים את תקוות הגאולה של ציון, ובכל זאת מדבר ר' דוד בוזגלו אודות עיר חזונית זו כאילו היא מתייצבת מול עיניו. נראה כי מבטו המשתאה בעומקו של ההווה הוביל אותו לאמונה חזקה בגדולה הצפונה בעיר זו, עד כדי המחשה זו... כמה מתאים לצרף לשירו החזוני של ר' דוד בוזגלו את "ירושלים של זהב", שירה של נעמי שמר, שנתפס בעיני רבים כשיר כמעט נבואי. השיר, שנכתב שלושה שבועות לפני מלחמת ששת הימים, תיאר את ירושלים השבויה בחלומה ומחכה לבניה שיגאלו אותה. כאמור, שלושה שבועות לאחר פרסום השיר פרצה המלחמה וירושלים שוחררה. כמעט מיד שינתה שמר את השיר והתאימה אותו למציאות החדשה - במקום "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" כתבה נעמי שמר: "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". עם שירה זה הסתובבה בקרב החיילים הלוחמים, שרה להם אותו ואמרה להם ברגש רב ובקול דומע את אמירתה המפורסמת: "הרבה יותר קל לשנות שיר מאשר לשנות עיר". |
| • אַשְׁרֵךְ – אשריך. את מאושרת. • וּמַה רָמָה קַרְנֵךְ –עד כמה שמך נודע לתהילה, כמו שפותחת חנה את שירתה בשמואל א' ב, א: עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה' רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. • חוֹפֵף – מכסה ומגן. • הוֹד יָהּ מָגִנֵּךְ – תפארתו של הקב"ה, המגן על ירושלים, כמו פרושה מעליה ומגנה עליה. • שָׁלֵם קֹרָא לָךְ – את נקראת שלם. כך מזהים פרשנים מסורתיים מרכזיים את שלם עם ירושלים בפסוקים מבראשית יד, יח וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן וכן מתהלים עו, ג וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן (ראו את התרגומים הארמיים למקרא ואת אבן עזרא, למשל). • וּלְשׁוֹפְטַיִךְ שְׁלֵמִים – ושופטייך נקראים שלמים, משום שהם שופטי צדק. מדובר כאן כמובן על שופטי הצדק של העתיד, כפי שאומר ישעיהו א, כו-כז: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה. • עַוְלָתָה – עוולה, אי-צדק. • וּמִי מָנָה – ומי ספר. • רֹב אַלְפֵי שִׁנְאָן מַלְאָכָיו – את מלאכיו המרובים. בלשון חז"ל והפיוט שִׁנְאָן הוא כינוי למלאך. לשון המשורר כאן עפ"י הלשון בתהלים סח, יח: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ. • כַּת קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִים – חבורת המלאכים הקדושים. • הוֹדוֹ סוֹבְבִים – המקיפים את תפארת הא-ל. ביטוי זה מופיע בפיוט העתיק 'אל אדון'. |
| כותר |
ירושלים אשרך - ירושלים של זהב |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום ירושלים;לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אַשְׁרֵךְ – אשריך. את מאושרת. • וּמַה רָמָה קַרְנֵךְ –עד כמה שמך נודע לתהילה, כמו שפותחת חנה את שירתה בשמואל א' ב, א: עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה' רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. • חוֹפֵף – מכסה ומגן. • הוֹד יָהּ מָגִנֵּךְ – תפארתו של הקב"ה, המגן על ירושלים, כמו פרושה מעליה ומגנה עליה. • שָׁלֵם קֹרָא לָךְ – את נקראת שלם. כך מזהים פרשנים מסורתיים מרכזיים את שלם עם ירושלים בפסוקים מבראשית יד, יח וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן וכן מתהלים עו, ג וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן (ראו את התרגומים הארמיים למקרא ואת אבן עזרא, למשל). • וּלְשׁוֹפְטַיִךְ שְׁלֵמִים – ושופטייך נקראים שלמים, משום שהם שופטי צדק. מדובר כאן כמובן על שופטי הצדק של העתיד, כפי שאומר ישעיהו א, כו-כז: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה. • עַוְלָתָה – עוולה, אי-צדק. • וּמִי מָנָה – ומי ספר. • רֹב אַלְפֵי שִׁנְאָן מַלְאָכָיו – את מלאכיו המרובים. בלשון חז"ל והפיוט שִׁנְאָן הוא כינוי למלאך. לשון המשורר כאן עפ"י הלשון בתהלים סח, יח: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ. • כַּת קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִים – חבורת המלאכים הקדושים. • הוֹדוֹ סוֹבְבִים – המקיפים את תפארת הא-ל. ביטוי זה מופיע בפיוט העתיק 'אל אדון'.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
