ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לבל ימוט נצח / יהושע בנבנשת לְבַל יִמּוֹט נֶצַח כְּלֵיל סֵדֶר פֶּסַח וְהָיָה עַל מֵצַח לְאוֹת וּלְמַזְכֶּרֶת אֲסַדֵּר לִקּוּטָיו כְּלָלָיו וּפְרָטָיו וְאֶשְׁקוֹל מִשְׁפָּטָיו בְּשִׁיר עַל מַחְבֶּרֶת תְחִלָּה וּבְרֹאשׁוֹ יְקַדֵּשׁ קִדּוּשׁוֹ בָּרִאשׁוֹן מִכּוֹסוֹ לְגֶפֶן אַדֶּרֶת וְיָדָיו בַּכְּלִי לְצוֹרֶךְ טִבּוּלִי יְהִי נוֹטֵל בִּבְלִי בְּרָכָה נֶאֱמֶרֶת וְיִטְבּוֹל כַּרְפָּסוֹ בַּחוֹמֶץ וּבְרֹאשׁוֹ יְבָרֵךְ אֵל עוֹשׂוֹ וּפוֹטֵר אַחֶרֶת וְלַשְּׁנִיָה יִבְצַע לְמַצָה שֶׁל אֶמְצַע וּמַחֲצִיתָהּ יַצְנַע בְּמַפָּה נִשְׁמֶרֶת וְהַגָּדָה יִשְׁנֶה בְּכוֹס שֵׁנִי יִשְׁנֶה וְלַשּׁוֹאֵל יַעֲנֶה תְשׁוּבָה נִסְבֶּרֶת וְיִטוֹל כַּהֲלָכָה נְטִילָה בִּבְרָכָה וְהַמּוֹצִיא כָּכָה וּמַצָּה חוֹבֶרֶת בַּמָּרוֹר יִתְעַשֵּׁת לְטַבֵּל בַּחֲרוֹסֶת וְהַכְּרִיכָה נַעֲשֵׂית בְּמַצָה וַחֲזֶרֶת וְיֹאכַל מַאֲכָלוֹ וְהַצָפוּן אֶצְלוֹ וְהַשְׁלִישִׁי כוֹס לוֹ בְּרָכָה נִגְמֶרֶת וּבַכּוֹס הָרְבִיעִי לְהַלֵּל אֵל רוֹעִי בְּהַלֵּל שַׁעֲשׁוּעִי לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת |
|
האם אור גדול משאיר מקום לאורות קטנים? אחת השאלות הנשאלות בהקשר של פסח היא האם לעתיד לבוא, בזמן הגאולה העתידה, יהיה מקום לזכור את גאולת פסח; האם בגאולה האחרונה, הסופית, הגדולה מכל הגאולות, יש לזכור את הגאולה הראשונה, שאולי מהווה את התבנית הראשונית לגאולה. בפיוט זה המשורר נוקט עמדה: לְבַל יִמּוֹט נֶצַח כְּלֵיל סֵדֶר פֶּסַח – חג הפסח לא יישכח לעולם. בהמשך הפיוט המשורר מתאר את סדר ליל הסדר, על פי שלשה עשר הסימנים המובילים את הסדר. הפיוט מושר בפסח בקרב יהודי לוב ויהודי תוניס. |
| • לְבַל יִמּוֹט נֶצַח כְּלֵיל סֵדֶר פֶּסַח – לעולם לא יתבטל סדר ליל פסח. • וְהָיָה עַל מֵצַח לְאוֹת וּלְמַזְכֶּרֶת – ליל הסדר הוא לעולם זיכרון לגאולה הראשיתית של עם ישראל, בדומה לציץ שהיה על מצחו של הכהן הגדול והיה לאות כי עם ישראל ועבודתו הם קודש לה': וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה'... וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן... (שמות כח, לו-לח). • אֲסַדֵּר לִקּוּטָיו... – המשורר פורש בשירו את סדר ליל פסח וחלק מדיניו, על פי סדר הסימנים: קדש ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון ברך, הלל נרצה. • תְחִלָּה וּבְרֹאשׁוֹ יְקַדֵּשׁ קִדּוּשׁוֹ – בית זה כנגד סימן "קדש", הקידוש פותח את ליל הסדר. • בָּרִאשׁוֹן מִכּוֹסוֹ – כוס הקידוש היא הכוס הראשונה מבין ארבע הכוסות אותן שותים בליל הסדר. • וְיָדָיו בַּכְּלִי לְצוֹרֶךְ טִבּוּלִי – בית זה כנגד סימן "ורחץ": לאחר הקידוש נוטלים ידיים ללא ברכה, לצורך אכילת הכרפס הטבול במי חומץ. • יְהִי נוֹטֵל בִּבְלִי בְּרָכָה נֶאֱמֶרֶת – נטילת ידיים זו היא ללא ברכה. על פי הדין, כל דבר שבא עליו מים מקבל טומאה, לכן לפני אכילת מזון רטוב נהוג ליטול ידיים ללא ברכה, על מנת שהטומאה הנמצאת על הידיים לא תטמא את המאכל. • וְיִטְבּוֹל כַּרְפָּסוֹ בַּחוֹמֶץ – כנגד סימן "כרפס", לאחר הנטילה טובלים כרפס במי חומץ. • וּבְרֹאשׁוֹ יְבָרֵךְ אֵל עוֹשׂוֹ וּפוֹטֵר אַחֶרֶת – לפני אכילת הכרפס מברך ברכת בורא פרי האדמה, ובכך פוטר עצמו מלברך אח"כ שוב בורא פרי האדמה על המרור. • וְלַשְּׁנִיָה יִבְצַע לְמַצָה שֶׁל אֶמְצַע – כנגד סימן "יחץ". במרכז קערת הסדר מונחות שלוש מצות. עורך הסדר לוקח את המצה השניה וחוצה אותה לשנים, (יש הנוהגים לבצוע ל-12 חלקים, כנגד קריעת ים סוף. על פי המדרשים הים נבקע ל-12 שבילים, שביל לכל שבט). • וּמַחֲצִיתָהּ יַצְנַע בְּמַפָּה נִשְׁמֶרֶת – מחצית המצה מוצנעת ומוסתרת, ומשמשת כאפיקומן, בסוף הסדר אוכלים ממנה. • וְהַגָּדָה יִשְׁנֶה – כנגד סימן "מגיד". בשלב זה של הסדר קוראים את ההגדה ומרבים בסיפור יציאת מצרים. • בְּכוֹס שֵׁנִי יִשְׁנֶה – במהלך "מגיד" מוזגים כוס שניה, ובסוף ה"מגיד" שותים אותה. • וְלַשּׁוֹאֵל יַעֲנֶה תְשׁוּבָה נִסְבֶּרֶת – אחת מהמצוות המרכזיות של ליל הסדר היא "והגדת לבנך" – להרבות ולספר בסיפור יציאת מצרים, ובעיקר לבנים. בהגדה, בעקבות התורה והמדרשים, מציגים את ארבעת סוגי הבנים השואלים שאלות על סדר פסח ואת התשובות הניתנות להם. • וְיִטוֹל כַּהֲלָכָה נְטִילָה בִּבְרָכָה – כנגד סימן "רחצה", לאחר מגיד נוטלים ידיים, והפעם עם ברכה, לפני אכילת המצה. • וְהַמּוֹצִיא כָּכָה וּמַצָּה חוֹבֶרֶת – מברכים ברכת "המוציא" על המצה, ואז מחברים את המצה אל המרור. • בַּמָּרוֹר יִתְעַשֵּׁת לְטַבֵּל בַּחֲרוֹסֶת – כנגד סימן "מרור", הנאכל טבול בחרוסת. המרור הוא זכר למרירות, והחרוסת מסמלת במרקם שלה את עבודת הטיט במצרים. • וְהַכְּרִיכָה נַעֲשֵׂית בְּמַצָה וַחֲזֶרֶת – כנגד סימן "כורך", שאז נהוג לאכול מרור ומצה כרוכים זה בזה. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לאכול חזרת בתור מרור ויש הנוהגים לאכול חסה. סימן "כורך" כנגד מנהגו של הלל הזקן, שהיה כורך מצה ומרור לקיים מה שנאמר: "על מצות ומרורים יאכלוהו". • וְיֹאכַל מַאֲכָלוֹ – כנגד סימן "שולחן עורך", אז נאכלת סעודת החג. • וְהַצָפוּן אֶצְלוֹ – כנגד סימן "צפון", לאחר הסעודה נאכל האפיקומן, שהוצפן קודם לכן, ואחריו לא אוכלים דבר עד הבוקר. • וְהַשְׁלִישִׁי כוֹס לוֹ בְּרָכָה נִגְמֶרֶת – לאחר אכילת האפיקומן מוזגים כוס שלישית, ותוך אחיזתה מברכים ברכת המזון, כנגד סימן "ברך". • וּבַכּוֹס הָרְבִיעִי לְהַלֵּל – כנגד סימן "הלל נרצה", בו אומרים את ההלל. לפני אמירת הלל מוזגים כוס רביעית, ואחרי אמירת ההלל שותים את היין. • אֵל רוֹעִי – האל, המכונה רועה. |
| כותר |
לבל ימוט נצח |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
