ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אל חביבי / אשר מזרחי אֵל, חֲבִיבִי, יָהּ, אָנָּא בְּנָעִים הוֹשִׁיבֵנִי נָא אֵל, לִמְעוֹנִי בְּמוֹעֲדוֹ יִרְאֶה וְיִגָּלֶה כְבוֹדוֹ יֹאמְרוּ הַמְּיַחֲלִים לַחֲסָדָיו אֵין בִּלְעָדוֹ תְּרִיבוּן עַל מָה עִמָּדִי לֹא תּוּכְלוּ עֲמֹד נֶגְדִּי אֵלִי מָגֵן בַּעֲדִי בְּעֵת צָרָה אֵין בִּלְעָדוֹ עֲדָתִי בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ עַמִּים בִּפְנֵיהֶם נָפָלוּ רָעֲדוּ וְגַם נִבְהָלוּ תַּמּוּ, כָּלוּ מִיַּלְדּוּתִי אֲהַבְתָּנִי יוֹם וָלֵיל לֹא עֲזַבְתָּנִי עַתָּה לְמַפְרִיעַ שַׂמְתַּנִי בֵּין עַמִּים חוּסָה נָּא |
| שיר לפסח ולחודש ניסן במסורת יהודי חאלב. המילים חוברו ע"י אשר מזרחי והלחן ע"י רחמים עמאר, ששירים רבים שלהם נכנסו לרפרטואר הספרדי-ירושלמי וחלקם התקבלו גם בקרב שאר העדות. בפיוט פונה המשורר לאל בביטוי של קירבה - חֲבִיבִי - וחוזר ומבקש - אָנָּא, נָא - שהקב"ה יחוס על עמו ויגאל אותו. הפזמון החוזר - אֵל חֲבִיבִי יָהּ אָנָּא - מוסיף לתחושת הבקשה והתחינה העולה מפיוט זה, תחושה שבאה לידי ביטוי בלחן, המגיע לשיא בבית האחרון כאשר הקהל עונה בקריאה של "יוֹם וָלֵיל לֹא עֲזַבְתָּנִי", כמענה לסולן ששר - "מִיַּלְדּוּתִי אֲהַבְתָּנִי יוֹם וָלֵיל לֹא עֲזַבְתָּנִי". |
| • אֵל חֲבִיבִי - האל האהוב, החביב. • אָנָּא - בבקשה. • בְּנָעִים הוֹשִׁיבֵנִי - הושב את עם ישראל "תחת גפנו ותחת תאנתו". • לִמְעוֹנִי - לבית המקדש. • בְּמוֹעֲדוֹ - בזמנו, אולי בשלושת הרגלים. • יִרְאֶה וְיִגָּלֶה כְבוֹדוֹ - של האל, ע"פ ישעיהו מ, ה: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו. • הַמְּיַחֲלִים - עם ישראל, המצפים והמשתוקקים. • הַמְּיַחֲלִים לַחֲסָדָיו - לפי תהלים קמז, יא: רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. • אֵין בִּלְעָדוֹ - אין אל מלבדו. • תְּרִיבוּן עַל מָה עִמָּדִי - שאלה רטורית לאויבים - על מה ולמה אתם רבים אתי, ע"פ דברי משה רבנו לעם ישראל (שמות יז, ב): מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת יְיָ. • לֹא תּוּכְלוּ עֲמֹד נֶגְדִּי - ממילא לא תוכלו לנצח אותי. • אֵלִי מָגֵן בַּעֲדִי - כיוון שהקב"ה מגן עלי, לפי תהילים ג, ד: וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. • עֲדָתִי - עם ישראל. • בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ - גאולת מצרים היתה בחודש ניסן. במסכת ראש השנה יא, ע"א מובאים דברי ר' יהושע: "בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל". • עַמִּים בִּפְנֵיהֶם נָפָלוּ, רָעֲדוּ וְגַם נִבְהָלוּ - כשעם ישראל יצא ממצרים אחזה בהלה בכל העמים, כפי שמתואר בשירת הים (שמות טו, טו): אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן: • תַּמּוּ, כָּלוּ - הושמדו. • עַתָּה לְמַפְרִיעַ שַׂמְתַּנִי בֵּין עַמִּים - עכשיו שמת אותי להטריד את מנוחתם של העמים. • חוּסָה נָּא - רחם בבקשה. |
| כותר |
אל חביבי |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;פסח |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
