ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
כירי רם / ר' יוסף חיים (הבן איש חי) כִּירִי רָם כִּירִי רָם עַל יַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה אֲרוֹן הַבְּרִית הַכָּתוּב אֲשׁוּרִית אֶת אוֹיְבֵינוּ יַכְרִית בִּזְכוּת מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ מָצוּי לְכָל דּוֹרְשׁוֹ חִישׁ נִשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ מִפִּי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה בָּהִיר כַּחַמָּה אֲמִירָה נְעִימָה נִתָּן מִשָּׁמַיְמָה לְיַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה הָאוֹר הַבָּהִיר לְיִשְׂרָאֵל הִזְהִיר וְאוֹר זֶה הוּא הִנְהִיר פְּנֵי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה חֶמְדָּה יְקָרָה חָכְמָה מְפֹאָרָה וְהִנֵה הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה מְאוֹר הָעוֹלָם הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָם מִשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם קִבֵּל מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה לֶחֶם חֲכָמִים אֲשֶׁר בּוֹ לוֹחֲמִים דְבָרָיו חֲתוּמִים בְּיַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה הוּא אוֹר עֵינֵינוּ יְדִידוּת נַפְשֵׁנוּ וְהוּא נִתַּן לָנוּ עַל יַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם |
| אחד הפיוטים המרכזיים לשמחת תורה במסורת יהודי בבל. את הפיוט חיבר גדול חכמי בבל בדורות האחרונים, הרב יוסף חיים (ה"בן איש חי") שרבים מהפיוטים לשמחת תורה הם שלו. הפיוט, המשבח לסירוגין את התורה, את משה רבנו ואת האל, פותח במלים הסתומות כִּירִי רָם שפירושן "אדון רם ועליון" והן שאובות מהפועל "לכרכר", המעלה בזיכרון את דוד המלך המכרכר ומפזז לפני ארון ה' המובא לעיר דוד. ר' יוסף חיים, המחבר, הסביר שדוד הכה ידיו זו על גבי זו, ובמחיאת כפיים זו היו לו כוונות של המתקת הגבורות. ואכן, בבתי כנסת של חכמי וזקני בבל ניתן למצוא בשמחת תורה תלמידי חכמים השרים שיר זה ומכים בגב יד אחת על פניה של השניה תוך שהם מכוונים כוונות... |
| • כִּירִי רָם – אדון רם ועליון, כך דורש המדרש את הפסוק, המדבר בהעלאת ארון ברית ה' למחנה ישראל משמואל ב ו, יד-טו וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'... וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר, ואומר (במדבר רבה ד, כ): "מהו 'מכרכר'? - שהיה מקיש ידיו זו על זו וטופח ואומר כירי רם". כירי ביוונית הוא אדון. האדון הוא ה' והוא בהשאלה גם הארון ובו התורה. • עַל יַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם – התורה ניתנה על ידי משה בן עמרם. • אֲרוֹן הַבְּרִית הַכָּתוּב אֲשׁוּרִית – ארון הברית מסמל כאן את התורה הנתונה בתוכו והכתובה בכתב אשורי, כלומר בכתב הסת"ם המקובל. • אֶת אוֹיְבֵינוּ יַכְרִית – התורה יכולה להשמיד את האויבים. עם ארון הברית שהכיל את לוחות הברית היו יוצאים למלחמות, כמו בהקפת חומות יריחו, בשל סגולתו להפיץ את האויבים, כפי שנאמר בבמדבר י, לה וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר משֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ, או לכלותם - בפרק ה בספר שמואל א מסופר שארון הברית המית את הפלישתים. • זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ – הקב"ה, המתואר כך בנבואת ישעיהו סג, א, מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ... • מָצוּי לְכָל דּוֹרְשׁוֹ – הוא מופיע לפני מי שמחפש אותו, כפי שנאמר בפסוקים אחדים כמו בירמיה כט, יג וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם, ובדברי דוד לשלמה בנו בדברי הימים א כח, ט אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד. • חִישׁ – מהר. • פֵּרוּשׁוֹ – פירוש התורה. • בָּהִיר כַּחַמָּה – התורה ברורה כשמש. זהו משחק מלים על הפסוק המדבר ברעיה משיר השירים ו, י מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. • אֲמִירָה נְעִימָה – התורה היא אמירה נעימה, לפי ראשי התיבות הנדרשים למלה 'אנכי', שבה פותחות עשרת הדברות במסכת שבת קה ע"א – "אמירה נעימה כתיבה יהיבה", כלומר – אמירה נעימה כתובה ניתנת. • זֶה הָאוֹר הַבָּהִיר – חכמת התורה. לפי הפסוק מאיוב לז, כא וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים – הממשיל את החכמה שחסרה לרעי איוב לאור. • הִזְהִיר – האיר. • הִנְהִיר – האיר. • וְאוֹר זֶה הוּא הִנְהִיר פְּנֵי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם – אור התורה קרן בפניו כמו שנאמר בשמות לד, כט וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד משֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. • זֶה חֶמְדָּה – לפי האמור על התורה במסכת אבות ג, יד חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד), כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ. • יְקָרָה – מכובדת. • חָכְמָה מְפֹאָרָה – כינוי שבח לתורה, לפי המסופר בבלי תענית ז ע"א, על בת הקיסר, שאמרה לר' יהושע בן חנניה שהיה מכוער: "אי חכמה מפוארה בכלי מכוער". • וְהִנֵה הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם – התורה נקראת "תורת משה" פעמים רבות במקרא, למשל יהושע ח, לא; שם לב; מלכים א ב, ג; מלאכי ג, כב. • זֶה מְאוֹר הָעוֹלָם – התורה מאירה לעולם, כמו שנאמר במשלי ו, כג כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר... • הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָם – כאן התורה מחיה את הכול. מקור הפסוק מתייחס לאלוהים – כך נאמר בנחמיה ט, ו אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים. • מִשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם – מהשכל הנסתר של אלוהים, הנמצא מעבר לכל הספירות. • זֶה לֶחֶם חֲכָמִים – התורה מזינה את החכמים כלחם. דימוי זה מופיע כבר במדרש תנאים ספרי עקב ט "'אם רעב שונאך האכילהו לחם' - האכילהו לחמה של תורה". וייתכן שרמוזה כאן כבר גם פעולת הלחימה, לפי המשך הפיוט – כלומר זו מלחמתם של חכמים, לפי ספרי האזינו טז הדורש את המלים "עושי מלחמות" – 'שהיו נושאים ונותנים במלחמתה של תורה, וכן הוא אומר (במדבר כא) 'על כן יאמר בספר מלחמות ה''". • אֲשֶׁר בּוֹ לוֹחֲמִים – תלמידי החכמים נאבקים כדי להגיע לאמת שבתורה. ראו מקור לביטוי זה בביאור הקודם. • דְבָרָיו חֲתוּמִים בְּיַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם – התורה נחתמה בידי משה. מאז אין להוסיף עליה, ואין לגרוע ממנה. • זֶה הוּא אוֹר עֵינֵינוּ – התורה מאירה לעינינו. מקור הביטוי בתהלים לח, יא. • יְדִידוּת נַפְשֵׁנוּ – אהבת נפשנו. ייתכן שהביטוי בא בהשראת המלים המדברות ברגש זה כלפי בית ה' בתהלים פד, ב-ג מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת. נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. |
| כותר |
כירי רם |
|---|---|
| מעגל השנה |
שמחת תורה / שמיני עצרת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
