ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
ידך תנחני / ר' ישראל נג'ארה יָדְךָ תַנְחֵנִי אֵל חַי עוֹשַׂי וְתֹאחֲזֵנִי אֶל מִגְרָשַׁי חִישׁ תֵּן לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְגַם נַחֲלָה בְּבֶן יִשָׁי שְׁעֵה שַׁוְעַת דַּל לִבּוֹ נָמַס מֵעִירוֹ נִבְדַל הָיָה לָמַס אַנְחָתוֹ גִּדַּל יִצְעַק חָמָס נָם מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשָׁי רַגְלֵי מְבַשֵּׂר חִישׁ אֵל נַעֲרָץ הוּא יַגִּיד פֵּשֶׁר חָזוֹן נִפְרָץ הַשְׁמֵד עַם אֲשֶׁר לָשׁוֹן יֶחֱרָץ אוֹמֵר מִי דָוִד מִי בֶן יִשָׁי אֲשֶׁר נָדַרְתָּ מַהֵר שַׁלֵּם תּוֹךְ עִיר בָּחַרְתָּ הִיא עִיר שָׁלֵם לַשַּׂר קָרָאתָ מֶלֶךְ שָׁלֵם כִּי בּוֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשָׁי לִדְבִיר חֶמְדָּתִי קוּם הִתְהַלֵּךְ וֶאֱמֹר חָפַצְתִּי לְגָאֳלֵךְ הִנֵּה מָצָאתִי דָּוִד מֶלֶךְ הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשָׁי לָךְ צוּר מוֹשִׁיעִי אוֹחִיל יוֹם יוֹם כִּי לְקוֹל שַׁוְּעִי תָּחִישׁ פִדְיוֹם תָּצִיץ צִיץ יִשְׁעִי, סִנְסַן אָיֹם יָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי |
|
פיוט לר' ישראל נג'ארה (צפת, המאה ה-16), מגדולי המשוררים של המאות האחרונות. במסורת בבל זהו פיוט לחג הסוכות ואחד מה'שבחות' ליום שני, ובמסורת צפון אפריקה זהו שיר לחגים ולשמחות, ומושר גם בשירת הבקשות של פרשת וירא (במסורת מרוקו). כמו בפיוטים רבים משל ר"י נג'ארה ושל משוררים אחרים לאורך הדורות, גם פיוט זה עוסק בציפייה ובבקשה לגאולה. אלא שכאן נדמה שהבקשה הופכת לתביעה של ממש מהקב"ה. ר' ישראל נג'ארה נוקט בכל השיטות האפשריות על מנת 'לשכנע' את האל לקיים את הבטחתו לגאולה: הוא מזכיר את מצוקת המבקש, הדל שליבו נמס, נבדל מעירו, נאנח, זועק - מתי יבוא משיח; הוא מצרף לבקשה את המצב המביש בו הגויים אומרים: מי בן דוד ומי בן ישי? ואין תקווה ואין עוזר ואין סומך ובכך מתחלל שמו של הקב"ה, שהנה הנבואה וההבטחה טרם קויימו; עוד הוא פונה בדרישה לה' שיקיים את נדרו ושבועתו, שנשבע לדוד שזרעו ישב בכסא המלוכה עד עולם. |
| • יָדְךָ תַנְחֵנִי... וְתֹאחֲזֵנִי – אתה, הקב"ה, מנהיג את האדם, מדריך אותו ושומר עליו. השיבוץ מתהלים קלט, י: גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. • אֶל מִגְרָשַׁי – אל מקומותי, ארץ ישראל. ניתן גם לפרש מגרשי כהדהוד של גירוש ואז – הקב"ה אוחז בימיני גם כאשר אני מגורש, בגלות. • חִישׁ תֵּן לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְגַם נַחֲלָה בְּבֶן יִשָׁי – מהר הבא לנו את הגאולה ואת משיח בן דוד. הלשון לפי פסוקים בשמואל ב כ, א; מלכים א יב, טז. • שְׁעֵה שַׁוְעַת דַּל – הקשב לזעקת העני, עם ישראל. • לִבּוֹ נָמַס – ביטוי ציורי לרגשות קשים, לפי יהושע ב, יא. • מֵעִירוֹ נִבְדַל – והוא גלה מעירו, מארצו. • הָיָה לָמַס – נחמס על ידי השולטים בו. לפי איכה א, א: שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס. • אַנְחָתוֹ גִּדַּל – צערו רב. • יִצְעַק חָמָס – יזעק אל האל כנגד אויביו החומסים אותו. לפי ירמיהו כ, ח; חבקוק א, ב. • נָם מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשָׁי – והוא אומר ושואל: מדוע לא בא המשיח? לפי שמואל א כ, כז: מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם. שם מדובר בדוד, ואילו כאן הכוונה לצאצאו, מלך המשיח. • רַגְלֵי מְבַשֵּׂר חִישׁ – זרז את הגעתו של מבשר הגאולה. • אֵל נַעֲרָץ – הקב"ה שאותו מעריצים, לפי תהלים פט, ח: אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה. • הוּא יַגִּיד פֵּשֶׁר חָזוֹן נִפְרָץ – המבשר יפרש במעשיו את חזונות הגאולה הידועים. הצירוף 'חזון נפרץ' לקוח משמואל א ג, א. • הַשְׁמֵד עַם אֲשֶׁר לָשׁוֹן יֶחֱרָץ – השמד את האויב המתגרה בנו. ויש כאן הדהוד למסופר על יציאת מצרים, שם נפל פחדו של הקב"ה על המצרים עד כי אפילו הכלבים לא העזו לחרוץ לשונם מול עם ישראל היוצא ממצרים, כמתואר בשמות יא, ז: וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה... • אוֹמֵר מִי דָוִד מִי בֶן יִשָׁי – האויב מכחיש את קיומו של הגואל, כאומר, מי מכיר ומי יודע בכלל מי הוא. אף כאן דורש הפייטן את דוד כמלך המשיח. הפסוק המשובץ הוא משמואל א כה, י, שם מסרב נבל הכרמלי לתמוך בדוד ובלוחמיו. גם כאן הדהוד ליציאת מצרים, כאשר פרעה מכחיש את קיומו של ה' ואומר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ... • אֲשֶׁר נָדַרְתָּ מַהֵר שַׁלֵּם – הפייטן נשען על פסוק התובע תביעה זו מהאדם (קהלת ה, ג): כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵאלֹהִים אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים אֵת אֲשֶׁר תִּדֹּר שַׁלֵּם. כאן פונה הפייטן באותה דרישה אל הקב"ה להזדרז לקיים את נדר הגאולה ושבועתה. • עִיר שָׁלֵם – ירושלים. • לַשַּׂר קָרָאתָ מֶלֶךְ שָׁלֵם – אף כאן הכוונה כנראה לדוד, כלומר למשיח, בהתבסס על פרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק בתהלים (קי, ד): ...אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק. אבן עזרא מזהה את 'מלכי צדק' כדוד המלך. ונראה שיש כאן קישור להיותו של דוד המלך מכונן ירושלים כעיר הבירה, תוך שימוש בפסוק מבראשית (יד, יח), ששם מכונה מלך שלם מלכי צדק. • כִּי בּוֹחֵר אַתָּה בְּבֶן יִשָׁי – לפי שמואל א כ, ל, שם כועס שאול על יהונתן ובריתו עם דוד ואומר לו: הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי. כאן מדובר על משיח בן דוד. • לִדְבִיר חֶמְדָּתִי – אל בית המקדש. • קוּם הִתְהַלֵּךְ – שוב משובצת פניה אנושית מהכתוב כמופנית אל הקב"ה. זהו ציווי שנצטווה אברהם בבראשית יג, יז, ואילו כאן מפנה אותו הפייטן אל האל. • הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשָׁי – אמור לעמך שהנה המשיח. שיבוץ פסוק משמואל א טז, יח. • לְךָ, צוּר מוֹשִׁיעִי, אוֹחִיל יוֹם יוֹם – כל יום אייחל אליך, גואלי החזק. • תָּחִישׁ פִדְיוֹם – זרז את הגאולה. • תָּצִיץ צִיץ יִשְׁעִי – תצמיח את ראשית ישועתי. בכמה מקומות במקרא קרוי המשיח "צמח" כמו בזכריה ג, ח, שם ו, יב; ירמיהו כג, ה ובמקומות נוספים. ומכאן מתפתח דימוי זה של ציץ, הוא הנבט או הפרח או חנטת הפרי, וכן הדימוי הבא – סִנְסַן – ענף. • אָיֹם – מטיל אימה ויראה. • יָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי – אף כאן דימוי מקראי מעולם הצומח למשיח. הפסוק לקוח מישעיהו (יא, א): וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה, ומבשר שבעתיד יצא חוטר, כלומר ענף עיקרי היוצא מגזע העץ סמוך לשורש, מגזעו של ישי, כלומר צאצא למשפחת ישי, משיח בן דוד. |
| כותר |
ידך תנחני |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;סוכות;שבת;שירת הבקשות |
| מעגל החיים |
בר מצווה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
