ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מלכי מקדם (ראתה שפחה) / ר' דוד חסין רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם כִּרְאוֹת מֹשֶׁה אִישׁ נֶאֱמָן כְּבוֹד הָאֵל חַי וְקַיָּם וְכָל נִסְתָּר וְכָל נִטְמָן כְּאִישׁ בָּחוּר נִגְלָה בַיָּם וּבְסִינַי כְּזָקֵן רַחֲמָן בְּתוֹךְ מֶרְכַּבְתוֹ אַרְגָּמָן אֵין לוֹ שִׁנּוּי גַּם תְּמוּרָה מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה לְגוֹזֵר יָם סוּף לִגְזָרִים שִׁירָה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים בִּנְפֹל בְּמַיִם אַדִּירִים שָׁרִים רַבִּים כְּחוֹלְלִים לְנוֹגְנִים קִדְּמוּ שָׁרִים נָצְחוּ מְצוּקִים אֶרְאֶלִּים כִּי עֲלֵיהֶם הֵם מְעֻלִּים לְשֵׁם לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרָה מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ... דָּחֲקוּ מַלְאֲכֵי מַעְלָה לוֹמַר שִׁירָה לֵאלֹהֵינוּ אַחַר עֵדָה הַכְּלוּלָה בֵּינֵינוּ וּבֵין נָשֵׁינוּ הִשְׁתִּיק אוֹתָם צוּר נַעֲלָה עֲלִילוֹת אֵלָיו נִתְכָּנוּ וַיָשִׁירוּ וַיָרֹנּוּ לְאַחֲרֵי כֻלָּם שִׁירָה מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ... וְגַם מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ לָקְחָה עָנְתָה בִרְעָדָה וְיִרְאָה נְשֵׁי עַמִּי שִׁיר וּשְׁבָחָה שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָאָה עַל כָּל אֲשֶׁר דַּעְתּוֹ זָחָה עִבְדוּ ה' בְּשִׂמְחָה הַמוֹצִיאִי מִכָּל צָרָה מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ... דּוֹד וְאָהוּב דָּגוּל בְּכָל נְעִימוֹת חָסִין בְּשֵׁמוֹת עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בּוֹרֵא הַכֹּל אֵלָיו נִגְלוּ תַעֲלוּמוֹת תּוֹלֶה עוֹלָם כְּמוֹ אֶשְׁכּוֹל יִבְנֶה עָרִים הַנְּשַׁמּוֹת אָז נִשְׁמַת כָּל חַי בְּאֵימוֹת תְּהַלֵּל שְׁמוֹ בְזִמְרָה מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ... |
| פיוט במסורת יהודי מרוקו שנכתב ע"' ר' דוד חסין, בן המאה ה-18, מגדולי פייטני מרוקו במאות האחרונות. הפיוט מושר בשביעי של פסח ובשירת הבקשות של שבת פרשת בשלח - שתי הפעמים בהן קוראים בתורה את שירת הים. ואכן, בשיר זה משורר הפייטן על קריעת ים סוף כשהוא נשען על שירת הים ושוזר בשירו את המדרשים הרבים שנרקמו סביב מאורעות אלו. עם השנים השתרש מנהג לשיר את חלקו של הפיוט מהמילים "ראתה שפחה" (בית חמישי) עד סופו כפיוט עצמאי. |
| • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם כִּרְאוֹת מֹשֶׁה – נאמר במדרש ששפחה על הים ראתה מראות גדולים יותר מהנביאים, וכך במכילתא פרשת השירה ג: "מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וכל שאר הנביאים? שנאמר בהם [=בנביאים] (הושע יב) "וביד הנביאים אדמה". וכתיב (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים". משל למלך בשר ודם, שבא למדינה, ועליו צפירה מקיפתו, וגבורים מימינו ומשמאלו, וחיילות מלפניו ומלאחריו - הכל שואלין: אי זהו המלך? מפני שהוא בשר ודם כמותם. אבל כשנגלה הקב"ה על הים, לא שאל אחד מהם לשאול: אי זהו המלך? אבל כשראוהו, הכירוהו ופתחו כלן ואמרו "זה אלי ואנוהו". • מֹשֶׁה אִישׁ נֶאֱמָן – על משה נאמר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. • וְכָל נִסְתָּר וְכָל נִטְמָן – סודות ונפלאות האל. • כְּאִישׁ בָּחוּר נִגְלָה בַּיָּם, וּבְסִינַי כְּזָקֵן רַחֲמָן – הקב"ה התגלה באופנים שונים בים סוף ובהר סיני, כמו שמובא במכילתא פרשת השירה, ד: "...שנגלה על הים כגבור עושה מלחמה... נגלה בסיני כזקן מלא רחמים". • בְּתוֹךְ מֶרְכַּבְתוֹ אַרְגָּמָן – יחזקאל ראה את ה' בחזיון מרכבה. הפייטן כאן מדבר על מרכבתו של ה' כשהוא נשען על השיבוץ משיר השירים ג, י עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן. על דרך הסוד דרשו את הביטוי הזה כראשי תבות של המלאכים המשמשים במרכבה העליונה: אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל ונוריאל. (ראו למשל רבינו בחיי לשמות יט, יז, הקושר עניין זה למעמד הר סיני.) • אֵין לוֹ שִׁנּוּי גַּם תְּמוּרָה – למרות התגלויותיו השונות, עצמותו אינה משתנית. • לְגוֹזֵר יָם סוּף לִגְזָרִים – שיבוץ מתהלים קלו, יג: לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. • שִׁירָה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים – לפי ברכת גאולה הנאמרת לפני תפילת העמידה: "שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם. • בִּנְפֹל בְּמַיִם אַדִּירִים – המצרים שטבעו במים העזים, כנאמר בשירת הים (שמות טו, י): צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. • שָרִים רַבִּים כַּחוֹלְלִים – שרים ומרקדים כאחד, לפי תהלים פז, ז: וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ. • לְנוֹגְנִים קִדְּמוּ שָׁרִים – המשוריים התחילו לשיר ואחר כך ניגנו המנגנים, הלשון לפי תהלים סח, כו, קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. פסוק זה נדרש כבר בתרגום המיוחס ליונתן לעניין שירת הים. וכן במדרש שמות רבה שיובא בביאור הבית הבא, הנוגנים הם ישראל ואילו השרים – מלאכי השרת. • נִצְּחוּ מְצוּקִים אֶרְאֶלִּים – ניצחו ישראל את המלאכים בתחרות על קבלת התורה. (ראו למשל שיר השירים רבה ח, טו). ביטוי זה שאוב מתיאור מותו של רבי בתלמוד ירושלמי, כלאים מב, ע"א ובבלי כתובות קד, ע"א (רבי נמשל בתיאור זה ללוחות הברית): מצוקים ואראלים תפוסין בלוחות הברית, וגברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות. אמרין ליה: דמך רבי. [=אמרו לו: מת רבי]. • כִּי עֲלֵיהֶם הֵם מְעֻלִּים – ישראל מעולים יותר מן המלאכים. • לְשֵׁם לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרָה – כפי שנאמר בדברים כו, יט וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת... • דָּחֲקוּ מַלְאֲכֵי מַעֲלָה לוֹמַר שִׁירָה לֶאֱלֹהֵינוּ – לפי בבלי מגילה י, ע"ב ביקשו המלאכים לומר שירה לה' בים סוף. הוא התנגד לכך באמרו: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?! ייתכן שהשורה הזאת סמוכה אף היא על המדרש שיובא מיד. • אַחַר עֵדָה הַכְּלוּלָה... הִשְׁתִּיק אוֹתָם צוּר... לוֹמַר כֻּלָּם שִׁירָה – נראה שהדברים רומזים לנוסח המופיע בשמות רבה כג, ז: וכיון שיצאו ישראל מן הים, באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ברוך הוא. אמר להם הקב"ה: יקדמו בני תחלה. הדא הוא דכתיב "אז ישיר משה" – אז שר לא נאמר, אלא אז ישיר, שהקב"ה אמר: ישיר משה ובני ישראל תחלה. וכן דוד הוא אומר (תהלים סח, כו): "קדמו שרים" – אלו ישראל שעמדו על הים, דכתיב "אז ישיר משה", "אחר נוגנים" – אלו המלאכים." • צוּר נַעֲלָה – הקב"ה. • עֲלִילוֹת אֵלָיו נִתְכָּנוּ – הוא המכונן את כל המתרחש, לפי שמואל א ב, ג" כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. • וְגַם מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ לָקְחָה – כפי שנאמר בשמות טו, כ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָה.ּ • עָנְתָה... נְשֵׁי עַמִּי, שִׁיר וּשְׁבָחָה שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָאָה – לפי האמור שם, כא: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. • עַל כָּל אֲשֶׁר דַעְתּוֹ זָחָה – ה' גאה וגבר על כל זחוחי הדעת והגאים. • עִבְדוּ ה' בְּשִׂמְחָה – לפי תהלים ק, ב: עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. • דּוֹד – כינוי לאלקים. • דָּגוּל בְּכָל נְעִימוֹת – מתנוסס, מלשון דגל, בכל דבר נעים • חָסִין בְּשֵׁמוֹת – בעל שמות רבים המבטאים חוזק, ופה נרמז גם שם משפחתו של המשורר. • עוֹשֶׂה שָׁלוֹם, בּוֹרֵא הַכֹּל – לפי הפתיחה של ברכת יוצר אור בשחרית: יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. • אֵלָיו נִגְלוּ תַּעֲלוּמוֹת – כל הדברים הנעלמים דלויים וידועים לפני הקב"ה, לפי נוסח התקיעתא של תפילת זכרונות לראש השנה: לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת. • תּוֹלֶה עוֹלָם כְּמוֹ אֶשְׁכֹּל – אולי לפי איוב כו, ז ...תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה. • הַנְּשַׁמּוֹת – החרבות. • בְאֵימוֹת – בחיל ופחד. • אָז נִשְׁמַת כָּל חַי... תְּהַלֵּל שְׁמוֹ בְזִמְרָה – כתחילת תפילת נשמת, ייעודו של הפיוט: נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ... |
| כותר |
מלכי מקדם (ראתה שפחה) |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
