ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
קום ידידי הבה / סימן קציר חזק קוּם יְדִידִי הָבָה פַּת וְחַמְרָא טָבָא כִּי בְּפוּרִים עָרְבָה לִי אֲמִירַת רַבָא צֵא לְבַסּוּמֵי עַד תְּהִי כַּסּוֹמֵא לַשְּׁוָרִים דּוֹמֶה גּוּף בְּלִי מַחְשָׁבָה יַיִן בְּפִיךָ נִטְמָן עַד תְּאַבֵּד סִימָן מָרְדְּכַי עִם הָמָן אִתָּךָ חַד בָּבָא רוּץ עֲשֵׂה מִשְׁלוֹחַ לִי וּבוֹא לִשְׂמוֹחַ כִּי לָאֵל נִיחוֹחַ וּבְיוֹם זֶה אָבָה חִישׁ וְאַל תִּתְנַכֵּר לַעֲלוֹז וּלְכַרְכֵּר עַד אֲשֶׁר לֹא תַכֵּר חַד מֵאַנְשֵׁי צָבָא זִמְרָה הַזְכִּירָה רַק בְּיוֹם זֶה שִׁירָה לַיְּהוּדִים אוֹרָה הָיְתָה נִשְׂגָּבָה קוֹל שְׂשׂוֹנוֹת עִם קוֹל צָהֳלָה קוֹל בַּת קוֹל צַר וְזָר וַעֲקַלְקוֹל כָּל נְוֵיהֶם חָרְבָה בּוֹא וְאַל תָּגוּרָה מְהֵרָה לְשִׁכְרָה כִּי לְרִבִּי זֵירָא קָם וְשַׁחְטֵיהּ רָבָא אַחֲרֵי מִיתָתוֹ קָם וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ שָׁב וְעוֹד בִּהְיוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר עֵת הוּבָא כֵּן וּלְחַי עָשָׂה נָאַם וְקוֹל נָשָׂא לָאו בְּכָל עֵת נִסָּא מִתְרַחֵשׁ לִי סָבָא |
|
פיוט זה הוא מעין הזמנה של ידיד לסעודת פורים, לשמחת פורים ולמשלוח מנות. הפיוט נסוב סביב מימרה ואגדה הבאה בעקבותיה במסכת מגילה העוסקות בשכרות בפורים. בראשית הפיוט נזכרת מימרתו של רבה שבה הוא מחייב כל אדם לשתות לשכרה בפורים עד שלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי. סופו של הפיוט ממוקד באגדה המתארת את תוצאותיה של השתכרות בפורים, שהגיעו עד הריגת תלמיד חכם בידי עמיתו. אף שאירוע זה הסתיים בהחייאתו של ר' זירא עדיין חושש ר' זירא ממשתה פורים נוסף במחיצתו של רבה, ואף הפייטן, כיתר לומדי האגדה הזאת, זוכר ומזכיר את החששות מפני סכנותיה של ההתבסמות בפורים. |
|
• הָבָה פַּת וְחַמְרָא טָבָא - תן לחם ויין (חַמְרָא) טוב. |
| כותר |
קום ידידי הבה |
|---|---|
| מעגל השנה |
פורים |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• הָבָה פַּת וְחַמְרָא טָבָא - תן לחם ויין (חַמְרָא) טוב.
• בְּפוּרִים עָרְבָה לִי אֲמִירַת רַבָא - טובה לי בפורים אמירתו של רבא בבבלי מגילה ז, ע"ב: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע [=חייב אדם להשתכר בפורים עד שאינו יודע להבדיל] בין ארור המן לברוך מרדכי.
• לְבַסּוּמֵי - להשתכר.
• עַד תְּהִי כַּסּוֹמֵא - עד שתדמה לעיוור ולא תכיר בין ימינך לשמאלך.
• לַשְּׁוָרִים דּוֹמֶה, גּוּף בְּלִי מַחְשָׁבָה - השיכור הוא חסר תודעה ומחשבה כשור.
• נִטְמָן - נאצר, נסתר.
• עַד תְּאַבֵּד סִימָן - עד שלא תוכל להבחין.
• אִתָּךָ - עבורך.
• חַד בָּבָא - שער אחד, מידה אחת. אין הבדל עבורך בין מרדכי להמן.
• עֲשֵׂה מִשְׁלוֹחַ לִי - שלח לי מנות, כמצוות הפורים הנאמרת במגילת אסתר (ט, כב) לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.
• לָאֵל נִיחוֹחַ - היום רצוי לאל כריח הניחוח העולה מן הקטורת.
• אָבָה -רצה (האל).
• חִישׁ - מהר.
• וְאַל תִּתְנַכֵּר - אל תהיה כאיש זר ונכרי.
• לַעֲלוֹז - לשמוח.
• וּלְכַרְכֵּר - לרקוד.
• עַד אֲשֶׁר לֹא תַכֵּר חַד מֵאַנְשֵׁי צָבָא - עד שלא תהיה מסוגל להכיר אחד מאנשי עמך.
• זִמְרָה הַזְכִּירָה - אמור שירה.
• רַק בְּיוֹם זֶה שִׁירָה - המצווה לשיר ולשמוח היא רק ביום הפורים ולא בלילה, כפי שאמרו במסכת מגילה, בסמוך למעשה אודות רבה ור' זירא.
• לַיְּהוּדִים אוֹרָה הָיְתָה נִשְׂגָּבָה - לפי האמור באסתר ח, טז: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר.
• קוֹל שְׂשׂוֹנוֹת עִם קוֹל צָהֳלָה - תערובות של קולות שמחה על ישועת ישראל.
• קוֹל בַּת קוֹל - קול והדהודו.
• צַר וְזָר וַעֲקַלְקוֹל - האויבים והזרים, ההולכים בדרך עקלקלות ולא בדרך ה'.
• נְוֵיהֶם חָרְבָה - מקום מושבותיהם הנאה נהרס.
• תָּגוּרָה - תפחד.
• בּוֹא וְאַל תָּגוּרָה מְהֵרָה לְשִׁכְרָה - הפייטן מזמין את רעהו למשתה פורים, להשתכר עמו.
• כִּי לְרִבִּי זֵירָא קָם וְשַׁחְטֵיהּ רָבָא - הפיטן מצדיק את הפחד האפשרי ממה שעלול לקרות בסעודת פורים, תוך שהוא מזכיר את האגדה אודות ר' זירא שבמסכת מגילה ז, ע"ב: רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי. (רבה ורבי זירא עשו סעודת פורים יחד). איבסום (השתכרו). קם רבה שחטיה לרבי זירא. (קם רבה ושחט את ר' זירא). למחר בעי רחמי ואחייה (למחרת רבה ביקש רחמים על ר' זירא והחייהו). לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי (בשנה הבאה אמר לו: יבוא אדוני, ונעשה סעודת פורים יחד). אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (אמר לו ר' זירא: לא בכל שעה ושעה מתרחש נס).
• אַחֲרֵי מִיתָתוֹ - של ר' זירא.
• קָם וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ - רבה שהתפכח מיינו חיפש את ר' זירא.
• שָׁב - קם לתחיה.
• וְעוֹד בִּהְיוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר עֵת הוּבָא - כאשר שב וקם לחיים והובא לפני רבה, חזר למצבו בדיוק כפי שהיה קודם מיתתו.
• כֵּן וּלְחַי עָשָׂה - ועשה משתה למי שהחייהו, לר' זירא.
• נָאַם וְקוֹל נָשָׂא - אמר.
• לָאו בְּכָל עֵת נִסָּא מִתְרַחֵשׁ לִי - לא בכל עת מתרחש לי נס.
• סָבָא - זקן, כינוי כבוד.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
