אשירה כשירת משה

כְּשִׁירַת מֹשֶׁה - שתי שירות גדולות קשורות למשה. האחת היא שירת הים, אותה שר עם בני ישראל ביציאת מצרים והשניה היא שירת האזינו, קודם שנפטר מן העולם.

שִׁיר לֹא יִנָּשֶׁה - שיר שלא יישכח. וכך נאמר על שירת האזינו בדברים לא, כא: וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ...

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה - כך נפתחת שירת הים בשמות טו, א: אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה - זהו לשון פתיחתה של שירת האזינו בדברים לא, ל: וַיְדַבֵּר משֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם.

כְּשִׁירַת מִרְיָם עַל שְׂפַת הַיָּם - כשם שמשה שר עם האנשים, שרה מרים בים סוף עם הנשים, כפי שנאמר בשמות טו, כ: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.

וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם - כך נאמר בפסוק הבא (שמות טו, כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

כְּשִׁירַת יְהוֹשֻׁעַ בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ - שתי שירות מוזכרות בהקשר ליהושע. האחת היא שירת מפלת מלכי כנען שבעצם מונה את רשימת מלכי כנען שנוצחו על ידו (יהושע יב, ז-כד) והיא מוזכרת בגמרא (מגלה טז, ע"ב) ובמקומות נוספים (רמב"ם הלכות תפילין ח, ד; שו"ע יורה דעה רע"ה, ד-ה). שירה נוספת היא שירה המוזכרת במדרש (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח, מס' שירה פרשה א) כאחת מעשר שירות הקיימות במקרא: אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן (יהושע י, יב). הר הגלבוע אינו מוזכר כלל בספר יהושע וכנראה המשורר בחר במילה זו כדי לחרוז ליהושע.

כְּשִׁירַת דְּבוֹרָה - דבורה וברק שרו לאחר שניצח ברק את סיסרא, כפי שמסופר בשופטים ה.

בְּהַר תְּבוֹרָה - בהר תבור, כפי שנאמר בשופטים ד, ו: וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.

וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה - כפי שנאמר בשופטים ה, א: וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר...

כְּשִׁירַת חַנָּה עִם בַּעְלָהּ אֶלְקָנָה - כפי שמסופר בתחילת שמואל א, לאחר שנפקדה חנה בבנה שמואל היא שרה שירת הודיה.

וַתָּשַׁר חַנָּה - כפי שנאמר בשמואל א ב, א: וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה' רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ...

כְּשִׁירַת דָּוִד מִזְמוֹרִים יַצְמִיד - כמו דוד שחיבר את מזמורי ספר תהלים.    

וַיְּדַבֵּר דָּוִד אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה - כך פותח המזמור היחיד שלו המופיע בשמואל ב כב, א: וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל... (מזמור יח בתהלים מקביל לשירה הזו המופיעה בשמואל).

כְּשִׁירַת שְׁלֹמֹה - זוהי מגילת שיר השירים, שלפי הפסוק הפותח אותה נכתבה על ידי שלמה.

בַּעֲטָרָה - בכתר, ואולי רוצה לרמוז כאן למאמר של ר' עקיבא שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים.

בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ - זהו פסוק מתוך שיר השירים ג, יא צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.

שִׁיר הַשִׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה - כך נפתחת מגילת שיר השירים.

כְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל - כפי שנאמר במדרש שמות רבה כג, ה על המלים "תשורי מראש אמנה" - "עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבוא, שנאמר (תהלים צח) 'שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה'".

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה - כך נפתחת שירת הבאר (במדבר כא, יז): אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ.