ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יעלת חן העלמה / סימן יעקב יַעֲלַת חֵן הָעַלְמָה נְעִימָה כְּלִילַת יֹפִי בַּת אֵיתָנִים קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וְזָהְרֵךְ וְקוּמִי צַהֲלִי בִרְנָנִים קוּמִי עֲדִי צְנִיף מְלוּכָה נְסוּכָה וְלִבְשִׁי שָׁנִי עִם עֲדָנִים וּמִשְׁבְּצוֹת שֵׁשׁ וּרְקָמוֹת כִּי מִכָּל עֲלָמוֹת נָוִית וְיָפִית הֲדוּרָה קְשׁוּרָה בַּעֲבוֹת חִשְׁקִי מִלְּפָנִים בְּתֹף וְכִנּוֹר וּמְחוֹלוֹת אִשְּׁרוּךְ כָּל בָּנוֹת וּמַה לָכֶן בָּנוֹת בְּדוֹדִי לְדוֹדִי אָנִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ קִנְּמָן בֶּשֶׂם וְגַם שֵׁשׁ וְתַרְשִׁישׁ וּפָנִים נוֹצְצִים אוֹר לְהָבִים וְעֵינַיִךְ זוֹרְקִים תּוֹתָח וּמִפְתַּח שְׂפָתַיִךְ כְּמוֹ חוּט שָׁנִים שִׁנַּיִךְ, כְּמוֹ בְדֹלַח רַקָּתֵךְ כְּפֶלַח רִמּוֹן זֹאת קוֹמָתֵךְ יָפְתָה וְדָמְתָה לְתָמָר נְעִימַת שׁוֹשַׁנִּים |
| שיר משירת הבקשות של יהודי מרוקו לפרשת תולדות, המושר גם בשמחת הולדת הבת. זהו שיר אהבה והלל לכנסת ישראל, יעלת החן, ושבחיה נאמרים כביכול מפי הדוד עצמו, המהלל ומשבח את יופיה של כלתו. על השיר נסוכה הדרת מלכות, שכן המשורר מרבה להשתמש בשיבוצים ובביטויים בהקשר של מלכות, פאר והדר, ומקשר בצורה נסתרת ורבת חן את בגדי המלכות והפאר של העלמה אל המשכן או בית המקדש, שהוא בעצם תפארתה של האומה בגדולתה. |
| • יַעֲלַת חֵן הָעַלְמָה - כנסת ישראל. במקרא ובמדרשים משולה כנסת ישראל פעמים רבות לעלמה ולאשה (למשל בשיר השירים. הביטוי יעלת חן עצמו מוזכר במשלי ה, יט, שם הוא מכוון כלפי התורה: אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת-חֵן. • כְּלִילַת יֹפִי - מושלמת ביופיה. השיבוץ מאיכה ב, יט, שם מדובר על ירושלים: הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ. • בַּת אֵיתָנִים - בתם של האבות, המכונים איתנים. • קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ - המשורר מעודד את כנסת ישראל וקורא לה לקום מחשכת הגלות אל אור הגאולה, ולהראות את יופיה וזהרה. השיבוץ מישעיהו ס, א: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה',עָלַיִךְ זָרָח. • וְקוּמִי צַהֲלִי בִרְנָנִים - שאי זמרה ורננה. עפ"י ישעיהו יב, ו: צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. • עֲדִי צְנִיף מְלוּכָה נְסוּכָה - חבשי על ראשך כתר מלכות והמלכות כמו תהא פרושה, נסוכה, עלייך. חזרי אל עידן תפארתך ומלכותך. • וְלִבְשִׁי שָׁנִי עִם עֲדָנִים - בגדי פאר והדר. עפ"י שמואל ב א, כד, בקינתו של דוד על שאול: הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן. • וּמִשְׁבְּצוֹת שֵׁשׁ וּרְקָמוֹת - בגדי פאר ומלכות. עפ"י יחזקאל טז, יג: וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ שֵׁשׁ וָמֶשִׁי וְרִקְמָה... וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה. המילה משבצות נגזרת מן הפסוק בתהילים מה, יד, המדבר אף הוא על לבוש מלכות: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. • כִּי מִכָּל עֲלָמוֹת נָוִית וְיָפִית - כנסת ישראל נאה ויפה מכל שאר האומות. • קְשׁוּרָה בַּעֲבוֹת חִשְׁקִי מִלְּפָנִים - קשורה את עימי בעבותות אהבה עוד משחר נעורייך, כמתואר בירמיהו ב, ב: כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ... • אִשְׁרוּךְ כָּל בָּנוֹת - כל האומות מהללות ומודות ביופיה ובהדרה של כנסת ישראל, ומאשרות את בחירתה של העלמה, כפי שכתוב בשיר השירים ו, ט: רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ. • וּמַה לָכֶן בָּנוֹת בְּדוֹדִי - מה לכן שאר אומות העולם לחפש אצל דודי, שהרי: אֲנִי לְדוֹדִי, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ (שיר השירים, ז, יא). כנסת ישראל קשורה אל הקב"ה בקשר בל ינתק. • קִנְּמָן בֶּשֶׂם - בשם טוב ומשובח. ממנו נצטוה משה להכין את שמן משחת הקודש שבמשכן, בשמות ל, כג: וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם... וּקְנֵה בֹשֶׂם. • שֵׁשׁ - בד יקר, גם בו היו משתמשים להכנת היריעות שבמשכן כפי שכתוב בשמות כו, א: וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי... • וְתַרְשִׁישׁ - אבן יקרה, שהיתה משובצת בחושן, אותו היה עונד הכהן הגדול על לוח ליבו, ואשר היה משובץ בשתיים עשרה אבנים יקרות כנגד שניים עשר שבטי ישראל.כפי שכתוב בשמות כח, כ: וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם. • וּפָנִים נוֹצְצִים אוֹר לְהָבִים - פניך מזהירים באור יקרות. תיאור זה נאמר מפי הרעיה על הדוד אך עשוי גם להתפרש כנאמר מפי הדוד על הרעיה. • וְעֵינַיִךְ זוֹרְקִים תּוֹתָח - מבט עינייך חד ויוקד. • וּמִפְתַּח שְׂפָתַיִךְ כְּמוֹ חוּט שָׁנִים - שפתייך אדומות כחוט השני, כמתואר בשיר השירים ד, ג: כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה. • שִׁנַּיִךְ כְּמוֹ בְדֹלַח - שינייך צחות ומבהיקות כאבן הבדולח. • רַקָּתֵךְ כְּפֶלַח רִמּוֹן - לחייך אדומה כפלח הרימון, עפ"י שיר השירים ד, ג: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. רש"י שם מסביר את מיקומה של הרקה כמיקומן של עצמות הלחיים. • זֹאת קוֹמָתֵךְ יָפְתָה וְדָמְתָה לְתָמָר - המשורר מתאר ומהלל את יפי קומתה של העלמה, עפ"י שיר השירים ז, ח: זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר... • נְעִימַת שׁוֹשַׁנִּים - המשורר מסיים בשבחה של העלמה, היא כנסת ישראל, בביטוי שאף הוא מבוסס על שיר השירים, אלא ששם כינוי זה מיוחס דווקא לדוד ולא לרעיה: דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים (שיר השירים ב, טז). |
| כותר |
יעלת חן העלמה |
|---|---|
| מעגל השנה |
שירת הבקשות |
| מעגל החיים |
הולדת הבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
